על תרגום התנ"ך

מנחם בן, כתב בטורו "קו המשווה", נגד פרוייקט תרגום התנ"ך לעברית בת-ימינו, פרוייקט של מורה בגמלאות בשם אברהם אהוביה (תציצו ברזומה שלו, ובכלל באתר שלו). נשמע לכם מוכר? אהוביה הוציא את התנ"ך המתורגם ב-14 חוברות בהוצאה פרטית ("רם") כבר לפני למעלה משנתיים, וכבר אז העניין פורסם ונידון בהרחבה, אלא שעתה הוצאת "ידיעות ספרים" החליטה לקחת חסוּת על התרגום, ולהוציאו בהוצאה מחודשת תחת כנפיה.

בן כאמור מתנגד לפרוייקט, אולם לפי דבריו, התנגדותו אינה לעצם מעשה התרגום, אלא לכך שהתרגום של אהוביה הוא שגוי לדעתו. ובמקום התרגום של אהוביה, הוא מציע תרגום משלו. לדוגמא, את הפסוק "בראשית ברא אלוהים את השמים ואת הארץ", אהוביה תירגם ל"בתחילת הבריאה, כשברא אלוהים את העולם…". ועל כך לבן יש הערות והגהות: "אנחנו רואים ש'המתרגם' כלל אינו מפרש את מה שצריך לפרש: הוא למשל לא מפרש כלל את הפועל הייחודי 'לברוא' (שפירושו ליצור יש מאין) אלא רק חוזר עליו בצורה אחרת: 'בתחילת הבריאה'. הוא אינו מפרש את המילה הייחודית 'בראשית', שפירושה 'לפני הכל', אלא רק 'מתרגם' אותה בדרך פשטנית: 'בתחילה'…". כלומר, הבעיה אינה במעשה התרגום, אלא בכך שאהוביה נותן פרשנות שאינה נראית לבן, מאריך כשצריך לקצר, ומקצר כשצריך להאריך. 

אלא שבן נופל בפח שגם אהוביה נופל בו – בעצם מעשה התרגום. והניסיון לתרגם את המילה "בראשית", רק ממחיש את הבעיה באופן האקוטי ביותר. כי בראשית זה לא רק "לפני הכל", ואם אני אתחיל להגיד מה המשמעויות הנוספות של המילה, אני אפול באותו פח. הבעיה בתרגום התנ"ך אינה רק בכך שאהוביה מציע פרשנות שאינה נכונה לשפת התנ"ך; הבעיה היא שאהוביה מציע תרגום בכלל. בן לא היה צריך להסביר מדוע הפרשנות של אהוביה שגויה, הוא היה צריך לומר שעצם מעשה התרגום הוא פסול. נקודה.

כל תרגום הוא פרשנות. התנ"ך הוא טקסט שנתון לעשרות ומאות פרשנויות, ויש שבעים פנים לתורה, וכל תרגום מצמצם את התנ"ך לפרשנות אחת. אפשר גם לומר שבן מציע פרשנות משלו על מנת להראות בהפוך על הפוך על חוסר התוחלת בתרגום של אהוביה, אולם איני סבור שבן מתוחכם עד כדי כך.

על האווילות שבתרגום התנ"ך, הצביע כבר התלמוד הבבלי, כשהוא מספר על מלאכת תרגום התורה ליוונית (מגילה ט ע"א): "דתניא, מעשה בתלמי המלך שכינס שבעים ושנים זקנים, והכניסן בשבעים ושנים בתים. ולא גילה להם על מה כינסן. ונכנס אצל כל אחד ואחד ואמר להם כתבו לי תורת משה רבכם. נתן הקב"ה בלב כל אחד ואחד עצה, והסכימו כולן לדעת אחת, וכתבו לו 'אלהים ברא בראשית', 'אעשה אדם בצלם ובדמות'…  וכתבו לו 'את צעירת הרגלים', ולא כתבו לו 'את הארנבת', מפני שאשתו של תלמי ארנבת שמה, שלא יאמר שחקו בי היהודים והטילו שם אשתי בתורה". הזקנים שתרגמו את התורה, תרגמו אותה כך שלא ישתמעו ממנה דברי כפירה, שלדעתי זה מעשה אווילי כשלעצמו, ש"כופים" על התורה את הפרשנות ההלכתית. והאווילות מגיעה לשיאה, בהימנעות מהזכרת הארנבת, שלפי דעתי זו ממש בדיחה, הקצנה של מקרה המעיד על חוסר התוחלת שבתרגום.

ועוד מילה על "ידיעות ספרים". בשנתיים האחרונות ההוצאה החלה בהליך קנוניזציה מקיף של כל אוצרות התרבות של העם היהודי. זה החל בסדרת "עם הספר – ארון הספרים היהודי", שהתיימרה להביא ספרים ממורשת העם היהודי החל בתנ"ך וכלה בש"י עגנון, עבר בסדרת "עם הספר – פרוזה ישראלית", המביאה 20 ספרי פרוזה מקום המדינה ועד ימינו, ועכשיו זה תרגום התנ"ך של אהוביה. מו"ר פרופ' מנחם פרי כבר התייחס בהרחבה לסדרת "עם הספר – פרוזה ישראלית", ואין לי מה לחדש בעניין. רק אוסיף שהפרוייקט של תרגום התנ"ך הוא בבחינת "סופו מעיד על תחילתו", והוא עוד אבן-דרך ברידודה של התרבות העברית.

מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “על תרגום התנ"ך

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s