הם נופלים מהרגליים

מסורת היא מאבותינו שיום לפני הפסיכומטרי נהגו בני ובנות ישראל לכתת עפרונותיהם לאתים, להחביא את ספרי הלימוד ולהעסיק עצמם בזוטות המשחררות את המוח מחרצובות הנוסחאות ומניחות את דעתו של האדם. יאללה, יוצאים לדרך.

מעשה בתלמיד אחד שבא לפני פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטת תל אביב. אמר לו: "זכאני לתואר בסוציולוגיה על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת". דחפו באמת בניין "נפתלי" שבידו. בא לפני פרופסור אחר. (אמר לו: זכאני לתואר בסוציולוגיה על מנת שתלמדני כל התורה כולה כשאני עומד על רגל אחת). לימד אותו. אמר לו (הפרופסור לתלמיד): "אני מסכן, משמע אני צודק – זו היא כל התורה כולה. ואידך (והשאר) פירושה הוא, זיל גמור (צא ולמד)". והתלמיד הזה הוא אני.

לא בדיתי את הסיפור הזה מלבי על מנת לזלזל במוריי ומורותיי, המרצים והמרצות בחוג לסוציולוגיה – אם כי זה תמיד נחמד לשחוט מרצים קדושים; הבאתי את הסיפור הזה על מנת להדגיש את העיקרון שתלמיד נבון, המבין דבר מתוך דבר (או לחלופין, תלמיד הדיוט כמוני, שיכול להבין מתוך דבר את היפוכו) – יכול על נקלה לחוש שעובר כחוט השני בתורת הסוציולוגיה: אם אתה מסכן, אתה קורבן, אתה לא אשם במצבך – משמע אתה צודק. ולהיפך: לא ניתן להיות צודק כשאתה בעל שררה, בעל הון, בעל כוח.

לא פישטתי את העיקרון הזה – אני מסכן משמע אני צודק – עד כדי הגחכתו, על מנת לדון בנושאים שעוסקים בהם בסוציולוגיה, ובסוציולוגיה הישראלית בפרט, מה גם שאני סבור שהוא נכון במקרים מסוימים. אני מבקש להתמקד בעיקרון הזה מבחינה תדמיתית, כלומר להראות כיצד במקרים של מחלוקת או קונפליקט, אנשים שמתקיימים במרחב הציבורי (עיתונאים, יחצ"נים, דוברים, משרדי פרסום) משתמשים בעיקרון בכדי ליצור תדמית אצל דעת הקהל של מסכנוּת לאחד הצדדים, של תוקף וקורבן, בכדי לומר שהמסכן תמיד צודק. כלומר, כשעוסקים בתדמית, גורמי התקשורת זונחים את העיסוק בטענות עצמן, ומבליטים את העובדה שהנ"ל הוא מסכן.

והדבר בולט מאוד בשביתת הרופאים, שהחלה שבוע שעבר בשביתת אזהרה, וחזרה היום, משהמשא ומתן בין הרופאים למשרד האוצר לא עלה יפה. ולפני שאתחיל, אני מבקש להדגיש שאין אני עוסק בשאלה מי צודק, ואפילו נטיית לבי היא לרופאים; אני מבקש לעסוק ברטוריקה שהרופאים משתמשים בה. ובכדי להוכיח שהם צודקים, הרופאים נוקטים ברטוריקה של מסכנוּת. ואני מניח ששמעתם בזמן האחרון לא אחת את המשפט "הרופאים נופלים מהרגליים", והגדיל לעשות ד"ר גל מידן במאמר ב-ynet בשם "עבד עם סטטוסקופ". ומידן מבין טוב מאוד איך התקשורת עובדת ולכן כותב בראשית מאמרו: "בעידן מסרים בני שלוש מלים ומסרונים, יספיק משפט אחד שמשקף פרדוקס בלתי נתפש – הרפואה בישראל כיום היא עבדות". והדימויים שהכותב משתמש בהם לצורך רכישת לב הציבור – עוררו בי חלחלה. ואני חושב שהציבור לא מבין את המהפך התדמיתי העצום שביצעו הרופאים. רפואה, שהיא המקצוע הנחשק ביותר, מתוארת כעבדות. אתם תופשים את זה?!

בתור אחד שמלווה מועמדים לבית הספר לרפואה, אני יכול לומר לכם שאנשים שממש רוצים ללמוד רפואה, יעשו הכל על מנת להתקבל לרפואה. ואם שכשבאים לציין שמישהו יעשה הכל, נוקטים בביטוי "הוא מוכן למכור את אימא שלו", אני יכול לספר לכם מניסיון שמועמדים לרפואה אכן ימכרו את אימא שלהם – אולי לא ימכרו מוניטרית, אך אין ספק שהם יגרמו להורים שלהם לעבוד שעות נוספות; למעלה מכך, האימהות שלהם – שמתקשרות לרוב בשם צאצאיהן – יסכימו למכור את עצמן על מנת שבנם יתקבל לבית הספר לרפואה. וכבר נתקלתי באנשים שיש להם תואר שני במנהל עסקים, אך החיידק הזה לא עזב אותם, והם מוכנים לשפר בגרויות ופסיכומטרי על מנת לנסות להתקבל לבית הספר לרפואה.

ולחברה – החברה כמושג מופשט, לאו דווקא חברה ספציפית – טוב עם המצב הזה. כי הרופא הוא הסגן של אלוהים. אם מוקדן מידע טלפוני עושה טעות – לא קרה שום דבר, ובמקרה הגרוע ביותר ניתן להחזיר את המצב לקדמותו. אבל כשרופא עושה טעות – זה עניין של חיים ומוות. ועל מנת שלרפואה תהיה היוקרה הראויה, בכדי למצב את הרפואה כמקצוע הנחשק ביותר, מקום אחד מתחת לאלוהים – החברה חייבת לערוך את הבוחן-מסלול הזה: תנאי-קבלה קשים מאוד, שנמצאים במגמה מתמדת של הקשחה, מסלול של שבע שנות לימוד (שלוש שנים פרה-קליניים, שלוש קליניים ושנה סטאז'), ועוד שנים רבות של התמחות (שנות ההתמחות משתנות בהתאם למחלקה בה הרופא מתמחה), בהן הרופאים עושים תורנויות לרוב ופשוט "נופלים מהרגליים".

ולכן מספר המקומות בכל שנתון בבית הספר לרפואה הוא מוגבל. כי אם תהיה אינפלציה במספר הרופאים – כמו שקרה לדוגמא במשפטים, כשעוד ועוד מכללות למשפטים נפתחו – ערך לימודי הרפואה ירד. והחברה לא יכולה להרשות לעצמה את זה, היא לא יכולה להרשות לעצמה שכל מי שרוצה ללמוד רפואה – ישלם מאות אלפי שקלים למכללה ויהיה רופא, היא לא יכולה להרשות לעצמה מצב בו האנשים הכי טובים – לפי מסלול המכשולים והקריטריונים שהחברה מציבה להם – הם לא אלו שיהיו רופאים. ומאותה סיבה, המשכורת של הרופאים היא משכורת יפה – ואל תתנו שיטעו אתכם, המשכורת מכובדת – אבל לא גבוהה מאוד. כי אם היא תהיה גבוהה מדי, לרופאים לא יקראו רופאים; יקראו להם עורכי-דין.

וכל זה, מסלול הלימודים הארוך והשכר הלא-גבוה והמשמרות המטורפות – כל אלו רק מגבירים את מעמדם האלילי של הרופאים בעיני צאן מרעיתם, בעינינו החולים. אז אמנם העובדה שכל אלו משמשים פונקציה מסוימת – מיצוב מעמדם של הרופאים – לא אומר שהם הכרחיים, ואולי אפילו מזיקים לחולים ולרופאים (הרופאים שנופלים מהרגליים וכו'), אבל עצם כך שיש לכל אלו פונקציה גם מקשה על הסרתם, וגם דורשת תחליף ראוי במידה ואלו יוחלפו על מנת לשמור על איזון מסוים, על מנת לשמש לאותה פונקציה. ולכן ניתן להעלות את שכר הרופאים או לשנות את מסלול הלימודים – אך רק על-ידי מערכת של בלמים ואיזונים שתבטיח את מעמדם האלילי של הרופאים.

ומהסיבה הזו, הרופאים לא היו יכולים לבקש לעצמם עיתוי גרוע יותר לשביתה שלהם – סמוך למועד שבו הסתיימה שביתת העובדים הסוציאליים. ובאמת אם רוצים למצוא שני מקצועות שנמצאים בקצות הסקאלה מבחינת התדמית הציבורית, בהחלט אפשר להציב מול רפואה את העבודה הסוציאלית. זה לעומת זה עשה האלוהים. בעוד הראשונים אכן "מסכנים", אכן לא מתוגמלים, הן מבחינת משכורת והן מבחינת  הערכה ציבורית ויוקרה מקצועית – ובל נשכח שיוקרה לא פחות חשובה מכסף, ויש אומרים שאף הרבה יותר – האחרונים מציבים עצמם כקרבן רק לצורך המאבק הציבורי. וכשמסתכלים על המעמד הציבורי של הרופאים מול התדמית שהם יוצרים לעצמם לצורך המאבק – זה בלתי נתפש. לופּ תדמיתי גאוני.

ושוב, אני לא בא לומר שהרופאים לא צודקים, אבל בגלל שהרופאים הם הסגנים של אלוהים, אני מצפה מהם ליותר. לא שמעתי את אלוהים מתלונן שהוא נופל מהרגליים, שהוא לא יכול לשאת את תפילות כל העולם – כולל את זאת שנשאה אלה רן, מלכת היופי של ישראל לשנת 2011, "להביא שלום עולמי". וגם לא שמעתי ממנו מילה על כל הפתקים שדוחפים לו בכותל. וכן, אם תתפללו בשבת הוא ישמע. הוא עושה גם תורנויות שבת.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s