קייטנת-מילואים: על הספר "אבא יוצא למילואים"

אימי קנתה לאחיין שלי (הנכד שלה) את הספר "אבא יוצא למילואים" שכתב יועז הנדל (ידיעות אחרונות-ספרי חמד, 2012), לרגל מלאות לו ארבע שנים. עיינתי בספר לראשונה בשבת שבה מסרה אמי את הספר לאחייני, אך מכיוון שהספר סקרן אותי ובכדי שאוכל לכתוב עליו, הלכתי ל"צומת ספרים" וקראתי אותו בתוך החנות. אמנם לא הכנסתי את הספר לשירותים, כמעשה ג'ורג' קוסטנזה בשעתו, אך מכיוון שחשתי רע כי חטאתי באונאת-דברים בכך שטיפחתי תקוות בלב המוכרים שאקנה את הספר למרות שלא הייתה לי כוונה כזו, רכשתי שלושה ספרים אחרים, ששלושתם יחד עלו פחות ממחיר הספר של הנדל.

כשראיתי את הספר לראשונה סברתי, ספק מקצרות-רואי ספק ממשאלת-לב, ששמו אימא יוצאת למילואים, כלומר הוא בא להצביע על הקשיים שכל אימא מתמודדת עמם כאשר בן-זוגה יוצא למילואים. אך התבדיתי פעמיים: פרט לכך שהספר בא להצדיק את המילואים עצמם, "אשת-הלוחם" בספר היא שקופה: האימא "צריכה להיות קצת אבא" כשהוא נעדר מהבית, והיא שמחה כשהוא חוזר; אין שום עדות לכך שהיא נושאת בנטל מוגבר בזמן שבן-זוגה במילואים.

הנדל הוא ראש מערך ההסברה הלאומי בדימוס שהתפטר מתפקידו לאחר פרשת נתן אשל, ולנתון זה יש לפחות שתי משמעויות: ראשית, הנדל הצהיר כמה פעמים כי הוא קיבל על עצמו את התפקיד "כי קראו לו". לדוגמא, בראיון שנתן לאמירה לם מ"ידיעות אחרונות" ב-18.5.2012: "למה בכל זאת הלכת?" שואלת לם, והנדל משיב: "כי אני מאמין שכשקוראים לך, אתה צריך לבוא". אני חושב שזה משפט נפלא: לא משנה לאן הולכים, מי קרא לך ולאיזו מטרה, כל עוד הקריאה היא בכדי לשרת את המדינה – אתה צריך לבוא. המשמעות השנייה היא שגם אם הנדל רשמית לא מכהן בלשכת ראש-הממשלה, אין ספק שמבחינה מהותית הוא "המסביר הלאומי", זה לא מסוג התפקידים של "גומרים-הולכים". מצירוף שתי המשמעויות האלו עולה כי הספר הוא חלק ממערך הסברה של המדינה (גם אם לא באופן רשמי), והמערך אומר לכאורה: למה הולכים למילואים? כי המדינה קראה לנו.

נראה לי שאין חולק כי הספר מיועד לספק הצדקות למילואים. הספר מיועד לילדים, אולם נראה שספרות-ילדים כבר מזמן לא מיועדת לילדים בלבד, בין אם בכך שייעודו המקורי של ספר-ילדים לא סותר את העובדה שהוא מדבר בשתי קולות, כלומר קורץ גם למבוגרים, או אם נניח את ההנחה הפשוטה יותר – גם מבוגרים יכולים להפנים ממנו משהו. נקודת התצפית דרכה מסופר הסיפור היא של הילדה תבור (כפי שמעידה הכריכה האחורית של הספר, זהו שם בתו של הנדל, ואין שום קשר, לכאורה, לרובה-הסער שנקרא תבור). אביה של תבור הוא שיוצא למילואים, ולפעמים הצגת האירועים מנקודת התצפית של ילד יכולה להאיר באור חדש דברים שעד-כה ראינו אחרת (זה אחד המאפיינים של ספרי דויד גרוסמן, כמו ב"יש ילדים זיג-זג"). כלומר, הנדל מנצל את המבט של הילדה הקטנה בכדי לתת לנו זווית ראיה חדשה על המילואים.

בכך הנדל מעלה את השאלה: כיצד יש להסביר לילדים נושאים מורכבים או עמוקים, כך שלא נחוש שאנחנו מרמים את עצמנו או את ילדינו. איני מקל ראש בשאלה זו כלל ועיקר, והיא מטרידה אותי לא-אחת; שאלה זו אני שואל כל מורה וגננת עמן יצאתי, וטרם זכיתי לשמוע תשובה שתניח את דעתי. כשלעצמי, אני מסתפק בהנמקת המילואים בכמה הצדקות, שנמצאות על הסקאלה שבין "צריך" (המדינה מוקפת אויבים) לבין "כך נגזר מלמעלה" (קבלת-הדין), אך האם ניתן להשתמש באותן הנמקות גם לילדים?

הנדל לא עונה על השאלה. הוא לא אומר שמילואים נועדו בכדי להגן על המדינה, כי אין ברירה אחרת או כי "קראו לנו". המילואים מצטיירים בספר כמו מחנה-קיץ, כמו קייטנה: פוגשים נציגים שונים מהמגזרים השונים המרכיבים את עם ישראל (שמשון הצדיק, אלי הישנוני, שייקה הקטן), מתחפשים (מסתוואים) כמו בפורים, וחוזרים עם המון מתנות, כמו היו המילואים נסיעה לחו"ל (אולי הנדל רומז לכך שהגדה המערבית כמוה כחוץ לארץ?); רק חסר שהאבא יוציא טובלרון. מכיוון שהסיפור מסופר מנקודת מבטה של הילדה, היא מעלה גם את האפשרויות כי רוקדים במילואים בלט, הולכים לים ושאבא שלה הוא כמו סופרמן. כשכך מצטיירים המילואים, אין צורך לשאול שאלות קשות, כמו למה אנחנו צריכים מילואים.

בהבדלים הנדרשים, הספר הזכיר לי את התזה של קובי ניב בנוגע לסרט "החיים יפים" של רוברטו בניני. ניב טוען שהצגת השואה כמשחק שהיהודים שיחקו עם הגרמנים ובסופו המנצח מקבל טנק, יוצרת זילוּת של השואה ואפילו יש בה משום הכחשת-השואה. באופן דומה – ואני עושה את ההשוואה באופן מצומצם בלבד – הצגת המילואים כקייטנה, בסופו של דבר, כורתת את הענף עליו יושב מערך המילואים, ולמעשה מכחישה את הצדקתו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s