האמת שבפשטות הלשונית

אם יש לכם שעה-שעתיים פנויות במהלך היום, אני מציע שתקפצו לבית המשפט הקרוב לאיזור מגוריכם. דלתות בית המשפט פתוחות לקהל הרחב (למיטב ידיעתי, למעט במשפטים של "דיני משפחה", או במקרה שהשופט קובע אחרת), מתוך העיקרון היפה שהצדק הוא שקוף – "הצדק חייב להיראות, ולא רק להיעשות". במהלך לימודי העיתונאות שלי, פקדתי את בית המשפט שברח' ויצמן בתל-אביב, והוקסמתי מדרך התנהלות המשפט עד שחזרתי לשם פעמיים נוספות, וביקוריי שם פרנסו גם סיפור קצר וגם עבודה אקדמית.

במשפט (במשמעות Trial), יש דפוסי התנהגות מוגדרים מראש: דפוס אחד הוא הריטואליזם, ואף אומר המשחק (Acting) של המשפט. יש מערכת חוקים מאוד ברורה ונוקשה של סדר הדברים: במהלך הדיבור, הדובר פונה אל חלל האולם, אל מין "נמען מובלע" בתואר רשמי: או "כבוד השופט/ כבודו", או  "אדוני"; כל פעם רק אדם אחד מדבר, אין שיח-משותף, וכניסה של אדם לדברי חברו היא הפרה של החוק, שגם אם לא מלווה בסנקציה, היא בולטת בחריגותה; לא ניתן לדבר מבלי לעמוד. מרכיב נוסף לריטואליזם הוא קוד הלבוש, שהוא חלק בלתי נפרד מהמופע, מהפרפורמנס: עורכי הדין והשופט עוטים על עצמם גלימות המיוחדות למעמד המשפט.

מרכיב נוסף שנוכח מאוד במשפט הוא השפה. במהלך המשפט, נכחו בבית המשפט שני משלבי שפה: זו שהונהגה לפני ואחרי המשפט או שנאמרה בשוליו ("שפת העם"), וזו שהשתמשו בה במהלך רוב המשפט ("שפת המשפט"), ודוברה על-ידי השופט ועורכי הדין. שפת העם היא דרך תקשורת שקל להבינה, היא אינה דורשת פענוח של המסרים המוצפנים בה, והיא גם משותפת לכל הנוכחים: היא מדוברת בין אנשי הגלימות, בין הלקוחות לבין עורכי הדין, בין הלקוחות לבין עצמם, ואף בין השופט לבין הקלדנית. לעומת זאת, שפת המשפט דורשת פענוח והעמקה למי שזרים לה, היא כמו שיח פנימי המשותף לאנשי הגלימות בלבד, ורק הם דיברו בשפה זו. בהיעדר פה ללקוחות, עורכי דינם היו להם לפה.

על בסיס הטענה של אביגדור פלדמן, במאמרו "שירת הסירנות: שיח וחלל בבית המשפט" (מאמר מרתק. ניתן לקרוא אותו בבלוג של פלדמן, למיטב זיכרוני בגירסה קצת שונה), שהמשפט (במשמעות Law) מקיים מערכת הפרדה ובידוד של ידע השופטים מידע הנאשמים/ חשודים, ביקשתי לטעון בעבודה שלי שהשפה היא חלק מאותה מערכת. כלומר, המשפט דואג להשאיר שתי רמות של שפה, שני משלבים של שפה, מתוך רצון לבודד את לובשי הגלימות משאר באי בית המשפט.

נזכרתי בעבודה הזו לאחר שיחה עם חבר בשבוע שעבר, ובעקבות דברים שקראתי היום בספר של אדם ברוך, "חיינו" (אפשר להגיד עלי הרבה דברים – רשימה חלקית: בן-זוג גרוע, לא מצליח להחזיק מערכת יחסים, חלאת המין האנושי, רווק – אבל אי אפשר להגיד עליי שאני לא קונסיסטנטני, לפחות בכל הנוגע לספרי אדם ברוך). והתקנון (הנורמות המשפטיות) שאדם ברוך מנסה לכונן בכל הנוגע להתנהלות במהלך המשפט (במשמעות Trial), שונות בתכלית השינוי מהדברים שאני ראיתי במהלך ביקוריי בבית המשפט.

השיטה המשפטית שאני הבחנתי בה בבית המשפט, נועדה לבודד את השופט ולהציגו כמורם מהעם. ואילו על בסיס עיון בספרות הראשונים והאחרונים, אדם ברוך קובע: "רק השופטים נדמים כחזקים ביותר, או לפחות לא חלושים כחלושים שסביבם. והנה, מתוך הרמב"ם ומתוך ה'שולחן ערוך', ומתוך הפסיקה לאורך דורות וגלויות – עולה חשש מפני אנושיותם החלושה של השופטים. ועל כן הם [והציבור] מוזהרים בקביעות מפני שוחד, מפני אבק שוחד… מפני מועדוניות…" (עמ' 117). וכמה עמודים אחר-כך: "ההלכה אינה גורסת את הופעת השופט כאינטלקטואל, כלשונאי מיוחד, או כמחדש חברתי גדול. השיפוט הינו מלאכה [עשיית דין], ולא בימה פומבית לאינטלקט של השופט" (עמ' 120). בשל אנושיותם של השופטים, טוען אדם ברוך במקום אחר, ההלכה ממליצה על הפשרה בין הצדדים, מחשש יסודי מפני טעות שיפוטית, מפני שגגה של הדיין. ואדם ברוך מסכם: "'חקר האמת' אינו מטרתו הראשונה של המשפט. מטרת המשפט: להחזיר את המתדיינים לחיים עצמם בלא שיהיו אכולי מרירות" (עמ' 74).

אולם יותר מכל, הסבה את תשומת לבי התקנה והתיקון של אדם ברוך בכל הנוגע ל"שפת המשפט". הוא אמנם מתייחס בעיקר לשפת העדים, ולכך ש"בכל הנוגע להליך המשפטי, אין שפה [של עד] מגונה או נמוכה. חקר האמת אינו סובל מיון שפה שכזה" (עמ' 120); אבל הוא מתייחס גם לשפת המשפט כשלעצמה. להלן דבריו (בקיצורים הכרחיים): "ובעניין שפת בית הדין כשלעצמה: גם אם העד אינו עילג, ושפתו אינה עגתית או גולמית – ההלכה מורה לדיין להשתמש בשפה בסיסית ביותר. בסיסית, כלומר תקשורתית מאוד, מובנת לרוב הבריות, ידידותית, בלתי ניואנסית בכוח… הדיין לא ישתמש במטאפורות שמקורן ונפיצותן בעיקר בעולם המשפט. הדיין לא ישתמש בביטויים לועזיים… הדיין ישאף אל הפשטות [הלשונית] – כי שם האמת" (עמ' 121).

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “האמת שבפשטות הלשונית

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s