החלל שנשאר ריק: 4 הערות על הסרט "למלא את החלל"

[1] הלכתי במוצאי-שבת לראות את הסרט "למלא את החלל" של רמה בורשטין. כיוון שהסרט גרף פרסים רבים ושונים (שבעה פרסי אופיר, בין השאר על הבימוי, הסרט והתסריט; הסרט הטוב ביותר בפסטיבל חיפה), חשבתי כי אולם הקולנוע יהיה מלא מפה לפה, ולכן הקדמתי והזמנתי כרטיסים מראש. אלא שגם לאחר שהסרט התחיל היו יותר מושבים ריקים מאנשים, ובדיעבד אני חושב שהציבור הבין באינטואיציה הבריאה שלו כי העובדה שבפסטיבלים או באקדמיה גמרו עליו את ההלל – אינה מעידה על איכותו. "למלא את החלל" לא מצליח למלא אולמות.

אך כפי שיודע כל בר-בי-רב בחוג לספרות, אין סיפור גרוע – יש פרשן גרוע, כלומר גם לסרט "גרוע" ניתן להקנות משמעות ע"י פרשנות. אז בכדי למעט (למתן) את האכזבה שלי מהסרט, העליתי על הכתב כמה נקודות עליהן חשבתי במהלך הסרט, אך ראשית-אזהרה: השתדלתי מאוד שלא לשתול רמזים למתרחש בסרט, אך יכול להיות ויש כמה ספוילרים בהמשך, במידה ויש אנשים שרגישים לכך כמו פרנק קוסטנזה ש"like to go in fresh" (הפרק "The Rye"; עונה 7, פרק 121).

[2] בניגוד לכמה התרשמויות ששמעתי, ובניגוד למשל לסרט "אושפיזין" של שולי רנד – הסרט אינו מציג את החברה החרדית באור חיובי. במרכז הסרט עומדת אמנם החתונה של שירה, שעתידה להתחתן עם יוחאי, בן-זוגה של אחותה הגדולה אסתר שמתה בלידתה, אך נישואין הן החוט ששוזר את כל הסרט. יתרה מזו: הנישואין מהווים את המדד, את הפריזמה דרכה נבחנות הנשים בסרט, אם הן מוצלחות, מאושרות או מגשימות את עצמן: כך הדודה הולכת עם כיסוי ראש בכדי לכסות על החרפה ומבקשת מהכלה שתתפלל עליה לזיווג הגון, למרות גילה המופלג, ומאותה סיבה פְרִידה מוצגת כ"פגומה": אחותה הקטנה נישאה לפניה, מה שמותיר את הצופים לתהות מה הבעיה איתה. פרידה אמנם אומרת באחת ההזדמנויות שיש לה חיים מלאים כרווקה, אך ברור שאין היא מאמינה בכך או לכל הפחות היא שפוטה של חברה שאינה מאמינה בכך, וסופה שהיא מתחתנת עם אלמן שגדול ממנה בכעשרים שנה.

[3] החברה החרדית בסרט מוצגת כחברה שמסכלת כל אפשרות שהפרט יעשה את בחירותיו בעצמו, והרושם שנוצר הוא שלא תמיד התבונה נמצאת אצל הגברים או אצל הרבי, מנהיג הקהילה, שגוזר את ההחלטות בשביל צאן מרעיתו. ישנם שני אנשים בסרט שאנשים מתחננים לפגוש אותם: הגביר אהרון מנדלמן, שבתחילת הסרט החסידים צובאים על ביתו בכדי שיעזור להם כלכלית, והרבי, שאנשים מגיעים אליו לקבל עצות. בעוד הערך של הכסף אינו ניתן לערעור (גם החסידים בסרט יודעים זאת, אף אם אינם סוגדים לו או משתעבדים לו) העצות של הרבי הן מפוקפקות.

באחת הפעמים אישה נדחפת אל הרבי בכדי לקבל את עצתו איזה תנור-אפייה לקנות. הרבי אמנם אומר לה שתבקש עצות מקרוביה, אך בסוף רואים אותו מסביר לאותה אישה על יתרונותיו של תנורו הביתי. בעוד הקהל באולם געה מצחוק באותו רגע, אני חשבתי שזו סצנה עצובה מאוד; הרי ברור לכל בר-דעת שאין זה מתפקידו של הרב לקדם מכירות של תנורים, ואף אם לרבי לא הייתה אפשרות לחמוק מכך ולא היה באפשרותו לנפנף את האישה – הדבר מצביע על עומק חדירתה של ההכרה וההפנמה שהרבי הוא דמות מופת שיש לו תשובות לכל, וכיצד חברי הקהילה מבטלים את עצמם לחלוטין.

[4] הרעיון שיוחאי יישא לאישה את שירה גיסתו הוא תמונת מראה – או לפחות מתכתב – עם מצוות הייבום, לפיה כאשר איש ואישה נשואים ללא ילדים, ובן-הזוג (הגבר) נפטר, אחיו צריך להתחתן עם אשתו על מנת להקים לו שם (דברים כ"ה). פרט לכך שבסרט האישה היא זו שנפטרה, יש לה כמובן זרע, כלומר יש לה "שם", יש לה זיכרון; היא השאירה אחריה צאצא שמעניק לה המשכיות, חיי-נצח, אל-מוות. הרעיון כי שירה תתחתן עם יוחאי נועד בכדי שיוחאי לא ייסע לבלגיה ומרדכי התינוק יישאר קרוב לסבתו, רבקה, ובכך "ימלא את החלל" שנוצר עם מותה של אסתר, בתה. כלומר, שירה היא על תקן גבס (סיליקון?), תפקידה לסתום חורים. הסרט אמנם מתחקה אחר מצוות הייבום, אך בדרך עובר קונקרטיזציה ואפילו טוויסט, הוא הופך את המצווה מרעיון מופשט (להקים שם, נצחיות) למשהו מאוד מעשי, לגחמה של אישה אחת. מבחינתה של רבקה, לא לראות את מרדכי פירושה להשלים עם מותה של בתה. למעלה מכך: רבקה אומרת שאם יוחאי ייסע לבלגיה הוא "יהרוג אותה". כלומר, רבקה לא מוכנה להשלים אם הזמניות של החיים, אם העובדה שהיום אנחנו פה ומחר בקבר. היא לא מוכנה להשלים עם מותה שלה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s