ממשה רבנו ועד הארי פוטר – הגיבור לבד בעולם

כשהתיישבתי מול הטלוויזיה ביום שני שעבר (26.9.11), הדבר האחרון אותו חפצתי לעשות היה לחפש אחר משמעות. באותו היום היה לי יום קשה בעבודה, וכששבתי הביתה, לאחר שחתכתי מוקדם מהעבודה, וסערת רגשות עדיין אחזתני, חיפשתי עיסוק שיסיט את הלב ויפנה את הראש ממחשבות על צוק העתים, ולכן החלטתי לצפות באחד הסרטים שהיו שמורים אצלי בזיכרון של הממיר. חיפשתי בכוונה סרט פעולה קליל ובחרתי להתחיל עם הסרט הראשון של "אקס-מן", ומשם המשכתי הלאה לסרט השני ("אקס-מן 2") והשלישי ("אקס-מן המקור: וולברין"). יום לאחר מכן התרחש אותו סינריו – יום קשה בעבודה, סערת רגשות, חותך מוקדם, מחפש דרך לאוורר את הראש והלב – ולכן צפיתי בסרט הראשון של "ספיידרמן". ולמרות שלא חיפשתי את זה, לא יכולתי שלא לשים לב לתבנית שחוזרת על עצמה גם באקס-מן וגם בספיידרמן, ולנסות להבין מה המשמעות שלה.

ואולי זה המקום לציין בהערת אגב שאחת הבעיות שלי – אחת מני אלף, כמובן; אין על מה לריב, יש מקום לכולן – שקשה לי מאוד לעשות דברים חסרי משמעות, דברים שאני לא מפיק מהם תועלת ממשית, ובשל כך אני מתקשה מאוד לכייף. הרבה פעמים דווקא לאחר פעילות "מהנה" אני חש תחושה עמוקה של ריקנות. אחת ההשלכות לכך היא נסיעות לחו"ל. אחותי הרופאה, שהספיקה בשנה האחרונה לנסוע ארבע פעמים לחו"ל, שאלה אותי בחג האם אני מתכוון לנסוע לחו"ל, ואני השבתי לה בשאלה, ונניח שאני אסע לחו"ל, ואז מה? לא יודעת, השיבה לי אחותי, תראה עולם, תבלה. אוקיי, עניתי לה, אני אראה עולם. ואז מה?! האדם מחפש משמעות – הגרסה הפתולוגית.

ובשל אותו פגם בייצור שיש בי – ואין בכך ספק – ידעתי גם שאם אני אראה "סרט איכות" ביום שני או ביום שלישי, אני באופן בלתי-נשלט אייגע את מוחי בחיפוש אחר התועלת שניתן להעלות מהסרט הזה, ולכן בחרתי בכוונה לראות סרטים קלילים. אלא שהדפקט כל-כך עמוק, שהסרטים שראיתי בשני ושלישי העסיקו אותי בכל השלשו"ש האחרון בחיפוש אחר משמעות התבנית בה הבחנתי.

ובכן, אחד הפרטים הביוגרפיים שלכדו את עיניי ב"ספיידרמן" הוא היותו של הגיבור, פיטר פארקר, יתום. מה שמשך את תשומת ליבי הוא שבסרט הראשון נתון זה מוצג כעובדה לא-נסיבתית, לא מוסבר מדוע פארקר גדל בבית דודיו, מיי ובן פארקר, והדבר מוצג כ"טבעי" (למעשה, הוריו של פיטר, ריצ'רד ומרי פארקר, היו סוכני CIA שחקרו עניינים על-טבעיים ומתו במהלך מילוי תפקידם), שלא לדבר על כך שספיידרמן הוא "במקרה" יתום וללא קשר להיותו בעל כוחות-על (פיטר מקבל את כוחות העל שלו כאשר בהיותו נער, ולאחר שהוריו מתו, הוא נוכח בתערוכת מדע וננשך על ידי עכביש רדיואקטיבי).

יתמותו של ספיידרמן התווספה לסדרת סרטי אקס-מן שראיתי ביום הקודם. אלא שאם בספיידרמן היתמות היא non-issue, באקס-מן היתמות שוזרת את כל הסרט, והיא גם מנומקת, לכאורה (היעדר נימוק, כמו בספיידרמן, שולח אותנו לחפש אחר נימוק, אך גם כשמופיע נימוק, כמו באקס-מן, הנימוק הוא שולי כיוון שכפי שאבקש להראות להלן, גם באין נימוק נגלה ישנו נימוק חבוי). ראשית, לפי הסרטים אויב החבורה, מגנטו, הוא ניצול שואה שמאבד את הוריו בשואה, וגם וולברין, ללא ספק הדמות המרכזית ביותר בסרט, הורג את אביו בילדותו (ואתייחס גם למשמעות רצח האב בהמשך) ולאחר מכן גדל ללא הורים – כלומר שניהם יתומים באמת. אך מעבר לכך, על כל המוטאנטים נגזר לחיות חיי יתמות מכיוון שכוחות-העל מפחידים את הוריהם ושאר בני האדם הרגילים, ובשל כך פרופ' אקסבייר מקים בית ספר למחוננים שהוא מעין בית-יתומים, והפרופסור הוא אבא רוחני אך גם תחליף-אב לא פחות.

אחרי שהבחנתי ביתמוּת באקס-מן וביתמות של ספיידרמן, נזכרתי גם בשני גיבורי-העל היותר מפורסמים, סופרמן ובאטמן (אגב, לפי האתר IGN ולפי המגזין אמפייר, סופרמן מדורג ראשון ברשימת גיבורי-העל הגדולים, ובאטמן שני), וגם שניהם גדלים ללא הורים. סופרמן נולד בכוכב הלכת קריפטון, שוגר בחללית לכדור הארץ בידי אביו, ג'ור-אל, לפני שהכוכב הושמד, ונמצא על-ידי זוג איכרים מקנזס, ומאז הוא נקרא קלארק קנט. גם באטמן (ברוס ויין) הוא למעשה יתום, לאחר שהיה עד בילדותו לרצח הוריו. לכך כמובן יש להוסיף את הארי-פוטר, שהוריו נרצחו בקללה על-ידי לורד וולדמורט, ומאז הוא חי בבית דודתו ודודו, עד שביום הולדתו ה-11 הארי מגלה שהוא קוסם אשר נולד להורים קוסמים. אם כן, ברור שיש כאן תבנית שחוזרת על עצמה ונשאלת השאלה מה היא משמעותה (ואם מביאים בחשבון שהמצב הנורמלי הוא שילד גדל לזוג הורים, היתמוּת בולטת הרבה יותר).

בשלב זה נזכרתי בלורד אחר, לורד רגלן (Raglan), עליו למדתי בשיעור "מבוא לאגדה ולסיפור העממי" של פרופ' עלי יסיף. רגלן הנ"ל מצא דמיון בין כל הביוגרפיות של הגיבורים בתרבויות השונות, והוא הבחין אפילו ב-22 מוטיבים, שרובם מיושמים בכל הסיפורים (The Hero, New York, 1956). לעניינינו חשובים המוטיבים 6, 7, ו-8 (את הרשימה המלאה ניתן לקרוא כאן): בילדותו נעשה ניסיון לרצוח את הגיבור; הגיבור בורח; והוא מגודל על-ידי הורים מאמצים בארץ-רחוקה. בכל הנוגע להיסטוריה של העם היהודי, המנהיג בה"א הידיעה של עם ישראל, משה רבנו, עונה על רבים מהמוטיבים. לאור הגזרה של פרעה מלך מצרים להרוג את כל הזכרים של העם היהודי, אם-משה מניחה אותו בתיבה בנילוס, ובת-פרעה מחליטה לאמץ אותו (ניתן לקרוא על הולדת משה בספר שמות, פרק ב' ואילך).

בהמשך למסורת המעצבנת שהשתרשה באקדמיה, גם רגלן רק מונה את 22 המוטיבים מבלי לעמוד על הנצרכות שלהם או על המשמעות של כל אחד מהם – השאלות שניקרו בי לאורך ארבעת הימים האחרונים וניסיתי למצוא להן תשובות, כשבינתיים מצאתי תשובות חלקיות בלבד. אחת מהן, כמדומני, מצאתי בספרו של דויד גרוסמן, "דבש אריות" (הוצאת "ידיעות ספרים", 2006), המנתח את סיפורו הטרגי של שמשון (ספר שופטים, פרקים י"ג-ט"ז). שמשון אמנם גדל לזוג הורים, אך גרוסמן טוען שלמרות שהילדות שלו הייתה נורמטיבית כביכול, ההפקעה שלו מבית הוריו נעשתה עוד בטרם לידתו, עוד בבשורה של מלאך אלוהים לאימו: "כִּי הִנָּךְ הָרָה וְיֹלַדְתְּ בֵּן וּמוֹרָה לֹא יַעֲלֶה עַל-רֹאשׁוֹ כִּי-נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן-הַבָּטֶן וְהוּא יָחֵל לְהוֹשִׁיעַ אֶת-יִשְׂרָאֵל מִיַּד פְּלִשְׁתִּים" (שופטים י"ג, 5). כלומר, המלאך אומר לאם-שמשון שהילד הזה לעולם לא יהיה שלה, הוא מופקע מאימו והופך להיות בן-האלוהים, או נכון יותר: משרת של עם ישראל. התמה של גרוסמן לאורך כל הספר שלו היא שהזרוּת של שמשון, שנובעת מכך שיש לו כוחות-על, מהעובדה שהוא נזיר, ובהמשך מעצם היותו מנהיג – היא זו שגוזרת את גורלו הטרגי: לאורך כל חייו שמשון חיפש את הקרבה והאהבה שחסרו לו בילדותו, ולכן נקשר לנשים שהן זרות לו ולבסוף הצמא אחר אהבה מביא למותו.

אם כן, מהסיפור של שמשון אני גוזר שלהיות הגיבור יתום, ו/ או לא גדל בסביבה ביתית נורמטיבית, יש שתי משמעויות לעתידו: הראשונה היא הזרות והבדידות שילוו את הגיבור לאורך כל חייו, לא רק מעצם כך שהוא מוזר ולכן מפחיד (כפי שמופיע בספיידרמן ובאקס-מן) – גם מעצם היותו מנהיג, שהרי המנהיג הוא תמיד מעל העם וקצת מנותק מהעם, ובסופו של דבר הוא נושא לבדו באחריות לגורל העם ונענש על כך (כמו שאומר משה: "איכה אשא לבדי טרחכם ומשאכם וריבכם"; דברים א', 12, כלומר למרות שיש לו דיבור-ישיר עם אלוהים, הוא חש שהוא סוחב את האלונקה לבד על הכתפיים שלו).

והמשמעות השניה היא שהגיבור הוא יתום על מנת להפקיע אותי מהספרה הביתית והמשפחתית ולומר לו שמעתה הוא שייך לאלוהים או שייך לחברה שאותה הוא צריך לשרת. אין לו בית כי הוא לא יכול לעשות לביתו. כאן גם ניתן להוסיף שלא זו בלבד שרוב הגיבורים יתומים; בנוסף לכך הם לעולם לא מצליחים להקים משפחה (למעט הארי פוטר). אז ניתן לומר שמכיוון שהם עובדים אצל החברה 24/7 הם לא יכולים להחזיק משפחה, אך ניתן גם לקשר בין שני הנתונים ולתרץ את זה פסיכולוגית: מי שלא גדל לשני הורים, מי שלא ראה מודל למשפחה בריאה ותקינה – לעולם לא יוכל להקים משפחה. כך גם ניתן להסביר את העובדה שמשה רבנו היה למעשה הגרוש הראשון בתנ"ך: ניתן לומר שמשה פרש מאשתו ציפורה בשל כך שהוא היה עסוק מבוקר עד ערב בהנהגת עם ישראל, אך כנראה שגם העובדה שלא ראה מימיו מערכת נישואין תקינה השפיע על כך.

כאן גם ניתן להוסיף את הפרשנות הפסיכואנליטית לעובדה שהגיבורים הם יתומים, אך מכיוון שאיני מחבב פרשנות זו – ועל אחת כמה וכמה מכיוון שאיני מבין בה – אציג אותה בקצרה. ראשית, ניתן לומר שעל מנת שגיבור יהפוך לגיבור, עליו לבצע רצח אב. ניתן לעשות למושג "רצח אב" סובלימציה ולומר דבר שהוא נכון תרבותית: לכל אחד יש את המרד שלו באביו או באבותיו על מנת שיוכל להתפתח ולצמוח כפי יכולתיו ורצונותיו, ולכן על מנת שגיבורי העל יהיו באמת גיבורי על ולא פקידים בבנק עם אישה וילדים, עליהם למרוד בבורגנות המיוצגת על ידי הוריהם, עליהם "לרצוח" את מי שמייצג מבחינתם את הנורמות. וישנה כמובן הפרשנות האדיפלית, ולכן ניתן גם לומר באופן פשטני שילד הגדל במשפחה ללא דמות אב, יחווה קושי רב יותר להשתחרר מאהבתו הילדותית לאימו, ולפתח קשר נורמלי עם בנות זוג.

כאמור, היתמות של הגיבורים היא עובדה, נתון שלא ניתן להתייחס אליו בביטול. ניתן לתרץ את היתמות בתירוצים מקומיים (לדוגמא, לומר שהעובדה שבאטמן היה עד לרצח הוריו היא זו שהניעה אותו לנקמה ולהטלת מלחמת חורמה על הפשע), אך לדעתי יש כאן תבנית, תת-מודעת, שיוצרי סיפורי הגיבורים נענים לה ונשמעים לה. התבנית הזו חוזרת על עצמה  בהרבה מאוד מקרים והיא "חזקה" מכל מקרה פרטי. עם זאת, להסביר אותה הצלחתי באופן חלקי ובלתי מספק. לא עליי המלאכה לגמור ואין אני בן חורין להיבטל ממנה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s