אחר מיטתו של סטיב ג'ובס

בח' בתשרי תשע"ב, בימים הנוראים שבין ראש השנה ליום הכיפורים, החזיר את נשמתו לבורא עולם סטיב ג'ובס (1955-2011), מי שהיה המייסד והמנכ"ל של חברת "אפל", ומי שאחראי, בין השאר, לכניסתם לחיינו של ה-iPod,‏ ה-iPad וה-iPhone. ונדמה שמותו שחרר אצל מיליוני אנשים ברחבי תבל מפלי דמעות שאיימו להציף את העולם ובכל כלי התקשורת ספדו לממציא הדגול שהלך בדרך כל הארץ. נצחו אראלים את המצוקים ונשבה ארון הקודש.

הדברים כמובן נאמרים בסרקזם, ואכן כששמעתי על מותו של ג'ובס, חשבתי תחילה, נו, עוד גוי נפטר באמריקה. אך נוכח הנהי והבכי התקשורתי חסר הגבולות, אני נדחף בכל עצמותיי להאיר את הדברים באור הנכון להם, וכמו שאימי אומרת: קצת פרופורציות, וגם: מי זה הג'וב הזה שכולם מדברים עליו? אין ספק שהסיפור האישי והכל-אמריקאי של ג'ובס, כילד שהוריו הביולוגיים מסרו אותו לאימוץ, נשר מהקולג', אסף בקבוקים לפרנסתו, הקים את "אפל" מהמוסך הביתי, נזרק ממנה ואחר-כך שב אליה בכדי להצילה – אין ספק שהסיפור הזה גרם להעצמת המיתוס סביב ג'ובס, כאחד שהגשים את החלום האמריקאי. ובסוף ג'ובס עוד הלך על כל הקופה וגם מת מסרטן, מה שהופך את סיפור חייו לסיפור הוליוודי לעילא.

"האיש ששינה את חיינו" זעקה הכותרת הראשית של "הארץ" ביום שישי – וזה עוד "הארץ", עיתון שללא-קשר לעמדותיו הוא בדרך כלל צנוע, ואני לא מעלה על דעתי מה היה ב"ידיעות", "מעריב" או "ישראל היום" – כותרת שנמרחה לרוחב כל הברואדשיט של העיתון, ולצידה דמות-דיוקנו של ג'ובס מישיר אלינו מבט חכם. האם ג'ובס שינה את חיינו? אני הייתי מסתפק או ממליץ על ניסוח מצמצם יותר. ג'ובס לא עשה את בני האדם טובים יותר ולא מאושרים יותר, למרות שהמסר הסמוי בכל מוצריו שאנחנו קונים אושר, ולא מכשיר אינסטרומנטלי. החיים היו נראים פחות או יותר אותו דבר בלעדיו, כלומר בלי המקינטוש והאייפון והאייפוד; כדאי לזכור שסטיבי-בוי הוא רק בורג קטן (ועשיר) במערכת, הוא לא המציא את השיטה הוא רק שכלל אותה, או ניתב אותה לאפיקים חדשים, שהיינו מסתדרים יופי בלעדיהם.

ג'ובס לא שינה את חיינו. אם כבר, בחידושיו השונים הוא רק האיץ את היותנו אנשים חומריים יותר, תחרותיים יותר, תלותיים יותר, משועבדים יותר ועניים ומרוששים יותר. הוא רק גלגל שיניים אחד בעולם הצרכני שלנו הרצוף גירויים ורוצה גירויים חזקים יותר. הוא נולד לשיטה הצרכנית שטוענת שהם יודעים מה שאנחנו רוצים, ומספקת לנו מה שאנחנו רוצים וחוזר חלילה. ג'ובס למד את השיטה ולימד את השיטה. הוא לא ממציא דגול, הוא רק חלק מהשיטה. והוא עבד של השיטה בדיוק כמונו.

ומעבר לכך, ההספד-רבתי שנהגו בו בתקשורת ובציבור הרחב ממחיש את הצורך של אנשים חילונים ואף אפיקורסים-למהדרין באלילים מודרניים, הצורך-הפגאני להקריב למולך של ג'ובס את מיטב כספם ומרצם ("נביא העידן הדיגיטלי" ספדו לו במאמר המערכת של "הארץ", וציורו במושגים דתיים, דוגמת נביא, הם לא בכדי), וג'ובס לא זו בלבד שלא עשה דבר למנוע את האלילוּת שהתפתחה סביבו, הוא אף נהנה ממנה והדהיר את הציבור אליה, אל מעמד הר-סיני, אל ההשקות המתוקשרות שבהן הוריד להם את האייפון והאייפד מן השמיים והם רקדו מסביבו כמו סביב עגל-הזהב.

נוח בשלום על משכבך, סטיב ג'ובס. העולם ימשיך לצעוד בלעדיך.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “אחר מיטתו של סטיב ג'ובס

  1. אודי חביבי,
    קראתי את דבריך ורציתי להעיר עליהם.
    פעם דנתי בעניין דומה עם הרב בני והוא אמר לי שלעיתים הכלים משפיעים על האורות,
    קצת מופשט, אבל כוונתו הייתה שיש משהו מיוחד בכלים, גם בכלים פשוטים שמשפיע על התוכן שיהיה בהם.
    ומה שברצוני לומר בהקשר זה הוא שלסטיב ג'ובס הייתה השפעה תוכנית משמעותית על האנושות ולא רק חומרית.
    העובדה שאדם יכול לקרוא וללמוד או לחוות מוזיקה וסרטים בכל מקום היא דבר אדיר.
    אני חושב על השכן שלי מאוסטרליה שכל הזמן מתפלל מהiphone שלו וכשהוא מגיע למקום
    מסקרן בעולם הוא פשוט מציין אותו על המפה הפרטית שלו.
    כמובן שזה יכול לרדת נמוך או סתם להיות רדוד וזה לא הרבה בכלל, אבל יש איזשהו יופי
    וגם הרבה מעוף במוצרים שלו.
    הוא כן נגע עמוק בדמיון האנושי ובנפש האנושית. עיין ערך הסרטון הבא (ההתחלה שלו):

    יש לציין לדוגמא את הבלוג, שהוא המצאה מאוד פשוטה וחסרת כל משמעות, אבל היא מקשרת
    בינינו, ומביאה בפני את כתיבתך המעניינת. ויש כאן כלי אבל גם אור.

    וכאן זה מביא אותי לנושא השני בו אני כן מסכים איתך, ההתייחסות אליו כנביא.
    גם אני חשתי סלידה מהסגידה לבן אדם, חשתי כיצד הסופרלטיבים שנשפכו עליו או שהם
    שקריים או שפשוט אינני מבין מהיכן הם באו.
    כלומר, יש נביאים ויש חוזי דמיונות. לדעתי הוא היה חוזה דמיונות די מוצלח.

    שנה טובה ומתוקה
    איתי

    • הי איתי,
      תודה רבה על התגובה.
      כמובן שג'ובס תרם משהו לאנושות ואין ספק שג'ובס יצר רק כלי, שניתן להשתמש בו לחיוב או לשלילה. אך במאזן הסופי של רווח מול הפסד, לדעתי (לפי הערכים שלי) העולם הפסיד. וכמו שההלכה נפסקה כבית הלל כיוון שהיו ענוותנים, נראה לי שהאלילות סביב ג'ובס מאפילה את המוצרים שלו ופוסלת את שיטתו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s