נאום שלא שמענו השבוע מגלעד שליט

למוסף "השבוע" של עיתון "הארץ" יש מדור שנקרא "נאום שלא שמענו השבוע", ובו אחד מכתבי העיתון כותב נאום לאחת מהדמויות המרכזיות של אותו שבוע, לכאורה בשם אותו האיש או האישה, כאשר ברור שהם מעולם לא יאמרו את הדברים (הנה לדוגמא, "נאום שלא שמענו השבוע מאבי ניר", מתחילת ספטמבר). יש במדור זה צד מעצבן ואפילו מקומם, כיוון שיש בו הרבה מ"חכמת התקשורת", שאוהבת להשיא עצות לשועי עולם, אבל כמובן שאינה נדרשת ליישם אף אחת מהעצות שהיא משיאה, ויותר מכך יש בו בשביל להשמיע לנו את דעתו של אותו עיתונאי באצטלה של אותה דמות, כאשר הדברים מושמים בפיו של אדם אחר. אבל יש במדור גם משהו מרענן, כיוון שהוא מאפשר לומר דברים שלא היו נאמרים בשום פורום אחר (גם אם לאותו עיתונאי היה אפשרות להביע אותן תחת שמו), וכי הוא מציג את הדברים באופן אירוני, חתרני ומעורר-מחשבה.

ובשל כל הסיבות שמניתי לעיל, אבקש לכתוב להלן את הנאום שלא שמענו מפיו של גיבור השבוע, גלעד שליט, נאום שכנראה לא נשמע מעולם מגלעד שליט, ואפילו לא במדור הנ"ל ב"הארץ". ואם הדברים שאכתוב להלן יתפרשו כאילו אני נגד העסקה הנוכחית או סתם רוצה להשבית שמחה, אני מזכיר שאני מצדד בעסקה (ואת דעתי בנושא פרסמתי כבר לפני שנה וארבעה חודשים ברשומה "למה לא הצטרפתי לצעדת שליט") והזלתי דמעה, אמתית ומטפורית, ביום שחרורו של שליט, כך שלא לזאת הייתה כוונתי. וכמובן שאין בכוונתי לפגוע באף נפש מישראל. ולכן, ומכיוון שלפי הדיווחים שליט לא בריא במאת האחוזים, והוא כמובן צריך לעבור עוד שיקום נפשי, רק נחתום בתפילה לבורא עולם (התרגלנו להתפלל על שליט למעלה מחמש שנים, עד שהוא הפך לחלק בלתי נפרד מדפי הסידור שלנו, וייקח קצת זמן להוציא את שליט מטקס התפילה) שישלח לו רפואה שלמה מן השמיים, רפואת הנפש ורפואת הגוף. אמן. וכעת, לנאום:

"אזרחים ואזרחיות יקרים,

"לאחר 1,941 יום בשבי החמאס, ברצוני להודות לכל אלו שהביאו לשחרורי. לבני משפחתי הודיתי כבר בפורמים אישיים, ולכן כעת אני רוצה להודות רק לשני גורמים שאני אישית חושב שהביאו לשחרורי: התקשורת הישראלית והחברה הישראלית.

"ראשית, ברצוני להודות לתקשורת הישראלית. עקבתי קצת אחר התקשורת מתוך השבי, וקצת השלמתי פערים בשלושה ימים מאז שחזרתי, ואני יכול להגיד לכם בוודאות שלולא הקמפיין האגרסיבי לשחרורי שניהלו כל כלי התקשורת בארץ, ובפרט בזמן הצעדה לבית ראש הממשלה, אין לי ספק שלא הייתי משתחרר בזמן הקרוב. גם אם הוריי היו עושים את כל מה שביכולתם לעשות, ללא ההתגייסות של התקשורת – וחבר'ה, ההתגייסות שלכם מרשימה, כאילו קיבלתם צו-שמונה או זימון למילואים, שאני, אגב, כנראה לעולם לא יקבל, אז תיהנו במילואים – לא הייתי נפדה מהשבי ולא הייתי יכול לשאת את הנאום הזה. ודווקא בגלל שאני יודע שאין זה מתפקידכם, חבריי בתקשורת, להיות כל-כך מוּטים ולא ביקורתיים, להביא רק את דעתו של צד אחד בנושא ולא להתריע, או לא להתריע מספיק, מפני ההשלכות של העסקה, אני מעריך אתכם יותר. ממש הענקתם לי את חיי מחדש על מגש של כסף.

"תודתי השנייה נתונה לחברה הישראלית. תודה שעשיתם יד אחת עם התקשורת, ששיתפתם פעולה עם התקשורת, כלומר שנתתם לתקשורת להוביל אתכם כצאן, לעצב את דעתכם לתמוך בעסקה מבלי שביקשתם ממנה, וכך החשתם את שחרורי. אין לי ספק שלולא דחפתם ולחצתם על ממשלת ישראל, ובפרט על ראש הממשלה, בנימין נתניהו, לקיים את העסקה – הדבר לא היה קורה. תקראו לזה סולידריות, תקראו לזה ערבות הדדית – אני מקבל הכל. you name it.

"ואני מודה לכם ומעריך את העזרה שלכם מכיוון שבניגוד לתקשורת, שהיא תמיד "משקיפה מהצד", ולא צריכה להתמודד עם ההשלכות של מה שהיא אומרת – אתם, בהסכמתכם לעסקה, למעשה אמרתם שאתם מוכנים לספוג עוד פיגועים ועוד מחבלים, אתם מוכנים להיהרג בפוטנציה בשבילי – וזה מרשים, זה מעורר הערכה. אני יודע שעצם הסכמתכם קושרת אותנו יחד, מלאימה אותי – ולכן קיבלתי בהבנה את המדים וההצדעות והטקסים ביום השחרור – ויותר לא אהיה אדם פרטי, אבל אני גם יודע שכרתנו כאן ברית דמים – שאני מתפלל ומקווה שלא תיכרת – אבל עצם אמירתכם המובלעת שעדיפים חיי שלי כעת על חיים של רבים אחרים בתיאוריה – ראויה להצדעה. שאפוֹ.

"ואני גם יודע שאין בעולם ארוחות חינם, וכל מתנה מחוברת בחוט נראה-לא-נראה למעניקה, ולכן אני יודע שאני חייב לכם, לתקשורת ולחברה הישראלית, ואני מקבל בהבנה את העובדה שאתם צובאים על פתח ביתי ורוצים תמונה איתי או שלי משל הייתי בר רפאלי. ותאמינו לי שבבוא העת אני אשמח להתראיין בכל כלי התקשורת – כי הרי מה זה כמה שעות או ימים של ראיונות מול חיים שלמים שקיבלתי בחזרה?

"ולסיום, כמה מילים לראש הממשלה נתניהו וכל ממשלתו. אמנם אני חייב את העסקה לנתניהו, אולם אני מעדיף להשמיט אותו מרשימת ה"למי תודה, למי ברכה". וזאת לא בגלל שאני כפוי טובה, ואיני סבור, כמו כמה ציניקנים, שנתניהו נגרר לעסקה ממניעים זרים, כמו להעניש את מחמוד עבאס (אבו-מאזן) על הליכתו לאו"ם, להוריד מסדר היום את המחאה החברתית או להרדים את שביתת הרופאים המתמחים. לא, אני מאמין לו שהוא עשה הכל ממניעים נקיים, אך דווקא בשל כך, דווקא בגלל שאני מאמין שמחובתו לעשות הכל בכדי לפדות אותי משבי החמאס – לא מגיעה לו תודה. כמו שלימדו אותי מפקדיי מיומי הראשון בצבא – ולהזכירכם, אני חייל כבר 64 חודשים, כולל "דפוּק" של 28 חודש – "בצבא אין תודה", רוצה לומר, אינך נדרש לומר תודה על מה שמגיע לך ממילא, על הזכויות האלמנטריות שלך. אז לא-תודה, מר נתניהו.

"ותודה שאפשרתם לי להוציא את אשר על ליבי. תודה".

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “נאום שלא שמענו השבוע מגלעד שליט

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s