מניפולציות תקשורתיות

[1] ביום שני שעבר (ה-8 לנובמבר), פורסם דו"ח העוני של "המוסד לביטוח לאומי" לשנת 2009, והדו"ח מצביע על עלייה בשיעור ממדי העוני בישראל. הדיווח בערוצי החדשות על פרסום הדו"ח היה שונה מכלי תקשורת אחד למשנהו: במהדורה של חדשות ערוץ 2 (בעיקרון אפשר לראות כאן, אבל לי משום-מה זה לא עבד), רק מפציצים בנתונים סטטיסטיים, וישר עוברים לסקוּפ של דפנה ליאל: ביום שבו מתפרסם הדו"ח הח"כים מצביעים על העלה בשכרם; הדיווח במהדורה של חדשות ערוץ 10 (אפשר לראות כאן, החל מדקה 11.40) היה מפורט יותר, כשהכתבת מביאה מדברי מנכ"לית "המוסד לביטוח לאומי", אסתר דומיניסיני, האומרת שלמרות "הממדים המדאיגים של העוני", רמת החיים הכללית עלתה, וגם העניים עניים פחות. אך בשתי המהדורות חסר נתון אחד (בדקתי גם ב"הארץ" המהוגן-לכאורה, וגם שם אין לכך זכר): לא נאמר מהו אותו עוני, או מהו אותו "קו העוני". ילדים יקרים, האם תוכלו לעזור לאודי למצוא את קו העוני?

אני חושב שזה אלמנטרי שלפני שאומרים לי שכך וכך אנשים מוגדרים "עניים", שיגידו לי מהו עני. הרי אם אני אחפש במילון בערך "עני" (או כמו שגרוסמן אומר: "עיין-ערך: עני"), זה לא יאמר לי דבר על העניים שהדו"ח מצביע עליהם. העניים של היום הם לא אותם עניים של לפני שנה ולא אותם עניים של לפני עשר שנים. "עניים" לפי הדו"ח הם לאו-דווקא קבצני רחוב או אנשים המשתרכים בתורים לחלוקת אוכל. האם עני לפי הביטוח הלאומי יכול להיות למעשה עשיר? תיאורטית – כן. 

אז כמובן שניתן להיכנס לאתר של המוסד לביטוח לאומי, להוריד את הדו"ח המלא ולהסביר על הפרטים הקטנים ועל המושגים. אבל למה להיטפל למספרים הקטנים? למה שהעיתונאים יעשו את זה? נוח להם לעמעם את הציבור. הם רוצים לגרום לציבור להיכנס לחרדה. שמעתי את רענן שקד טוען שדווקא בגלל שערוץ 2 הוא ערוץ מסחרי, ואין לו מחויבות ערכית-ממלכתית כמו הערוץ הראשון – הוא נאחז בממלכתיות יותר חזק. ואת הממלכתיות החדשה הוא הגדיר כ"חרדה קיומית למדינה" – החרדה מהיעלמות המדינה שכולנו אוהבים. אנחנו מקבלים כל הזמן תחושה שהמנגנונים הולכים ונעלמים: אין משטרה, אין חינוך, אין כלום. זה ההיפך המוחלט מערוץ 1 שהיה גאה במדינה. אולי זה נכון בעיקר לערוץ 2 – ולכן הדיווח של ערוץ 2 הינו הלקוי ביותר – אך אין ספק שזהו סימפטום שסובלים ממנו כל כלי התקשורת.

והסטטיסטיקה היא כלי נוח לעשות עמו מניפולציות זולות. אולי אני קטנוני קצת בעניין הזה, כי הרי אין זה שכלי התקשורת דיווחו על א' שהוא ב', או על דבר שקר שהוא אמת – אך הסטטיסטיקה היא כלי נוח לשחק איתו, להעלות את סף הגירוי של בני האדם, לזעזע אותם עוד יותר. בעיקר בכל הנוגע לבני האדם, ברוב במקרים הסטטיסטיקה היא "מדע השקר". כמו שאומר מדריך הפסיכומטרי שלי, אם נשים רגל אחת במים קרים ורגל אחת במים רותחים – סטטיסטית נעים לנו (ואפשר להמשיך עם זה הלאה).

בסופו של דבר, כשבאים לדבר על בני אדם – השימוש בסטטיסטיקה עושה עמם עוון. כתבתי בעבר (בפוסט "רכילות כהחפצה"), שהשימוש בסטטיסטיקה בכל הנוגע לבני-אדם, נובע מהרצון של הדיסציפלינות המדעיות במדעי הרוח והחברה להידמות לאביהם-מולידן במדעים המדויקים, במדעים הריאליים. הסטטיסטיקה חוטאת לאמת בכל הנוגע לבני אדם. עצם הניסיון להעביר אמות-מידה מחקריות שעוסקות בכימיה ופיזיקה למחקר שעוסק בבני אדם, מתחום אחד לתחום אחר – נידון לכישלון מראש. כמו שאמרתי בשבת לאחותי שהתעקשה להכניס מלון לסלט פירות: מלון לעולם לא יהיה טעים כיוון שהוא סובל מתסביך נחיתות אל מול האבטיח. כל חייו הוא מנסה לחקות את האבטיח, אבל הוא לעולם לא יהיה אבטיח. הוא תמיד יעמוד בצילו של האבטיח, ולכן הוא תמיד יהיה לא-טעים. ועד שהמלון לא יפתח זהות עצמית חדשה, מנותקת מהאבטיח, עד שהוא לא ירצח במהלך אדיפלי את האבטיח, הוא לעולם לא יהיה טעים. המלון כמשל.

[2] ביום חמישי התרחשה תאונת המטוס במכתש-רמון, וביום שישי דווח בכלי התקשורת על שמות ההרוגים וקצת פרטים ביוגרפיים. אחד הנתונים שתמיד מופיעים באירועים כאלו (תאונות ופיגועים בעיקר), הוא ציון העובדה שהנפטר חגג יומולדת שלשום או יציין Anniversary בעוד שבועיים. וגם איטקיס, כך צויין, אמור היה להתחתן עם חברתו לחיים בעוד ארבעה חודשים. אין ספק שזה יוצר תחושה של גורל אכזרי עוד יותר, אבל אם חושבים על זה, הסיכויים שבאירועים כאלו (ובפרט כשהם המוניים) לאחד הנפטרים יקרה משהו כזה – הוא די קטן. כי תמיד יש ימי הולדת וימי נישואין, ותמיד אדם אוטוטו מתחיל ב…, ורק הרגע סיים את… איך אמר מופסה לסימבה? "It's the circle of life".

הן בנוגע לדו"ח העוני והן בנוגע להרוגי תאונות ופיגועים יכולה אולי להישמע מדבריי איזו נימה צינית, אך הציניות היא דווקא מצד התקשורת. הנקודה שאני מנסה להראות היא שכמו בנושא של דו"ח העוני, התקשורת תמיד תנסה להעצים את הזוועה, "לחגוג את הטרגדיה". כי גם בנושא של הרוגי תאונות ופיגועים, שהוא טרגי מספיק, התקשורת תגיד לנו שהנפטר עמד ל… או בדיוק סיים את… – כי היא מנסה להעלות את סף הגירוי, להכניס לנו עוד קטנה שתהפך לנו את הקרביים. לא הזדעזעתם מספיק? חכו לדיווח הבא.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s