והייתם כאלוהים: כמה הרהורים על הסליחה לראש-השנה

בתקופה האחרונה, בעקבות כמה צעדים פטאליים שעשיתי, אני מהרהר יותר ויותר באפשרות להחזיר את הזמן לאחור. כך, כשעמיתה שלי לעבודה מצאה אותי שבוע שעבר במצב-רוח ירוד, עכור יותר מברירת המחדל הרגילה של מצב-רוחי, שהוא דיכאוני-פלוס (או דיכאוני-מינוס, תלוי מאיפה מסתכלים), ושאלה אותי כיצד היא יכולה לשפר את מצב רוחי, שאלתי אותה אם היא יכולה לחזור אחורה בזמן משל הייתה סופרמן ולהשיב את הגלגל לאחור. היא בתמורה אמרה לי שאמנם יש לה יכולות פנומנליות, שלא כולם מודעים להן וטרם עמדו על טיבן, אך היא לא יכולה למלא את משאלתי, והציעה לי במקום סוכריה על מקל (אני סירבתי בנימוס ואמרתי לה שנוכח כך שאני שומר על המשקל הדבר רק יחמיר את המצב).

ואז חשבתי שביחסים שבין אדם לחברו, התחום בו מתרכזות טעויותיי, הדבר שהכי קרוב לחזרה אחורה בזמן הוא בקשת סליחה. לבקשת סליחה יש שני אספקטים: היא יכולה להיות מחיקת העבר והיא יכולה להיות בניית קומה על-גבי העבר. האפשרות האחרונה נראית אולי מתקדמת יותר, שכן היא מאמצת את שגגות העבר ולא מתעלמת מהן, היא משתמשת בחומר הגלם ממנו עשויה הטעות ומתקנת אותה; בבחינת זדונות נעשות לו כזכויות. אך לא תמיד האופציה הזו היא אפשרית: לפעמים, ובפרט כשהטעויות נעשות בין האדם לחברו, יסודות הבניין כל-כך רקובים, שאין אפשרות לבנות קומה מעליו; חייבים להרוס את הבניין מראשיתו. לפעמים הטעות היא כ"כ פאטלית שאין ברירה אלא למחוק אותה. "שביקין, שביתין, בטלין ומבוטלין, לא שרירן ולא קימין" (עזובים, מושבתים, בטלים ומבוטלים, לא שרירים ולא קיימים; מתוך תפילת "כל נדרי"). סליחה אומרת למעשה השבת המצב לקדמותו, עמידה במקום ובזמן טרם התרחשו הדברים.

אך סליחה היא כמו חזרה אחורה בזמן בעוד אספקט: כשם שחזרה אחורה בזמן היא מעשה שמנוגד לחוקי הטבע, כמו סופרמן שטס מהר יותר ממהירות-האור (אם הקישורית לעיל לא עובדת, תכתבו ביוטיוב: Superman Turning Back Time), כך הסליחה היא מעשה שמנוגד לחוקי הטבע, היא מעשה שמעל טבע, היא מעשה אלוהי, לא רק במובן של "הליכה בדרכיו" ("מה הוא נקרא חנון, אף אתה היה חנון; מה הוא נקרא רחום, אף אתה היה רחום"; הלכות דעות לרמב"ם, מבוסס על המדרש בספרי), אלא במובן של התעלות מעל חוקי הטבע והאנושות. הרבה יותר טבעי לנטור-טינה, הרבה יותר אנושי לא לסלוח, לפעמים זה גם צודק הרבה יותר, שכן אדם שחטא (עשה טעות) צריך לשלם על מעשיו, כשם שיש גמול על מעשים טובים כך יש גמול על מעשים רעים. סליחה נוגדת את היות האדם אחראי על מעשיו וחותרת תחת האפשרות שהאדם יפיק לקחים מהטעויות שעשה. הסליחה היא על-אנושית כשם שחזרה לעבר היא מעשה על-אנושי.

הן מהצד הנפגע והן מהצד הפוגע, אני יודע שגם בכדי לבקש לסליחה וגם בכדי לסלוח דרושות הרבה מאוד תעצומות נפש, נדרשת התעלות על הטבע. בשיר שכתבתי בעבר ("שיר לחודש אלול") הצבעתי על כך שיש אנשים שיכולים להעביר חיים שלמים בהתחפרות בצדקתם, ורק אחרי-מות האדם שהם פגעו בו, הם מסוגלים לבקש סליחה. אנשים נשארים באנושיותם, ורק אחרי המוות, שצד אחד בסיפור מאבד מאנושיותו, הם מסוגלים להתעלות על הטבע, לנצח את הטבע. הסליחה מאפשרת לזנוח את האנושות, לחזור אחורה בזמן בניגוד לחוקי הטבע. הסליחה מאפשרת להיות כאלוהים.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “והייתם כאלוהים: כמה הרהורים על הסליחה לראש-השנה

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s