על השיר "אדם צובר זיכרונות"

אדם צובר זיכרונות

כמו נמלים בחודשי הקיץ

כמו חגב בעת הקיץ

ויש שאדם שר.

ובחורף הנמלים מתכנסים

מתנועעים ברכושם ומכלים לאט

את הרכוש ואת החורף.

והחגב בחורף שר לפתחים

לטעום מזיכרונות העונה האהובה

שבשירו חמקה ממנו כליל.

את השיר הזה כתבה יונה וולך. הגרסה המוכרת יותר היא הגרסה המולחנת של שמעון גלבץ, ששר לפרוייקט "עבודה עברית" אברהם טל, ולפניו שרה דורית ראובני. הגרסה ששרים ראובני וטל קצת שונה בקציצת השורות שלה, וכשמדברים על שירים כל שינוי הוא קריטי: הגרסה של ראובני וטל, לדעתי, משנה את הריתמוס הפנימי של השיר. זה אמנם לא מסלף את השיר או מעקר ממנו את משמעותו, אבל זה כן מעוות אותו.

השיר מרפרר כמובן למשל הנמלה והצרצר, המספר כיצד הנמלים עובדות קשה כל הקיץ על מנת לאגור מזון לחורף, ואילו הצרצר שר באותו זמן, וכאשר מגיע החורף, הנמלים מתפננות עם מאגרי המזון שלהן, ואילו הצרצר נאלץ לחזר על פתחיהן, ולפי הגרסה המקורית של המשל – הן לא נותנות לו מזון כלל (יש גרסאות שהן מרחמות עליו ונותנות לו קצת).

את הנמלים האוגרות מזון לקיץ, מדמה וולך לאדם שצובר זיכרונות: "אדם צובר זיכרונות/ כמו נמלים בחודשי הקיץ" (והדמיון ממשיך לבד: כמו שנמלים בחודשי הקיץ צוברות מזון), ואילו את החגב חסר הדאגה מדמה וולך לאדם ששר: "כמו חגב בעת הקיץ/  ויש שאדם שר". מכאן "עוזבת" וולך את ההשוואה, וממשיכה לתאר את חיי הנמלים: כשהחורף מגיע הנמלים מתכנסות ואוכלות את המאגרים, ואילו הצרצר שר על פתחיהן בכדי "לטעום מזיכרונות העונה", כלומר לטעום מהאוכל שלהן (וכאן וולך חוזרת להשוואה מתחילת השיר, בין צבירת זיכרונות לצבירת אוכל), ואז המילה עונה "סופגת" לתוכה גם את הזיכרונות (בשפה המקצועית – קולוקציה) – החגב רוצה לטעום מהעונה האהובה שבשירו חמקה ממנו כליל, כלומר הזיכרונות שחמקו ממנו, האוכל שחמק ממנו.

אני חושב שדווקא בגלל שמשל הנמלה והצרצר הוא כה פשוט וכה ברור מאליו – מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת (כי בגרסה המקורית בסוף החגב נענש; אם הוא היה מקבל אוכל מהנמלים המסר מתמוסס) – הדימוי שוולך נוקטת בא לשלול את ההשוואה – שלא כמו ההגיון שיש בצבירת אוכל בחודשי הקיץ בשביל החורף, בצבירת זיכרונות אין שום היגיון. אין צורך לצבור זיכרונות בקיץ בכדי שיהיה לנו לחורף. את הנימה השלילית של וולך כלפי צבירת זיכרונות ניתן להבין גם מהמילה שהיא נוקטת בה – צבירה. זו מילה שמתאימה לשימוש באוכל, כמו צבירת אוכל, אבל לא לזיכרונות.

יש כמובן צדדים חיוביים מאוד לזיכרון, אך אני חושב שוולך מנסה להצביע על נקודה בעייתית בכך. אז מה כה מפריע לוולך בצבירת זיכרונות? אולי ניתן ללמוד משהו מההשוואה, גם אם ואולי בגלל שוולך שוללת אותה. הנמלים הצוברות אינן חיות בהווה – הן חיות בעתיד. הן לא משוררות להן כמו החגב, הן לא נהנות מיופיו של הקיץ – לוקחות חופש ברודוס או משתזפות על החוף – הן עובדות, גם באוגוסט, בשביל החורף. וגם הצובר זיכרונות אינו חי בהווה, אינו חי את הרגע – הוא חי בעבר, הוא נותן לזיכרונות העבר להשתלט לו על ההווה; במקום לחיות בהווה הוא מסדר את מדפי זיכרונות העבר. יש היגיון לחשוב על העתיד הכלכלי כמו הנמלים, אין היגיון לחפור בעבר. מה גם שהנמלים חושבות קדימה בעוד האדם חושב אחורה.

אני חושב שהבעיה בצבירת זיכרונות אינה רק בכך שאינך חי את ההווה; הבעיה היא שהעבר משתלט לך על ההווה. באחד משיעורי הנהיגה שלי, הפליג מורה הנהיגה שלי בשבחה של השכחה. איני זוכר במדויק את הדברים שהוא אמר, אבל בזמנו אני זוכר שמאוד התפלאתי על הדברים. היום אני חושב שהשכחה היא מפתח לסליחה, ואולי לא בכדי שמירה היא גם נטירה, ונטירה היא זכירה בלב של מעשים רעים שעשה לך מישהו אחר.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “על השיר "אדם צובר זיכרונות"

  1. היי, אני זמרת וחשבתי לשיר את השיר הזה. איך היית מציע לשיר אותו לפי הריתמוס הפנימי שלו? (אמרת שגם דורית וגם אברהם טל מעוותים אותו)

    • היי רננה,
      תודה רבה על התגובה.
      כתבתי את הרשומה הנוכחית לפני למעלה משנה. אני זוכר שלפני שכתבתי את הרשומה הלכתי לספריה והוצאתי את ספר השירים הרלוונטי של וולך, וראיתי שיש הבדלים בקציצת השורות. אולם כעת אני לא זוכר מהם ההבדלים ומה משמעותם, ועליי לבדוק זאת בספר של וולך (ואולי גם אז לא אעמוד על משמעות ההבדלים ויהיה עליי לשחזר את המחשבה שלי מלפני שנה).
      בכל מקרה, למיטב זיכרוני, ההבדלים לא משמעותיים.
      שיהיה לך בהצלחה.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s