כולנו זקוקים לחסד

בארוחת שבת דיברו אצלנו במשפחה על ימי הולדת, כאשר אחי וגיסי טענו שיום ההולדת הוא סתם יום ואין שום סיבה לחגוג ימי הולדת. מכיוון שאף אחד לא שאל אותי מה אני חושב, אכתוב להלן את דעתי בנושא (שזה בעצם כל הקונספט של הבלוג על רגל אחת: אף אחד לא שואל אותי, ואני אומר בכל זאת מה אני חושב על נושאים שונים; אני מתחיל לאהוב את זה), מה גם שמתוקף תפקידי כאל"ף ימי הולדת במקום עבודתי, אני חש חובה להגן על המשרה שלי ולהצדיק אותה, על מנת שלא אחוש שאני עושה דברים חסרי-ערך ומקבל משכורת בחינם. להלן כמה מחשבות בנושא.

דבר ראשון, למה לא? ביושבינו על הספסלים האחורִיים של האקדמיה, הורגלנו לקריאה ביקורתית, פירוק של כל המובן מאליו, שחיטת פרות קדושות וכולי וכולי, קרי לשאול: "למה כן?", עד שלפעמים לא שואלים את השאלה הטריוויאלית יותר "למה לא?". או במילים אחרות, אני מבקש לטעון את טענת ה"לדידך" – גם לשיטתכם, הטוענים שיום הולדת הוא סתם יום, שלא קורה בו שום דבר (כלומר, קרה בו משהו לפני כך וכך שנים, אבל זה נגמר, יאללה, תעברו הלאה), שאין ליום הולדת שום "הצדקה" – למה לא לקחת יום בשנה – נניח, היום שבו נולדת – ולחגוג בו – בעיקר בשבילך, או/ ו בשביל הסובבים אותך. סתם לאכול עוגה, ללכת לספא, לשבור שגרה. 

זה נשמע אולי נורא אינפנטילי, אבל אני באמת מחזיק מכך. אחד הפרקים החזקים והמצחיקים ביותר ב"סיינפלד" ("The Frogger"), נותן הצצה לנוהל ימי ההולדת ואירועים מיוחדים במשרד של איליין. הפרק כמובן שוחט את המנהג הזה ושם אותו לקלס בכך שהוא מקצין אותו עד לכדי מסיבת "חזרה מיום מחלה". אבל כשאיליין מתלוננת על כל המנהג המטומטם הזה, אחד העובדים אומר: "I Think it's nice". כן, זה נחמד, ומבחינתי זה מספיק.

אבל גם אם לימי הולדת עצמם אין משמעות, ניתן להקנות להם משמעות. גם מוסד הנישואין יכול להישאר כשריד פרמיטיבי חסר פשר שמעגן את הנחיתות של האישה, והוא יכול להיות מוסד חשוב מאוד שאנחנו יכולים להקנות לו משמעות רלוונטית לימינו. וגם טקסט ספרותי (התנ"ך?) יכול להיות "ארכיאולוגיה" והוא יכול להיות "תיאולוגיה" ו"אידיאולוגיה" – אם רק נקנה לו משמעות. ואם לא נקנה לו משמעות, הוא ישאר חסר פשר, על כל "הקדושה" שלו.

אולי המשמעות הברורה ביותר של יום הולדת היא "חשבון נפש", חשבון נפש שחתן וכלת יום ההולדת עורכים בינם לבין עצמם, ואין מתאים יותר מלעשות זאת ביום ההולדת, כיוון ש"זמן האפס" שבו אנחנו מתחילים לחיות הוא יום ההולדת שלנו. "חשבון נפש" לא חייב להיות (רק) חיטוט בפצעים, הוא יכול להיות רק זמן של עצירה, השהייה של החיים. זמן למחשבה על המקום שבו אני מצוי, האם התקדמתי בשנה האחרונה, האם הלכתי אחורה, האם היו לי יעדים לשנה האחרונה, מה הם היעדים שלי לשנה הבאה.

אני בכלל חסיד של ימי חשבון נפש, במיוחד בקצב החיים השוטף ושוצף שלנו. לדעתי, המועדים השונים הפזורים על פני לוח השנה יכולים להוות תזכורת לחשבונות נפש מקומיים: ביום השואה לערוך חשבון נפש מול זיכרון השואה או מול הדאגה לניצולי שואה, ו"ביום שחרור ירושלים" לדון במשמעות של "שחרור ירושלים" לימינו – למי היא משוחרת ולמי היא לא. גם שבוע הספר יכול להיות הפנינג וקניות מוזלות של "4 במאה", והוא יכול להיות חשבון נפש שלנו מול הספרים: האם לדעתנו קראנו מספיק ספרים השנה, האם קראנו "ספרות זולה" או שקראנו את הספרים של "הספריה החדשה", וכן הלאה. אם רק נרצה, גם לשבוע הספר ניתן להעניק משמעות.

אחת הטענות שעלתה אצלנו בארוחה, הייתה "מה עשית בשביל יום ההולדת? סיימת תואר? השתחררת מהצבא?". מאחורי הטענה הזו עומדת לדעתי הנחה בעייתית, והיא שתגמולים יכולים להיות רק על הישגים. זה נכון שתגמול הישגים הוא גורם חיובי, אך הוא הופך את העולם שלנו לעולם הישגי, תחרותי, מריטוקרטי – הוא שואף לחברה בה הפרטים מטפסים וצונחים בסולם ההיררכי על בסיס מצוינוּת.

וזה גם מתקשר לנקודה האחרונה שרציתי להעלות. יום ההולדת הוא אכן היום היחיד שלא עשינו כלום על מנת להגיע עליו, וככזה הוא יום שבו אנחנו מעלים על נס את ההבנה שהעולם שלנו מושתת על חסד, שבחיים שלנו אנחנו גם זקוקים לחסד, שהחסד הוא חלק מהחיים השוטפים שלנו. למעלה מזה: יום ההולדת הוא היום שבו אנחנו חוגגים את הפרדוקסאליות הזו, שלא עשינו דבר בכדי לזכות בחיים שלנו. ביום שבו נולדנו, ניתנו לנו החיים במתנה.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “כולנו זקוקים לחסד

  1. מאוד נהנתי לקרוא את הדברים ובמיוחד את הפסקה האחרונה.
    בהתחלה מאוד התחברתי לרעיון ולעובדה שזה יום של חסד וזה העביר בי תחושה נעימה ומנחמת, למרות שבמחשבה שנייה זה גם מאוד קישר אותי לביצוע חשבון הנפש שעליו דיברת, מכיון שהאדם מבין שהוא נמצא בעולםבחסד ולא בזכות!

    אהבתי!
    במיוחד לאור העובדה שהדברים פורסמו יום אחד לפני יום הולדתי…

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s