פוסט על (פוסט) ציונות

אתמול פורסמה ב"הארץ", ידיעה האומרת שבלחץ ארגוני הימין, אוניברסיטת תל אביב בודקת האם תכני הלימוד בחוג לסוציולוגיה פוסט-ציונים. בגוף הידיעה נאמר שנשיא האוניברסיטה, פרופ' יוסף קלפטר, ביקש לידיו את הסילבוסים בכמה קורסים, על רקע נייר עמדה של "המכון לאסטרטגיה ציונית". הדו"ח של המכון ממיין את מקורות הקריאה בסילבוסים ל"פוסט-ציונים" ו"ציונים", ומתברר שהפוסט-ציונים מנצחים בגדול: 146-440 לטובתם. הדו"ח גם קובע כי "המשותף לכל החוקרים הוא היומרה לקעקע את יסודות האתוס הציוני והשתייכות לזרם השמאלי-רדיקאלי של המפה הפוליטית". 

מעניין שמכל האוניברסיטאות, דווקא נשיא אוניברסיטת תל אביב נחפז לבדוק את הסילבוסים. אני מניח שהעובדה שקלפטר מגיע מתחום המדעים המדויקים, או כמו שפרופ' אלגזי אוהב לומר "מהצד הלא-נכון של השביל" (יש שביל שחוצה את האוניברסיטה מעבודה סוציאלית בדרום ועד לרפואה בצפון, וחוצץ [בגדול] בין ההומאני לריאלי), ולא יודע מה הלך-הרוח בצד השני של השביל, תורמת לכך, ונשיא "הומאני" היה מתעלם מהדו"ח (בכתבה נאמר שרקטור אוניברסיטת חיפה, פרופ' יוסי בן-ארצי, שמגיע מהפקולטה למדעי הרוח במוסדו, מבקר את הדו"ח).

אבל בעיקר אני חושב, שנשיא האוניברסיטה חושש מ"בריחת מוחות" של הסטודנטים הצעירים ומועמדים פוטנציאליים: בנובמבר שנה שעברה התפרסמה כתבה ב"הארץ" בעקבות אי-מייל שהעבירה ראש המרכז לקידום הוראה באוניברסיטה, פרופ' נירה חטיבה, לחברי הסגל האקדמי, ובו היא כותבת כך: "אני נתקלת בהמון תלונות של סטודנטים לגבי מרצים לא מעטים ומתחומים שונים, שמביעים בשיעורים דעות שמאלניות קיצוניות, שתוקפים את מדינת ישראל, את צה"ל, את התנועה הציונית וגם גרוע מכך… הסטודנטים יושבים בשיעורים מתוסכלים". וכפי שכל בר בי רב דחד-יומא יודע, פוליטיקה וביזנס לא הולכים ביחד, וקלפטר בוודאי אמר לעצמו: למה לי פוליטיקה עכשיו?!

לגופו של עניין, בתור חניך הפקולטות המדוברות, אין ספק שיש אווירה שלא תמיד נעימה לאוזניו של האזרח היהודי/ הישראלי, ולפעמים שומעים דברים שהם לא בדיוק מה שסיפרו לנו בבית הספר (ועוד אתייחס לכך בהמשך). אבל מכאן ועד בדיקת הסילבוסים של הקורסים, או אפילו התערבות בתכנים הנלמדים בקורסים, הדרך ארוכה. דבר ראשון, חשוב להבין שתפקיד המחקר הוא לבחון את מושאי מחקרו באופן ביקורתי, ולא תמיד הביקורת הזו עולה בקנה אחד עם הנראטיב הציוני. ניתן כמובן לומר שהביקורת היא חד-צדדית, אך מכל מקום המחקר לא יכול "להתיישר" לכיוון מסוים.

וכאן אני מגיע לטענה הבעיתית השנייה. התחושה שלי היא שבארגונים כמו "אם תרצו", שפרסם דו"ח דומה על התכנים הנלמדים בחוגים למדע המדינה בארץ, כל ביקורת נתפשת כבגידה, כלומר אם אני מבקר את הציונות אני אנטי-ציוני, או פוסט-ציוני. אני לא זוכר ש"אם תרצו" העבירו פעם ביקורת על המדינה, ולהיפך – הם יוצרים את המשוואה שאם אני מבקר את המדינה אני "מקעקע את האתוס הציוני". אם נעמי חזן תומכת כספית בארגונים אזרחיים שעוזרים לאוכלוסיות לא-יהודיות, האם זה הופך אותה לפוסט-ציונית? 

וזה כמובן משיק לבעיה השלישית – מי קובע את ההגדרות? מי קובע מה זה ציוני ומה זה לא ציוני? הדו"ח של "המכון לאסטרטגיה ציונית" חילק את רשימת המבואות ל"ציונים" ו"פוסט-ציונים". לדעתי, זו חלוקה ממש מגוחכת. עכשיו במקרה ראיתי כתבה בערוץ 2, שבה פרופ' אורן יפתחאל מוגדר כ"שמאל-רדיקאלי", וליד השם שלו כתוב "יו"ר משותף של 'בצלם'". כלומר הקורא הנבון צריך להסיק ש"בצלם" = ארגון שמאל רדיקאלי. האמנם?! אגב, "אם תרצו" יודעים מצוין לעשות מניפולציה בהגדרות, והראיה שהם בחרו לעצמם את השם "אם תרצו", רוצה לומר – אנחנו (ורק אנחנו) ממשיכי דרכו של בנימין זאב הרצל (שחתם את ספרו אלטנוילנד במשפט "אם תרצו אין זו אגדה"), אנחנו הציונות.

עם זאת, אני אישית מצאתי חוסר-כנות מסוים בשיעורי סוציולוגיה, וחוסר הכנות מתבטא בשני רבדים. הראשון הוא שהסילבוסים יוצרים קנוניזציה (לא) מודעת, בכך שהם קובעים אלו טקסטים הם "קאנוניים" והם יקראו (בנדיקט אנדרסון, אדוארד סעיד, הומי באבא), והצד השני של הקאנוניזציה זו פעולת הדרה – בכך שהם קובעים אלו טקסטים יקראו, הם קובעים מה חשוב ומה לא חשוב, הם מסיטים את המבט מטקסטים אחרים, הם מדירים לשוליים טקסטים אחרים. הם יוצרים תחושה ש"אנחנו מדעי החברה", בעוד שלמעשה הם סוג מסוים של מדעי החברה.

וחוסר הכנות מתבטא גם בכך שהם יוצרים אווירה של אובייקטיביות, תחושה שהם א-פוליטיים. באחד השיעורים של ד"ר נסים מזרחי ב"מבוא לסוציולוגיה", הוא אמר שפעם סוציולוגים היו עובדים בשירות המדינה (זה בעיקר נכון בכך שהם עשו ג'סטיפיקציה וגלורפיקציה של "כור ההיתוך", כשלמעשה כור ההיתוך היה אירוצנטרי, כלומר נקבע לפי מודל אשכנזי, ויש אומרים "מודל מדומיין אשכנזי", וקבע שיוצאי ארצות ערב הם נחשלים שצריכים לעבור תִרבוּת), ואילו היום סוציולוגים לא עובדים בשירות אף אחד, הם חוקרים "לשמה".

אלא שאמהותינו הפמיניסטיות לימדונו ש"הכל פוליטי", אין דבר שאינו פוליטי, כיוון שלכל דבר, ויהא זה "האובייקטיבי" ו"האבסטרקטי" ביותר – יש השלכות בעולם המעשה, אפילו אם לא התכוונו לאותן השלכות, אפילו אם התכוונו שההשלכות תהיינה הפוכות. ולכן, אם הסוציולוגים של ראשית המדינה עבדו בשירות המדינה, ד"ר מזרחי וחבריו עובדים בשירות הארגונים הפוסט-ציונים. מזרחי לא צריך להתכוון לכך והוא לא צריך להתיימר לקעקע את האתוס הציוני, להשתייך לזרם השמאל רדיקאלי או להתנדב אחרי העבודה ב"תעאיוש" – כמו שקבע הדו"ח של "המכון לאסטרטגיה ציונית"; מספיק שהוא חוקר "לשמה" – הוא לא פרילנסר, הוא משרת את הארגונים הפוסט ציונים. ברוך הבא לעבודה, ד"ר מזרחי, ואל תשכח להחתים כרטיס בכניסה.

הבעיה ברוח המנשבת מבין הסילבוסים מתחילה כאשר הרוח גולשת מעבר לשיעור, כמו שהמרצים מערימים קשיים על סטודנטים שמקבלים זימון למילואים, או שהם חותמים על עצומות המחזקים חיילים המסרבים לשרת בשטחים ועל אחת כמה וכמה כשהם קוראים לחרם כלכלי על ישראל ועל האוניברסיטאות בישראל. ואולי הסכנה הכי גדולה היא שהמרצים יעבדו בשיטת "חבר מביא חבר", כלומר שמרצים יקודמו לא בגלל מצוינות אקדמית וכיוצא בזה, אלא בגלל שהם חושבים כמו "המיינסטרים האקדמי", ובכך ימנעו "חופש אקדמי" אמיתי וימנעו ממרצים שחושבים אחרת ללמד.

בכל מקרה, התערבות בתכני הלימודים היא פסולה, אבל כן הייתי מפריד בין התערבות בתכני הלימודים באקדמיה לבין תכני הלימודים במערכת החינוך הממלכתי. לדעתי, בתיכון במדינת ישראל יש הצדקה מלאה ללמד לפי תכני לימוד מוכתבים, שמחזקים את הנראטיב הציוני (כמובן, ללא סילוף), תוך הסברה כנה שאנחנו בוחרים בנראטיב הציוני, והבנה שיש דעות אחרות, שאותן לא נלמד.

ואז, לאחר ש"הגירסא דינקותא" הציונית מושרשת היטב, לא צריך לאתרג את הסטודנטים ולהגן עליהם מללמוד דברים שלא סיפרו להם בבית הספר, או למנוע מהם אפילו לבחור להאמין בסיפור אחר. ולא צריך לפחד מביקורת פוסט-ציונית. כי ישראלי אמיתי לא משתמט. מלבקר את המדינה שלו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s