שריפת גשרים

כשעוזבים מקום עבודה, ישנו רצון לפרוק את כל המתחים והכעסים שהצטברו במהלך השהות בעבודה. כתבתי כבר בעבר ("מדוע גיבורי סיינפלד לעולם לא יתבגרו") על היחס של סדרת הטלוויזיה "סיינפלד" לעבודה, כאשר טענתי שג'ורג', שהוא הילדותי ביותר מבין כל הארבעה, מחליף עבודות בתדירות הגבוהה ביותר מכולם כתוצאה מחוסר היכולת שלו להתבגר (לקרמר, טענתי, מעולם לא היה רצון ליטול חלק ב"מרוץ החיים"). וישנה קורלציה בין היחס הילדותי של ג'ורג' למקום עבודתו, לבין הדרך שבה הוא רוצה להתפטר. אם כל ארבעת חברי סיינפלד הם ארבעה פנים של נפש האדם, ג'ורג' הוא הקצנה של החלק הילדותי שלנו. ולכן מצד אחד ג'ורג' הוא האלתר-אגו שלנו, האדם שלפעמים היינו רוצים להיות אך לא נוכל להרשות לעצמנו, ומצד שני, דרך דרכי הפעולה שלו, הוא משקף לנו את עצמנו, ומראה לנו כמה מגוחך צד זה יכול להיות.

נתחיל מהסוף. לפני העבודה של ג'ורג' ב"Kruger Industrial Smoothing", עבודה בה הוא מחזיק עד סופה המפתיע של הסדרה, ג'ורג' עובד ב"Play Now Sporting Goods". לאחר שהבוס שלו מבין שהוא זייף נכוּת, הוא מבקש ממנו להתפטר, אך ג'ורג' מתעקש להמשיך בעבודה למרות שכולם שונאים אותו ("The Butter shave", פרק 157; אפשר לראות איך ההתעקשות באה לידי ביטוי כאן), עד שבסוף החברה פושטת רגל, והוא יוצא קירח מכאן ומכאן.

לפני כן, הוא עובד ב"ניו יורק ינקיז", ולאחר שמציעים לו עבודה מקבוצת הבייסבול המקבילה ניו-ג'רזי מטס, הוא מנסה להתפטר מהעבודה ביאנקיז, אך כמו שהוא אומר, הוא לא רוצה "סתם" להתפטר: "But I really wanna leave my mark this time, you know, uh. I wanna walk away from the Yankees with people saying 'Wow! Now that guy got canned!'" (פרק "The Millennum", פרק 154; את חלק מהאירועים ניתן לראות כאן). גם כאן, חרף מאמציו, הוא לא מצליח להתפטר, אך כן ניתן לראות את היחס הילדותי שלו שמתבטא באופן שבו הוא רוצה להתפטר ואת הרושם השלילי שהוא מטביע בכל מקרה, גם אם אין זה מוביל לפיטוריו. מבין כל ניסיונותיו להתפטר, זו אולי הדוגמא הטובה ביותר כמה הרצון לעשות "התפטרות מרשימה" יכול להיות מגוחך.

המעניינת והקיצונית ביותר מכל התפטרויותיו של ג'ורג', היא ההתפטרות ממקום עבודתו הראשון כמתווך נדל"ן ("The Revenge", פרק 12. את ההתחלה של הפרק ניתן לראות כאן). בניגוד לניסיון ההתפטרות מהיאנקיז, כאן אפשר אפילו לחוש הזדהות עם דרך הפעולה של ג'ורג'. אלא שג'ורג' אמנם חש קתרזיס לנוכח ההתפטרות שלו, אך מיד אחר-כך הוא חש דיכאון, כיוון שהוא לא מצליח לעלות על מקום עבודה אחר שהוא יכול לעבוד בו. ג'ורג' מבקש לחזור למקום העבודה הקודם, אך הבוס שלו לא מאפשר לו בגלל ההתפטרות המרשימה שהוא עשה. בהמשך הפרק הוא מתכנן לסמם את הבוס שלו ולהתנקם בו, דווקא כשהבוס שלו מחליט לחזור בו, ולהשיב את ג'ורג' לעבודה. ברור שאם ג'ורג' לא היה מבצע "התפטרות מרשימה", ובהמשך לא היה מסמם את הבוס שלו, הוא היה יכול לשוב לעבודה.

היום היה אמור להיות היום האחרון שלי בעבודה, וגם לי היה רצון כזה להיצמד לצד הילדותי ולפרוק את כל המתחים שהצטברו אצלי ומצטברים אצל כל אחד במהלך העבודה. אבל אז עמד לנגד עיניי אותו פרק ב"סיינפלד", וידעתי שלעולם לא יהיה זה נבון "לשרוף גשרים", כי לעולם לא תוכל לדעת מתי תרצה לעבור עליהם בחזרה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s