הלאה האבולוציה

בהפסקת-סיגריה שלקחנו אתמול (יום שני, 5.3.2012), אני ועוד שתי קולגות לעבודה, הביעה חברתי את הזדעזעותה מאחת הפרסומות של "הקמפוס האקדמי אחווה" המתנוססת על שלטי החוצות,  ובה נאמר (ציטוט מהזיכרון): "אם מוצא האדם מן הקוף, איך זה שעוד יש קופים". וחברתי, שבשלוש השנים האחרונות הייתה צפונה בינות המבחנות במעבדות החוג לביולוגיה, והשקפות-עולם כמו הדרוויניזם הן לה כמו טבע שני, לא הבינה כיצד מוסד אקדמי מכובד-לכאורה יכול לערער בכלל על תורת האבולוציה. טענתה של חברתי הביולוגית התחזקה, לדעתה, לאור זאת שמושל טקסס הרפובליקני, ריק פרי, טען בעצמו שהאבולוציה היא "תיאוריה בלבד" ש"יש בה כמה חורים", למרות ששמעתי פרופסורית לביולוגיה מתארת את האבולוציה במילים דומות.

נניח בצד את העיסוק בדרכי הפעולה של התקשורת, שבפרסומות מעין אלו מבקשת דווקא לעורר פרובוקציה, לגרות את עינם של האנשים הנמצאים במרחב הציבורי, ללכוד את תשומת לבם של עוברי האורח דווקא בפרהסיא, שבה מצד אחד הם נמצאים רק בדרך ל, בדרכם למקום אחר, ומאידך היא רצופה גירויים. נעזוב גם את העיסוק העובדתי בשאלת האבולוציה. לפי דעתי, ובהן-צדק שלי אישית זה לא משנה, השאלה האם הייתה אבולוציה או שחלמתי חלום היא משנית לשאלה העיקרית: מה המשמעות של עולם אבולוציוני.

יאמרו טובי החוקרים – וכך גם אמרה לי גיסתי ההיסטוריונית – אנחנו חוקרים "לשמה", אותנו לא מעניין מה ההשלכות או המשמעות של המחקר, ואולי להפך: ההשלכות של המחקר "מזהמות" אותו, ואפילו מטות אותו, וככל שהמחקר יותר אזוטרי הוא מרתק יותר. אלא שאני אומר בשיא הצניעות שגישה זו זרה לי. כמו שיודע כל איש-אקדמיה, עם מחקר לא הולכים למכולת, זאת אומרת גם במובן זה שתואר כזה או אחר אינו ערובה למציאת עבודה, אך בנידון דנן אני מתכוון למובן עמוק יותר: אוקיי, הייתה אבולוציה. ואז מה? כיצד עובדה זו משפיעה על החיים האישיים שלי? האבולוציה לא מעניינת; מעניינות הרבה יותר ההשלכות שלה על החיים שלנו, וככל שידיעתי מגעת, ההשלכות שלה בעיקר שליליות.

אחת ההשלכות הברורה מאליה – לדעת רבים, למרות שניתן ליישב את שתי הסוגיות – היא שאלת מיליון הדולר: יש אלוהים? לפני כשנתיים געשה המדינה בעקבות פרסום ב"הארץ" לפיו המדען הראשי של משרד החינוך, פרופ' גבי אביטל, ערער על אמיתותה של האבולוציה. אחת הטענות של אביטל הייתה כי יש בעיות בתיאוריה שמאיינת את קיומו של אלוהים. ניתן לזלזל בכך, וניתן אולי לומר שזה גיוס של המדע לצרכים אישיים, אך מכיוון שהאבולוציה היא רק תיאוריה, וככזו היא לא משרתת את אותם בני אדם, ניתן להבין, אף אם לא להסכים, את הטלת הספק בה, נוכח המשמעות הקיומית שלה על הרבה אנשים.

לאבולוציה יכולות להיות השפעות חמורות יותר. אחת מהן היא הדרוויניזם החברתי, תורה הגורסת כי ישנה הקבלה בין התפתחות האורגניזם החי לבין התפתחות המערכת החברתית, וכשם שהמינים הביולוגיים התפתחו תוך תחרות בין מינים אחרים על משאבים טבעיים, כך בני האדם או אומות העולם מתפתחים תוך תחרות בזולתם. מכאן הדרך לגזענות או אימפריאליזם קצרה: בחברה האנושית יש גזעים חזקים, מפותחים וטובים יותר, שסיכוי ההישרדות וההתפתחות שלהם גדול יותר מהגזעים ה"נחותים", ולכן על אלה מוטלת החובה לשרת את הגזעים הנעלים מהם. כך ניתן להבין את ההתנגדות לניסויים להשוואת גודל המוח של לבנים, שחורים, נשים וגברים: לא ניתן לומר שמדובר בבדיקה אובייקטיבית בלבד; גם אם למחקרים אלו אין כוונות שליליות – יכולות להיות להם השלכות שליליות, הם יכולים להיות כלי-שרת בידי גורמים שיעשו בהם שימוש לרעה.

נושא זה קשור לנושא רחב יותר. אנו המגדריסטיות – אם אני יכול לכלול את עצמי בחדא מחתא עם קבוצה זו – מאמינות שהאיש או האישה אינן-כבולות לביולוגיה שלהן. ישנם הבדלים ביולוגים בין נשים לגברים אולם אלו רק נקודת התחלה שמעליה, ברוב המקרים, רק השמיים הם הגבול, חרף הבדלים ביולוגיים, חברתיים, תרבותיים וכדומה. ובהקניית חשיבות גדולה מדי לאבולוציה, יש בכדי לדכא את האדם, יש בכדי לקעקע את בני האדם לטבע שלהם.

מודעות פרסומת

6 מחשבות על “הלאה האבולוציה

    • זו התחכמות,
      הכוונה הייתה השפעה בהווה – השפעה עליי כאדם במאה ה-21, השפעה של המחקר שחוקר את מאורעות העבר, כ"אדם שעבר את הליך האבולוציה"

      • סבבה, אבל אם אתה מבטל את תורת האבולוציה אתה מבטל הרבה מחקרים מדעיים (שמישים שיש להם השפעה ממשית על החיים שלך כאדם במאה ה-21) שהגיעו בעקבות זאת.

      • אוקיי, חשבתי שאתה מתכוון להיות האדם יציר האבולוציה. אני לא מכיר השפעות ממשיות של מחקר האבולוציה על האדם במאה ה-21. אשמח אם תבהיר זאת ותתן דוגמאות.

  1. צריך להבדיל בין ביולוגיה אבולוציונית ושאר ירקות. נכון להיום, לאבולוציה הביולוגית, ז"א לתיאוריה המתארת את התפתחות המינים בדרך של ברירה טבעית יש אינסוף הוכחות, ראיות ויישומים- הן באנטומיה ורפואה, הן בכל הידע הגנטי שצברנו (השוואות דנ"א בין מינים שונים ובתוך אותו המין) והן במימצאים פליאונטולוגים – ז"א ממצאים של מאובנים קדומים בשכבות אדמה פרה היסטוריות, של גולגלות של אבותינו הקדומים כמו לוסי – הקופה הראשונה הידועה לנו אשר עמדה זקופה על רגליה, בני דודינו הניאנדרטלים (אינם אבותינו הישירים, אבל נראה שגם הם וגם אנחנו חבים את חיינו לשימפנזה 🙂 ועוד רבים נוספים. אפשר גם לתזמן את המימצאים הללו ולראות שהם מתאימים לתיאוריה של התפתחות המינים (ז"א לא נמצא דינוזאור באותה שכבת זמן עם הומו סאפיינס).
    פיתוחי אנטיביוטיקה וחיסונים כנגד מחלות ויראליות קשורים לידע שלנו באבולוציה. כאשר יש שימוש נפוץ באנטיביוטיקה, וכיוון שאוכלוסיית החיידקים מתפתחת במהירות עצומה גדל הסיכוי שיתפתח חיידק עמיד לאנטיביוטיקה שישרוד ויתרבה – וייאלץ אותנו לפתח סוג חדש של אנטיביוטיקה. זה בדיוק מה שקורה עם וירוסים.
    היום בודקים אפילו נדידת עמים והסטוריה של המין האנושי ל פי הקוד הגנטי של האוכלוסיות. אני לא אכנס לכל השיטה המעניינת – אבל אומר בקצרה שניתן למפות לכל סוגי האוכלוסיה אב קדום או אם קדומה – וכאשר בדקו דנ"א מיטוכונדרי העובר דרך השושלת הנקבית, הצליחו להגיע ל-7 אמהות מהן יצאה כל האנושות כולה, ולתאר נדידות עמים בין יבשות על פני ציר הזמן ההיסטורי. מאד ממליצה על הספר "שבע בנות חווה" של בראיין סייקס בנושא.
    המנגנון האבולוציוני ברמה הביולוגית הוא משהו שאני לא רואה איך ניתן להתכחש לו. יש מידי פעם התאמות שעושים לתיאוריה, על פי המימצאים החדשים – אבל המנגנון של הברירה הטבעית, והתיאוריה בדבר התפתחות המינים מחוזקות באינסוף מימצאים.
    הבעיה מתחילה כאשר מנסים לגזור מהמנגנון הביולוגי מסקנות ותיאוריות לתחומי ההתנהגות האנושית. מכאן נולדות זוועות כמו דרוויניזם חברתי ותיאוריות די מעצבנות כמו פסיכולוגיה אבולוציונית.
    אין לבלבל בין הדברים – ביולוגיה אבולוציונית היא מדע הנבחן יום יום במעבדות ובמחקר הארכיאולוגי, פסיכו-אבולוציה (הטוענת שכל ההתנהגויות שלנו נגזרות מההיווצרות הראשונית שלנו, נובעות מצרכים אבלוציוניים כאלה ואחרים, ואשר מידת השינוי שלהם לאורך אלפי שנות ההיסטוריה שלנו זניחה), היא אסכולה אופנתית במדעי החברה, לצד אסכולות אחרות המנסות להסביר ולבחון את ההתנהגות האנושית.

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s