הקטנת האדם

אני נגד "הקטנת האדם". מהי הקטנת האדם? 

בשלהי "הקריירה האקדמית" שלי (ואני מקווה שעוד יהיה לי "רנסאנס אקדמי"), כתבתי רשומה ("רכילות כהחפצה"), ובה תיארתי את שיטות המחקר האיכותניות. שיטות מחקר אלו מבקשות להסתכל על נחקריהם כסובייקט, כלומר כבני אדם שפועלים בעולם ומקנים בעצמם משמעות לעולמם. זאת, בניגוד לשיטות המחקר הכמותניות, המסתכלות על הנחקרים כאובייקט – כמו שהכימאי מסתכל על יסודות כימיים. המחקר הכמותני מביט על מושא מחקרו כאובייקט, כחפץ, ובמקום לדבר עם מושא הדיבור – מדבר עליו, ושואב ממנו את היכולת לפרש את המציאות בעצמו, את היכולת להעניק למעשיו משמעות. כתבתי אז שאני אוהב מאוד את הרעיון שמאוחרי המחקר האיכותני, כיוון שהוא מעניק עוצמה גדולה לאדם.

אך על אף שמדובר בנושאים חופפים, אני רוצה להניח בצד את נושא "החפצת האדם", ולדבר על "הקטנת האדם". האדם הוא ייצור ריבוני, יש לו ריבונות להגדרה עצמית, ריבונות על עצמו כייצור אוטונומי, אחראי, עצמאי. זו היא הגדרה יותר "משפטית". המשפט, הסדר החברתי, מניח שהאדם הוא ייצור ריבוני, אחראי למעשיו, וריבונותו מקנה לו זכויות וחירויות, אך גם מכשירה אותו לשלם על פשעיו. למשפט אין כלים לטפל ב"אדם ללא אחריות", המשפט אינו יכול לשאת אדם כזה. ולכן קטין לא יכול להיענש כבגיר, כי הוא לא מבין את חומרת מעשיו. ולכן בית המשפט חייב להצמיד אפוטרופוס לכל קטין. (ולצד הקטין, בית המשפט אינו יכול לטפל באנשים נוספים הנמצאים בשולי החברה, כמו ב"חולה נפש". ולכן, לפני משפטי רצח ישנו אבחון פסיכיאטרי, הקובע האם האדם כשיר לעמוד לדין, האם היה מודע למעשיו בזמן הרצח וכולי, ואם לא – הוא מקבל טיפול שונה מאדם ריבוני. חולה נפש, אומר בית המשפט, אינו בתחום אחריותי). ולכן כל אמירה או מעשה הנוטלים מהאדם את האחריות שלו למעשיו (וקל וחומר אם נוטלים ממנו את חירויותיו וזכויותיו, אך אני רוצה להתמקד באחריות), מסווגים את האדם כקטין, כאדם שאינו יודע להבחין בין טוב ורע, אינו יכול לשאת באחריות למעשיו. הוא צריך אפוטרופסות. זו היא הקטנת האדם. 

ומכיוון שריבונות האדם הוא מושג משפטי, לא מפתיע שנמצא אותו בהלכה. באופן המובהק ביותר, לעניות דעתי, ישנה הדוגמא של השילוש הקדוש: חרש, שוטה וקטן (או בראשי תיבות ברוסית: חרש"ו), שההלכה פוטרת אותם מן המצוות, ולצערי הרב, לעתים לשילוש זה מצרפת ההלכה גם את האישה. לדעת ההלכה, לשלושת אלו, או לארבעת אלו, אין ריבונות מלאה על עצמם, אין להם עצמאות מוחלטת, אין להם אחריות למעשיהם, ומכיוון שכך הם פטורים מן המצוות. הפטור אינו מכיוון שהמוּדעות או הריבונות חסרה למעשה המצווה עצמו, אלא מכיוון שהחיוב במצוות גורר איתו אחריות, ובמידה וארבעת אלו לא יעמדו בחיוב – לא יהיה ניתן להעניש אותם, לא יהיה זה הוגן להעניש אותם; הם אינם ריבונים על עצמם. לצורך העניין, גם הגדרת ארבעת אלו, היא למעשה "הקטנת האדם", הפיכתם לקטינים. כי אדם שהוא ריבוני, יכול לקיים מצוות במשרה מלאה, ולא במשרה חלקית.

את נושא הריבונות ההלכתית פגשתי גם בספר "סדר יום" של אדם ברוך (כתר, 2000), אותו התחלתי לקרוא במהלך תפילות יום-הכיפורים, מה שהפך את (ייאוש) יום-כיפור להרבה יותר נוח (אמרתי לאחי שבעזרת הספר הזה "התפילות עברו מהר מאוד", ואבי תיקן אותי "התפילות עברו לידך", ואני חותם על דבריו; התפילות עברו לידי ואפילו נופפתי להן לשלום). הספר מביא מאות שאלות ותשובות שהתעוררו מתוך החיים הישראליים, או שהוצגו בפני אדם ברוך על ידי ישראלים, וכפי שאדם ברוך כותב "יותר משהם 'הלכות למעשה' הם תיאור תודעת ההלכה". וכחלק מתיאור אותה תודעה הלכתית, אדם ברוך שופך אור על עקרונות-העל ההלכתיים.

ואחד מעקרונות העל שהוא מרבה להזכירו הוא "ריבונות האדם". האדם כייצור אוטונומי וריבוני. דפדתי בספר לשם כתיבת הרשומה, ומצאתי שתי דוגמאות. כך הוא כותב על בנים שמפצירים באימם האלמנה לשאת בעל שני, בכדי לא לאכול את כספי העזבון: "… אך הבנים היטב הבינו שההלכה אומרת להם אמכם האלמנה הינה אדם ריבוני… ובכן, על פי ההלכה: הזכות למזונות מעיזבון הבעל כרוכה גם בזכות האלמנה להגדרה עצמית, ועל כן אילוץ האלמנה להינשא שנית, נוגד את זכותה לחירות אישית". או במקרה של בחורה חרדייה שנאנסה על ידי חבר של אביה, ועל מנת להשתיק את הפרשה אביה רצה לחתן אותה עם האנס, אדם ברוך כותב שלבחורה עומדת המילה האחרונה: "ועל כן ההלכה קבעה: הכל מדעת הנאנסת. כלומר, גיטה הנאנסת היא הקובעת. היא הריבון של עצמה…". ואלו רק דוגמאות אחדות.

ומכיוון שהאדם הוא ייצור עצמאי, ריבוני, אחראי על מעשיו, כל התייחסות לאדם כאחד שלא יודע מה טוב לו, אחד שצריך שידאגו לו, אחד שלא יכול לזכות בחירויות ולשאת בעונשים – הופכת אותו לקטין, שאין לו אחריות, ואינו יודע מה טוב לו, ואין לו לא מהזכויות ולא מהעונשים; והיא מקטינה את צלם האנוש של האדם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s