כמה מחשבות על הפַּרְצוּסֵפֶר

הפַּרְצוּסֵפֶר, הוא הפייסבוק, הוא אתר מעניין של אינטראקציות חברתיות, ואני מניח שהוא ישמש כר נרחב למחקרים רבים, ואולי הוא כבר עושה זאת. בתור משתמש אַקְפָּסִיבִי, אני מנסה לעקוב ולהבין את הפעילות שלי עצמי, אך בין השאר בוחן את הפעילות של משתמשים אחרים, שהיא רב-גונית יותר משלי. הפעילות בפייסבוק היא רחבה מכדי שניתן יהיה לעמוד על מלוא היקפה, שכן יש פעילות ענפה בפייסבוק שהיא פונקציונלית בעיקרה (קבוצות תמיכה או קבוצות-הכלה למיניהן), וכן יש פעילות שהיא מסחרית-טהורה. לכן אעמוד על שתי תופעות שלדעתי יש קשר ביניהן, והוא שמהות האינטראקציה אינה בין השחקנים הפנימיים לאינטראקציה אלא בין השחקנים הפנימיים לשחקנים החיצוניים.

הדברים צועקים כשמדובר במנהג לכתוב ברכות יום הולדת על ה-wall של בעל או כלת השמחה, ולאחרונה ראיתי ברכת יומולדת כ"כ משתפכת ואישית שהובכתי בעצמי. בחייכן, Take a room. כמדומני שאין דבר אינטימי יותר מקשרי חברות, בעיקר כשמדובר בחברים טובים. אני מניח שחברים קרובים נוהגים לחגוג גם באופן אינטימי ולא וירטואלי, אך עובדה זו רק מדגישה את העובדה כי ברכת היומולדת הפייסבוקית שלהם – להבדיל מברכת יומולדת גנרית של חברים רחוקים, שיכול ולא הייתה נאמרת עובר לעידן הפייסבוק – אינה מתחוללת במרחב שבין שני החברים אלא בזה שבין החברים לשאר העולם. (למתקדמים: אני חושב שברכה על ה-wall של חברים טובים מעידה על אחת מהשתיים: או על חוסר ביטחון עמוק בקשר, או על אי-יציבות הקשר. על הקורלציה ההפוכה שבין טיב הקשר לבין החצנתו, ראו ברשומה "יום הסטודנט: שיכרון האימפוטנציה"). כמו הצעת הנישואין הפומבית, גם הברכה על ה-wall תפקידה אינה להראות לבן זוגך כמה אתה אוהב אותו; מטרתה להראות לכל העולם כמה אתם חברים טובים.

על התופעה השנייה, העלאת תמונות לפייסבוק, כתב לא מזמן אלון עידן (מוסף הארץ, 28.6.2013) רשימה יפה (הרשימה מובאת בסוף הרשומה). עידן כותב שאנשים מעלים תמונות כיוון שרק ברגע שהרבה אנשים יכירו בכך שהם אוכלים, יהיה ערך לעובדה שהם אוכלים. אני מסכים עם עידן, אך אני חושב שהפרשנות שלו קשיחה מדי, ואציע פרשנות רכה יותר. כמו כן, הדברים שעידן כותב נכונים אמנם להעלאת תמונות של אוכל, אך אני חושב שיש להסתכל על התופעה בפרספקטיבה רחבה יותר והיא על העלאת תמונות בכלל.

הצילום בכלל, כמו שעידן כותב, מקריב את ההווה, את החוויה, על חשבון העתיד, ובכך הפייסבוק לא המציא דבר אלא רק שכלל ושכפל את השיטה. אך כשאנשים צילמו בעבר, הצילום התקיים בינם לבין עצמם, הם העדיפו את הזיכרון על החוויה, שכן אחת התכליות של התמונה היא לבצר את הזיכרון: האדם עלול לשכוח את החוויות שהוא חווה, ולכן הוא נעזר בתמונה. במובן זה, התמונה היא סיפור. לדוגמא, כשהייתי בן 4 נכוויתי ממים רותחים בכל הגוף, ומרוב שהסיפור נגלל וסופר מזוויות שונות, אני כבר לא בטוח מה אני זוכר שקרה, ואיזה חלק מהזיכרון הובנה מסיפורים של אנשים אחרים. באותה מידה, כשם שיש חוויות רבות שאנו לא זוכרים אותן אלא זוכרים את הסיפורים שסופרו אודותיהן, כך, כרשת ביטחון, במקום לזכור את האירוע האדם זוכר את התמונה.

שונים הדברים כשמדובר בפרצופספר: התמונה אינה מיועדת להבניית הזיכרון האישי של השחקנים הפנימיים; היא ממוענת ליעד חיצוני, לשחקנים החיצוניים, ועל כך תעיד המיידיות שבהעלאת התמונה. אולם, הפרשנות לפיה ללא הכרה של השחקנים החיצונים לאינטראקציה אין ערך, היא מחמירה מדי, וכאן לדעתי עידן מפספס שני אספקטים חשובים: ההדהוד המתמשך והקנאה: כשאדם מעלה תמונה של אוכל לפייסבוק הוא לא מפספס את החוויה, והמבט החיצוני הוא לא זה שמקיים את החוויה: האדם מעלה תמונה בכדי לגרום לאנשים בו לקנא, והקנאה מעצימה את החוויה שלו. בהקשר זה דומים הדברים לאנשים שטורחים לספר באריכות על חוויותיהם הגסטרונומיות או על טיוליהם בחו"ל: במקרים אלו, האדם לא מוותר על החוויה והשחקנים החיצוניים אינם מבנים את החוויה: ההנאה מהאוכל או מהטיול אינה תלויה בקהל החיצוני, אך הקנאה שלו מעצימה את החוויה. (עידן בוודאי יגיד כי החוויה נבנית-לאחור, באופן רטרוספקטיבי).

ושוב, אני חושב שהפייסבוק, או הטכנולוגיה, רק שכללו את השיטה ומדובר בתופעה רחבה הרבה יותר: רפלקסיביות-יתר (ללא קשר ליחס לשחקנים חיצוניים כלשהם). הייתי לפני כחודשיים בפגישה (דייט בלע"ז), שעוד בטרם הסתיימה שאלה אותי האשה: "נו, אז מה את חושב?". מעבר לכך שהרגע הזה היה קצת מביך, הוא המחיש לי שהאשה אינה נמצאת במלואה בתוך האינטראקציה; היא כל הזמן עם רגל אחת בחוץ, מתבוננת מהצד, מעבדת את החוויה. עיבוד הרגע הוא גם איבוד הרגע. וגם צילום של האינטראקציה בפייסבוק משמעותו עיבוד של האירוע במקום לחוות אותו. בשני המקרים, במקום לחיות את הרגע, חיים את העתיד.

עידן 1

הרשימה של אלון עידן ב"מוסף הארץ" (28.6.2013)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s