3 הערות על הדרת המזרחיים מהשטרות החדשים

אישורה של הממשלה את עיצוב השטרות החדשים בתחילת השבוע, שחרר (שוב) את "השד העדתי" מהבקבוק, שכן המהלך לווה בביקורת שאין ולו דמות אחת ממוצא מזרחי שמעטרת את השטרות. וברעש הסערה התקשורתית שמעתי כמה טענות חזקות לצד טענות שטותיות, ולכן חשבתי שלא מן הנמנע שאכתוב את מחשבותיי בנושא, ותמקמו אותן אתן על הסקאלה שבין טענות חשובות לקשקוש-בלבוש.

[1] לרוב, כשעולה הדרישה לייצוג של מיעוט/ אוכלוסיה מודרת בפורומים שונים, היא צופנת בתוכה שתי דרישות שונות, או דרישה והנחה סמויה. הדרישה הראשונה היא שיינתן ייצוג לאותו פלח באוכלוסיה שלא זכה לייצוג, כשהטענה היא שאי-ייצוגו נובע מאותו מאפיין שבגללו הוא נכלל בתוך המיעוט. כך, כשיש דרישה לייצוג מזרחי, כוונת המוחים היא לא לומר "גם לנו מגיע", כי אם בקשה להכליל מזרחי שאינו מיוצג בשל היותו מזרחי. כלומר, זו לא רק בקשה למן "שוויון פורמאלי" אלא תיקון אפלייה. וככזה, יש לו חשיבות רבה על המסר שהוא מבקש להעביר לכלל אותו ציבור לא מיוצג: שהוא לא שקוף, שהוא לא נחוּת, וכשמעלימים ציבורים שלמים מייצוג, יש נטייה גם להתעלם מכל הציבור כולו. ומכאן שבייצוג קבוצות מיעוט בקבוצות מפתח יש גם בכדי לכונן את עצמו ואת זהותו של אותו בן לקבוצת המיעוט.

ההנחה הסמויה היא שאותו מיעוט אמור להביא אתו דבר-מה נוסף, מצופה ממנו להשמיע קול אחר. כך הוא בייצוג של נשים בדירקטוריונים או במוסדות המדינה, וכך הוא בבחירת שופט מזרחי לבית המשפט העליון. מהו אותו דבר מה נוסף? ככל הנראה כל מה שההגמוניה היא לא, כל מה שההגמוניה משליכה על "האחר", ומכאן שהמייצג יכול לכלול תכונות סותרות: רכות וחמלה, מסורת, הקשבה – you name it. בנוגע לפרשת שטרות כסף, ברור כי רק האלמנט הראשון נמצא, וזה לדעתי האלמנט המשמעותי יותר.

[2] שמעתי טענה כי אין מקום לערבב רוח (משוררים) וחומר (כסף), אולם לפנים הניבטות אלינו מהשטרות, ולייצוג של קבוצות מיעוט במטבע (שטר) המקומי בפרט, יש חשיבות רבה. הכסף המקומי הוא סמל לעצמאות, לריבונות, לחוזק כלכלי. כאשר מטביעים על המטבע המקומי את דמותם של אנשי רוח מסוימים, לא רק "עושים כבוד" לאותם אנשים, לא רק מתגאים באנשי הרוח שלנו; בהטבעתם של טשרניחובסקי ואלתרמן על השטרות אנחנו אומרים שלא פחות משאנחנו כאן בזכות העוצמה הכלכלית – אנחנו כאן בזכות אותם אנשי הרוח. כשם שמטבע לאומי מכונן את המדינה, כך אלתרמן וטשרניחובסקי מכוננים את המדינה. העצמאות והריבונות של ישראל היא תוצאה של רחל ולאה גולדברג לא פחות מאשר באמצעות השקל החדש.

[3] תומר פרסיקו כתב (בדף הפייסבוק שלו) כי הוא בעיקרון הוא בעד ייצוג של מזרחים על השטרות, אך לא היה רוצה שהדבר היה נעשה כחותמת גומי בלבד: "נאמר שהשופט טירקל, או שרי רז, לא מבינים דבר בפיוט. כלום. הם אפילו לא שמעו על דוד בוזגלו. אבל אומרים להם: אנחנו צריכים מזרחי על שטר. אז הם אומרים: בסדר, תביאו מזרחי ונשים על שטר. אז אומרים להם: הנה, בוזגלו. אז הם אומרים: שיגעון, קיבלנו. עכשיו, שאלו את עצמכם: האם באמת יש כאן הבעת הערכה לדוד בוזגלו?".

פרסיקו כמובן עונה בשלילה. אבל לדעתי התשובה לכך היא בחיוב או למצער מורכבת יותר. והדבר גם משיק לנקודה הבאה: כל האנשים שכתבו נגד הדרת המזרחים מהשטרות החדשים, מנו מספר מועמדים ראויים ואמרו כי הם יכולים למנות עוד עשרות כאלו. אך מאליה מתבקשת השאלה: גם אם אינם צריכים להתאמץ בכדי לקושש כמה מזרחים ראויים, מהם אותם עשרות מול המאות והאלפים שניתן למנות מקרב האשכנזים? אינכם רואים שזה היוצא מן הכלל שמעיד על הכלל?

התשובה שלי היא שזה לא משנה, כשם שהתשובה שלי לשאלה שפרסיקו מעלה היא בחיוב. האם מישהו זוכר שמגילת שיר השירים כמעט ולא נכנסה לתנ"ך? האם התהליכים שמתאר פרסיקו אינם מתרחשים, בוורסיה כזו או אחרת, בהרבה וועדות בכנסת? האם מישהו זוכר, והדבר קרה רק לפני 20 שנה, שחוק-יסוד: כבוד האדם וחירותו עבר ברוב של 32 חברי כנסת מול 21 מתנגדים? האם הדבר עמד בדרכו של הגל הגואה של "המהפכה החוקתית"?

תהליכי קנוניזציה אינם נבחנים בכאן ובעכשיו, אלא בהשפעתם לטווח הארוך. ההערכה (ואני טענתי שיותר מעוצמה יש כאן ביטוי לקוממיות) שפרסיקו מצפה לה אינה נמדדת במעשה ההטבעה עצמו, אלא היא הליך מתמשך שמתכונן ע"י כל הנמענים של המטבע הלאומי. ולכן יש חשיבות פחותה שאותם גדולי רוח ממוצא מזרחי הם  מיעוט, שכן מה שיזכרו זה את אותן דמויות שיוטבעו על השטרות. תהליכי קנוניזציה הם עיקשים וארוכים, ותוצאתם תקבע לא בהכרח באקט הראשוני, אלא בהליך הדהוד חוזר בין המוען לנמענים במהלך הדורות.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s