תעשו מה שלפיד מייעץ לכם

ושוב קראתי בוויקנד את הטור השבועי של יאיר לפיד ב"7 ימים" ("מה שאתם רוצים", 17.8.2012; צירפתי את הטור למטה), ושוב נדהמתי מהריקנות והשטחיות של הדברים שהוא כותב. לפעמים אני תמה האם הקצר התקשורתי הוא בין לפיד לבין עצמו, ולפיד תמים או מיתמם, או שהקצר הוא בין לפיד לבין קהל הקוראים, ולפיד זורה חול בעיני הציבור, או שהקצר הוא ביני לביני, ויש משהו שאני מפספס. ולולא הייתי נחשד בעיני עצמי שיש לי משהו אובססיבי עם יאיר לפיד, הייתי מפיץ מעייני-ביקורתי החוצה באופן תדיר יותר, אך בשל הסיבה לעיל אני נוצר מקלדתי. אך הפעם הזה חשתי שיש מקום לצמצם, ולו במעט, את מרחב הבערות, ולהרים, ולו בקצת, את מסך הבורות.

כמו שניתן להבין מהכותרת, יאיר מייעץ לקוראיו הצעירים לעשות מה שהם רוצים. אני לא בטוח שלפיד מודע לכך, אבל יש כאן פרדוקס-זוטא, שכן לפיד הוא זה שאומר להם לעשות מה שהם רוצים, וממילא הם לא עושים את מה שהם רוצים אלא הם הולכים בדרך שלפיד ממליץ להם ללכת בה. אם הם היו עושים מה שהם רוצים, הם לא היו נדרשים להקשיב גם ללפיד. ניתן אמנם לפרק (להפריך) את הפרדוקס, ולומר כי לפיד לא בדיוק אומר להם לעשות את מה שהוא רוצה, אלא מגלגל את הכדור בחזרה אליהם, אך כאן מגיעים לפרדוקס נוסף: קשה לי לחשוב על מקרה בו בחירה של האדם נובעת מ-100% רצון חופשי, ולא נענית לתקדים חברתי אחר, לא מושרשת בתרבות בדרך זו או אחרת; במקום להיענות לצו חברתי אחד, האדם, שעושה את רצונו שלו, נענה לצו חברתי אחר. האדם לא מפלס לו דרך יש מאין.

מכאן נובע קושי נוסף בדברי לפיד: הוא עומד בסוף המבוך, או מעל המבוך (הוא החיים), ומורה לנבוכים כיצד ללכת בין שביליו, בעוד ברוב המקרים, האדם (הילד) שנמצא בראשית המבוך נדרש בעצמו להיתקל בקירות ולפתוח דלתות שמאחוריהן חומה בכדי להתנסות ואף להצליח; האור בקצה המנהרה לא בהכרח נובע ממציאת הנתיב הנכון אלא דווקא מן המסע שבדרך. לא אחת אדם שרוצה ללמוד סינית, כמו שלפיד אומר, חייב קודם כל ללמוד משפטים בשביל להבין שמתאים לו ללמוד סינית, אפילו שהוא יודע בראשית דרכו שהחלום שלו הוא לימודי סינית.

לפיד לא אומר זאת במפורש, אבל במובן מסוים הוא מבטיח הצלחה לאלו שמתלבטים אם לעשות את מה שבא להם. זה משתמע גם מהעובדה שלפיד בעצמו הוא סיפור הצלחה לאחד שלא סיים תיכון – כמו שאומרים: זה מתחיל בזה שאין לך בגרות ונגמר בכך שאתה נהיה ראש ממשלה – ואם הקורא לא מבין זאת, לפיד מציין במפורש את תחילת הצלחתו המקצועית בתוכנית "יאיר לפיד חי בעשר". ולפיד לא מסתפק בכך ומביא דוגמאות כמו סטיב ג'ובס ויגאל תומרקין, וזאת בכדי לומר שלא רק בדידי הווא עובדא.

זו בעיה רחבה יותר שנוגעת לאנשים ידועים: אנחנו נחשפים לסיפורי הצלחה, ומדחיקים את כך שעל כך סיפור הצלחה אחד יש עשרה כישלונות; על כל בחור בן 17 שמגיע לתל-אביב מכרמיאל חסר-כל, חי אצל הדודה ביד-אליהו, ממלצר בלילות וכיום משחק בפריים-טיים וב"הקאמרי" – יש עשרה שימשיכו למלצר כל חייהם; על כל יאיר לפיד אחד יש עשרה שנשארים רק עם הפיצות הקרות וחיי המין העלובים, כמו שלפיד כותב.

עוד אשוב לבעיה זו בהמשך, אך לפני כן עוד שתי נקודות מוקשות אצל לפיד: לפיד כותב שלא ניתן להגשים את עצמך שלא דרך אחד המקצועות הבורגניים, וכאבי-אבות הבורגנות הוא מציין את לימודי המשפטים, וכסטודנט למשפטים אני חייב למחות ולהגן על הפרופסיה: מדוע אי אפשר לומר שהחלום הוא ללמוד משפטים? מדוע לא ניתן לומר שהחלום הפרטי הולך יד ביד עם החלום הציבורי? ומדוע לא ניתן לשלב לימודי משפטים ומזרח אסיה, כמו שחופרים לנו בפקולטה הלוך וחפור?

וזה נוגע לנקודה נוספת: לפיד כותב שכל מי שמייעץ לצעירים ללמוד מקצוע, לא עושה זאת מרשעות אלא מגן על עצמו, שהרי גם הוא בחר במקצוע. הטענה הזו בוודאי נכונה, אך בכל הנוגע ללפיד היא משמשת כחרב-פיפיות: הרי גם לפיד מגן על עצמו כאשר הוא מייעץ לצעירים שלא ללמוד מקצוע וללכת אחרי החלום שלהם, שכן זו הדרך שהוא בחר בה. וכאן מתגנב ללבי החשד כי לפיד נזקק למנגנון ההגנה הזה דווקא בעת הזו, לאחר שהלחץ התקשורתי מנע ממנו להשלים מסלול ישיר לדוקטורט מאחר שנודע כי אין לו לא בגרות ולא תואר ראשון, ולפיד אמר אז ואומר גם כיום (בטור): לא צריך אתכם, יש לי קריירה מצליחה וכו'.

לפיד מציין בסוף הרשימה כי ראש לשכתו לשעבר של בנימין נתניהו התלונן על כך שהוא כותב טור בהיותו אדם פוליטי, ומועצת העיתונות אמרה שאין עם כך בעיה, כל עוד יציין לפיד שהוא יו"ר מפלגת "יש עתיד". ההחלטה של מועצת העיתונות תמוהה. ברור שזה מקרה לימינאלי, שמצד אחד קשה לאסור אותו, אך מאידך גם לפיד מסכים לכך שלולא היה הוא נוכח בתודעה הציבורית באמצעות הטור שלו הוא היה מת פוליטית, וזו פריבילגיה שאין למשל לנציג מחוז הנגב המערבי בתנועת הליכוד, שרוצה אף הוא להתמודד לכנסת. יתרה מזו: לפיד מציין שהוא מקפיד להפריד בין הטור לפוליטיקה, אך ניתן לראות בקלות בטור הנוכחי תעמולת בחירות סמויה, שכן לפיד מדבר לכל אותם הצעירים שהוא בונה על קולותיהם ומבקש את תמיכתם, ובפרט כשלפיד מציב את עצמו כאלטרנטיבה לכל הפוליטיקאים הישנים: הפוליטיקאים הישנים ימליצו לכם ללמוד מקצוע; הפוליטיקאים החדשים יאמרו לכם לעשות מה שאתם רוצים (ואתם רוצים להצביע לי).

ובנקודה זו נראה שלפיד לא הבין את משמעות היותו פוליטיקאי, ולכן אני מבכר את האנשים האפורים על האנשים החדשים: לפיד הוא לא רק עיתונאי שיכול להשיא עצות מבלי לשאת בהשלכות שלהם; ללפיד הפוליטיקאי יש אחריות. האנשים המבוגרים שלפיד שם ללעג וקלס אולי מציעים דרך אפורה יותר, אך גם דרך בטוחה יותר, דרך אחראית יותר, שמתאימה לציבור הרחב ומבקשת להבטיח כמה שפחות כשלונות.

הטור של יאיר לפיד מ-17.8.2012

מודעות פרסומת

4 מחשבות על “תעשו מה שלפיד מייעץ לכם

  1. קל מאוד להיות ציניקן.
    מדובר בקריאה לצעירים שיש להם חלומות מוגדרים, לא להיכנע ללחץ הכל כך מאסיבי של ההורים והחברה ללכת במסלול ישר, גם אם הם עדיין לא יודעים במה זה יתרום.
    אתן דוגמה קלאסית לעניין. חברה קרובה שלי, אותה פגשתי בקורס קצינות בצבא, באה ממשפחה בת ארבעה ילדים, ובה שלושת אחיה הגדולים הוכיחו את עצמם אקדמית ומקצועית לאביהם שמחלק הערכה ותשומת לב בהתאם להישגי ילדיו.
    בעודה בחורה חכמה ואיכותית, עוד טרם סיימה את הקבע שלה כבר נרשמה ללימודי חקר המוח בבר אילן.
    שלושה חודשים אחרי השחרור כבר התחילה בלימודי התואר.
    היום היא מנהלת אדמניסטרטיבית בחברה של שניים מאחיה. ושוקלת כבר חמש שנים ללמוד רפואה הוליסטית, אבל שקועה בתוך העבודה הזאת שלא מתאימה לה.
    אם היא הייתה מחכה שנה או שנתיים אחרי הצבא להבין מה הייעוד שלה, ומי היא מחוץ למסגרות שהגדירו אותה כל חייה, ברור לי שהייתה עוסקת בטיפול באנשים היום. זה מי שהיא. פשוט לקח לה זמן עד שהבינה את זה. היא בת 29 היום ומאוד מתוסכלת מהשנים המבוזבזות ובכלל מהמסלול שלה עד כה.
    כמוה ישנם רבים וטובים שהמוסכמות מנתבות אותם להוכיח את עצמם, לא משנה באיזה דרך ואם זה מדוייק למי שהם ויקדם אותם להגשים את עצמם.

    יאיר לפיד לא אומר לאף אחד, אל תלמד. הוא אומר חכו שנייה במקום להתרוצץ. אם יש לכם חלום, רוצו אחריו בין אם זה אומר דרך לימודים או לא. ואם אין לכם חלום, חפשו אותו לפני שאתם גוזרים על עצמכם לימודים שרירותיים.

    כואב לי לראות כתבות כמו זו, שהבחירה להסתכל על הדברים היא דרך מראה חשדנית שמחפשת בכח איך למצוא את הרע באנשים.
    זה לא הכרחי.

    • טליה שלום,
      תודה רבה על התגובה.
      התייחסתי לטור של לפיד במלוא הרצינות. אם מדי פעם עקצתי את לפיד, זה היה רק בכדי לתבל את דבריי; בכל מקרה, הערות אלו טפלות לעומת תורף (עיקר) הרשומה.
      אני לא חושב שלפיד חושב כל הזמן כיצד לקדם את ענייניו הפוליטיים דרך הטור שלו, אך לא ניתן להתעלם מכך שיש לכך השפעה. אפילו אם, ואיני חושב שזה המצב, לפיד לא מעוניין בכך. ההשפעה קיימת.
      כפי שציינתי, אני באמת חושב שהדרך שלפיד מתווה יכולה להיות מסוכנת, באשר הוא – בניגוד אלייך, שמכירה את החברה שלך – לא יודע על אלו אוזניים יפלו דבריו. לצורך העניין, אם לחלק מהאנושות יש יכולת לעוף ולפיד היה מייעץ לכל אחד לקפוץ מהצוק ולראות שהוא יכול לעוף, היו כמה שהיו מתרסקים אל קרקע המציאות.

  2. אנחנו מדברים כאן על שני דברים.
    הראשון הוא נושא הטור, שכאן, אני לפחות נותנת לציבור קוראיו את הקרדיט לא לקוץ אוטומטית מגג בנין, רק כי יאיר לפיד או כל כותב אחר הציע זאת בטור בעיתון. הטור נותן לצעירים שקוראים אותו סיבה לעצור לשנייה ולשאול את עצמם מה הם עושים והאם זה מה שהם באמת רוצים לעשות (או שזה נובע מלחצים שונים שהתנו בהם). זה לגיטימי בעיניי.

    השני, הוא עצם כך שיאיר לפיד עבר לחיים פוליטיים ומקבל עדיין את הפלטפורמה הזאת בעיתון והאם זה לגיטימי.
    משנים של קריאה של הטור שלו, אני מרגישה כי אולי יש משהו לא הוגן בכך שזוהי פלטפורמה שיש לו שאין לפוליטיקאים אחרים שאולי ישמחו שדרך הבעת דעותיהם ושיתוף תחושתיהם הציבור יתחבר אליהם.
    מצד שני, הטור הזה מחזיק כל כך הרבה שנים בזכות, ולא בחסד. אם נכנסים לשם תכנים שקשורים לתכנים שהוא עוסק בהם בהקשר הפוליטי שלו (כמו בחינוך, שהמצע שלו בנושא יצא השבוע), זה נראה לי טבעי מעצם זה שזה מה שהוא מתעסק בו ומהרהר בו שבועות ארוכים שהוא חולק את התחושות שעולות לו כתוצאה מכך.
    בכל מקרה את סוגיה מורכבת בעיניי.

    • לא צריך לקחת את המטפורה כפשוטה; אם לפיד היה מציע לקפוץ מהצוק, אף אחד לא היה נמשך אחר קסמו ועושה זאת. הבעיה בטור של לפיד היא דווקא הסיכון העמום, ולכן לעניות דעתי ההצעה הגורפת של לפיד קצת מסוכנת.
      לעניין הערבוב עם הפוליטיקה, את רק מחדדת את הבעייתיות. בכל מקרה, עצם זה שלפיד כותב שנים ולטור יש "זכויות", לא אומר שלפיד כפוליטיקאי רשאי להמשיך ולכתוב אותו (כמו שפרש מ"אולפן שישי")

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s