האיש העייף (סיפור ילדים למבוגרים)

היֹה היה פעם איש עייף. האיש העייף לא היה זקן יותר מדי, ולפי הגיל שלו הוא אמור היה להיות בשיא אונו, הוא לא הלך בכפיפות, כאילו משהו מכביד עליו, העיניים שלו לא היו מצומצמות, כמו היו העפעפיים סוגרים עליהן. למען האמת, האיש העייף לא היה תמיד איש עייף, והוא דווקא זוכר שעד לפני כמה שנים הוא היה נער מאוד ער ונמרץ. הוא גם לא יכול להצביע על אירוע או נקודה בזמן שמאותו רגע הוא נהיה עייף. רק המחשבה על העבר שלו ועל האני-הנמרץ שלו עייפו אותו, אז הוא חדל מלחשוב על כך.

לא ניתן היה להבחין באיש העייף שהוא איש עייף. האיש העייף ידע שהוא "מיוחד", בדרכו שלו, והוא הניח אמנם שלא כולם עייפים כמוהו, אך הוא לא היה כמו האיש הכחול בסיפור של האיש הירוק. כלפי חוץ הוא נראה כאחד האדם. הוא הלך ללמוד באוניברסיטה, אח"כ מצא עבודה נחמדה, היו לו הרבה חברים לא-עייפים, וגם הם לא הבחינו שהחבר שלהם הוא-הוא האיש העייף. כאשר הוא התחמק מאירועים שונים שחבריו הזמינו אותו אליהם בתואנות שונות, הם סברו שהאיש העייף הוא האיש העסוק, או לכל היותר שהאיש העייף הוא האיש המוזר. אבל הם לא חשבו שהאיש העייף נעדר מכל המפגשים האלו כי הוא פשוט עייף.

האיש העייף באמת היה איש עסוק, וגם הוא האמין, כמו חבריו, שעייפותו נובעת מעיסוקיו הרבים, אבל הוא לא היה יכול להפסיק לעסוק, כי יש כל כך הרבה דברים לעשות! אבל אחרי שהתפנה לאיש העייף קצת זמן, והוא נהיה פחות עסוק, הוא דווקא הרגיש שהוא נהיה יותר ויותר עייף, כי כשהוא היה עסוק, הוא לא היה פנוי לכך שהוא עייף, ואילו כשהתפנה לו קצת זמן, הוא כל הזמן חשב מדוע הוא עייף, ורק המחשבה על כמה שהוא עייף – עייפה אותו. אז במקום לישון 5 שעות, הוא ישן 8 שעות, ו-12 שעות ו-24 שעות. ועדיין האיש העייף נשאר עייף.

כשאימא של האיש העייף הרגישה שהוא איש עייף (אימהות יודעות הכל על הילדים שלהן), היא הציעה לו ללכת לרופא, ולבדוק אולי יש לו מחלת הנשיקה או מחלה אחרת. האיש העייף הלך לרופא, סיפר לו על עצמו ועל כל התסמינים שלו, אבל הרופא, למרות שהוא בעצמו חשב שהוא חצי-אלוהים, היה נבוך וחסר-אונים והוא לא מצא שיש לו מחלה כלשהי. אז הרופא שלח את האיש העייף למעבדה לחקר השינה שעל הר הכרמל, אבל גם שם לא מצאו כלום.

כשהאיש העייף חזר הביתה עם ה(אין) ממצאים, אימא שלו הסתכלה עליו במבט מודאג ושאלה אותו "אולי תתחתן כבר?" האיש העייף לא הבין כיצד זה קשור לעייפות שלו, אבל הוא היה כל כך עייף, שלא היה לו כוח לבחון את הקשר הסיבתי שבין העייפות לחתונה, והוא כבר ניסה הכל,  ולא היה אכפת לו לנסות גם את זה. אז הוא יצא לדייטים לפי כל הכללים והמסורות המקובלות, ואפילו שילם על הדייטיות שלו בבתי הקפה, למרות שהוא הרגיש שזה קצת פטרונות, ובסוף הוא הכיר את מי שתהיה אשתו, לאה.

האיש העייף ולאה התחתנו וחיו באושר ועושר, אבל האיש העייף נשאר עייף. האיש העייף חשב שאולי זה קצת עניין של זמן, אבל אז קרה דבר מוזר. מוצאי-שבת אחד, לאחר שהאיש העייף ואשתו היו הלומי-שינה, האיש העייף ביקש מלאה שתחליף נורה בחדר עבודה – זו הייתה חלוקת התפקידים אצלם בבית – ולאה השיבה לו ש"היא עייפה", ביטוי שעד כה היא השתמשה בו בסיטואציה מאוד מסוימת. ואז האיש העייף הבין משהו והוא נתקף בעתה: במקום שהוא יהיה פחות עייף, הוא שם לב שאשתו לאה, שפעם הייתה יפה ונמרצת, נהיית יותר ויותר עייפה. כמו מידאס מהמיתולוגיה היוונית, האיש העייף חשש שכל מי שמתקרב אליו נהיה עייף, ולא ירחק היום ויהיה לו בית עייף, עם חלונות עייפים, וילונות עייפים ותריסים עייפים, ואז הילדים שלו יהיו עייפים, והנכדים שלו יהיו עייפים…

האיש העייף זרק על עצמו משהו ויצא החוצה בריצה לשוטט קצת בעיר ולהפיג את עצבותו. הוא הלך בצעדים מהירים ובראש מורכן מטה, ולכן לא הבחין בכך שנתקל בבחורה שיצאה לטיול עם כלבתה והלכה לקראתו. הבחורה צעקה לעברו: "היי, תסתכל לאן שאתה הולך, איש עייף". האיש העייף הסתובב לעברה ושאל אותה "אבל איך ידעת שאני איש עייף?", והבחורה השיבה לו: "כי גם אני הייתי פעם אשה עייפה, ואני מזהה אנשים עייפים מקילומטרים". "ועכשיו את כבר לא עייפה?", שאל האיש העייף. "לא", השיבה לו האשה העייפה, "פשוט הפסקתי לכעוס על כל העולם. פשוט הפסקתי לכעוס".

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “האיש העייף (סיפור ילדים למבוגרים)

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s