על שקרים ופטרונות

אנשים אינם דוברים אמת. המשפט הזה נראה טריוויאלי, אבל אותי הוא מדהים בכל פעם מחדש, הוא משתק כל פעם מחדש. וכיוון שהרבה אנשים שיקרו לי – במצח נחושה! – בזמן האחרון, ניסיתי לחשוב מה מניע אנשים לשקר, ולחילופין ניסיתי לחשוב למה אנחנו נעלבים כשאנחנו מגלים ששיקרו לנו (רשימה לא מקיפה בכלל. טעימה בלבד).

אני חושב שבשקרים יש משחק כפול של אומץ ופחדנות. כפי שציינתי ברשומה קודמת ("האמת"), אני חסיד גדול של האמת ואני חושב שמוטב היה לו אנשים היו אומרים כל הזמן את האמת. כשחקרתי את עצמי – בעינויים קלים, עם לחץ פיזי מתון – הבנתי שאמירת האמת שלי נובעת, לעתים, ממקום של פחדנות, מהחשש שאני אתפס בשקרי. כלומר, הסנקציות שיושתו עליי משיתגלה השקר – ובראשן, הבושה כסנקציה – מונעות ממני לשקר. ולכן, מי שמשקר, במובן מסוים, הוא אמיץ: הוא אינו חושש מהסנקציות שיושתו עליו, או שהוא בכלל לא "סופר" אותן. יתרה מזו: לפעמים השקר של האנשים הוא כה שקוף, שהאומץ שלהם מועצם: לא רק שלא אכפת להם שיתפסו אותם, במובן מסוים הם רוצים שיתפסו אותם בכדי שכולם יראו שלא אכפת להם.

אלא שמה שמרתק באומץ, או בסיטואציות שמאופיינות ב"אומץ", הן היותן הפכפכות, דו-משמעיות, נושאות בו-זמנית את המשמעות המקורית של המילה – אומץ – וגם את המשמעות ההפוכה: פחדנות. נכון שכל טקסט – וסיטואציה בכלל זה – ניתן לשתי פרשנויות עויינות זו לזו, אולם אני חושב שבאומץ הדו-משמעות מפתיעה יותר. למשל, כשעזבתי באבם את לימודיי הקודמים בחוג לספרות ובתכנית ללימודי נשים ומגדר (כפי שציינתי ברשומה קודמת), כל חברותיי ללימודים בירכו אותי על הצעד האמיץ שעשיתי, שכן צריך אומץ בשביל לנטוש את המסלול שבו אתה נמצא וללכת "בעקבות הלב". ואני, למרות שחשבתי שעשיתי את הצעד הנכון, חשבתי שיש כאן פחדנות לא מעטה, יש כאן בריחה מהתמודדות; אם כל פעם שיהיה לי קצת לא טוב אני אעזוב, לא יצא ממני כלום.

ולפי דעתי, בסיטואציות רבות אנשים משקרים כי הם מפחדים להתמודד עם האמת, וגם כאן מדובר כנראה באמירה טריוויאלית. אמר את זה לפניי קולונל נתן ג'אספ (ג'ק ניקולסון) בסרט "בחורים טובים" (a few good), שהשיב לעו"ד דניאל קאפי (טום קרוז):  "!you can't handle the truth". (אפשר לראות כאן). אנשים מעדיפים שלא להתמודד עם האמת, הם מעדיפים להדחיק את האמת.

כיוון שהשקר הפך לנורמה כללית, יש אנשים שיכולים להתמודד עם האמת, אבל לא חושבים שאתה יכול להתמודד עם האמת, ולכן הם משקרים לך. אחי הקטן, המכונה "פינוקיו", הציג בפניי את הסיטואציה הבאה: אתה מנסה להתחיל עם בחורה, והיא משיבה לך "יש לי חבר", כשלמעשה אין לה חבר. אחי טען שתשובה זו עדיפה על פני התשובה: "אתה מכוער". אלא שיש אפשרות שלישית, הבחורה יכולה לומר "שמע אודי, זה לא ילך", תשובה שאינה חוטאת לאמת, כיוון שהיא מכילה בתוכה את האפשרות שאני מכוער (אם כי, ניתן לטעון כי התשובה "יש לי חבר" היא "ההרמטית" ביותר, היא הכי מרתיעה).

אני חושב ששקר מסוג זה, שקר שבראשיתו המחשבה כי נמען השקר לא יכול להתמודד עם האמת, פגיעתו כפולה. כפי שציינתי ברשומה קודמת ("הקטנת האדם"), כל נטילה של ריבונות האדם על עצמו, היא הקטנת האדם, שכן קטין אינו בר-אחריות, הוא צריך מישהו שיחליט בשבילו. ושקר כזה הוא שקר פטרוני, הוא שקר שאומר: אתה לא יודע מה טוב לך. אני יודע מה טוב לך. אלא ששקר כזה לא רק מקטין את האדם בכך שהוא גוזל ממנו את הריבונות להחליט בשביל עצמו, לא משנה מה ההחלטה, הוא גם מקטין את האדם בכך שהוא קובע כי הוא לא יכול להתמודד עם האמת, כשם שקטן לא יכול להתמודד עם האמת. ומה שמעליב בשקרים פטרוניים, הוא שאתה (אני) מגלה שלא רק שחסמו ממך את האמת, אלא קבעו כי אתה לא יכול להתמודד עם האמת. זה גדול עליך. אתה כזה קטן.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s