"לוחמה נשית" ותרגיל בדמיון מודרך: מחשבות על "צוק איתן"

• קראתי בכמה מקומות שאם נשים היו מנהלות את העולם או מנהלות את המלחמות – העולם היה נראה אחרת (או שלא היו כלל מלחמות). אני אישית מסתייג מאמירות כאלו. ראשית, הן עשויות לזלוג מהר למהותנות, כאילו נשים הן רכות ועדינות ואילו גברים הם תוקפניים ואגרסיביים – ומהותנות היא הרסנית לנשים וגברים כאחד, אפילו אם יש לה בסיס אמיתי (כלומר בסיס אמיתי גם אם אין היא נכונה בכל המקרים) – שכן ההשלכות שלה הן הרסניות, בהיותה כולאת וכובלת את הגברים והנשים למגדר, או יותר נכון: לתכונות שנחשבות תכונות תלויות-מגדר.

והסתייגתי גם כי כלל לא ברור שזה נכון ועל סמך מה אמירות אלו מבוססות. הרי ברור שאותן נשים שחפצות שנשים ינהיגו את העולם, לא רוצים שמירי (היום יום הולדת) רגב תנהיג את המדינה; האם יעל אשת חבר הקיני שהשתמשה במניפולציה נשית בכדי להרוג את סיסרא (שופטים ד) היא המודל שלהן? האם גולדה מאיר, שהייתה ראשת הממשלה בזמן מלחמת יום כיפור, היא המודל? קרוב לוודאי שדווקא  נשים בעמדות הנהגה, שהן מטבען עמדות כוחניות, יחושו צורך בסיטואציות מלחמתיות וכוחניות, להיות יותר גברים מגברים בכדי להצדיק את הנהגתן, והדבר רק ימיט וימית עלינו אסון. בהעדר נתונים אמפיריים והשוואתיים, קשה לאמוד את תרומתן של נשים למיגור המלחמות.

על כל פנים, אני חושב שניתן כן לחשוב על "לוחמה נשית", לפחות במובן זה שאת האסטרטגיה שלה הגתה אשה, גם אם אותו רעיון לא מייצג את כל המין הנשי. אני מדבר על ברוריה. בתלמוד הבבלי (ברכות יא, ע"א; מובא בתרגום מ"ספר האגדה", עמ' קצא) מסופר כי "בשכונתו של ר' מאיר היו בריונים, והיו מצערים אותו הרבה. התפלל עליהם ר' מאיר שימותו. אמרה לו ברוריה אשתו: מה דעתך? משום שנאמר: 'יתמו חַטָּאִים…'? וכי כתוב חֹטְאִים? חַטָּאִים כתוב; ועוד, השפל לסוף המקרא: 'ורשעים עוד אינם' – כיוון שיתמו חטאים – רשעים עוד אינם. אלא ביקש עליהם רחמים שיחזרו בתשובה… וחזרו בתשובה".

כלומר, העיקרון שברוריה התוותה וטוותה הוא כזה: יש לחסל את המעשה ולא את האדם, ובאדפטציה לסיטואציה: יש למגר את הטרור ולא את הטרוריסטים, יש לגרום לטרוריסטים לשוב מדרכם הרעה. ואם תאמרו שהיינו הך, שחיסול הטרוריסטים יביא לחיסול הטרור – קרוב לוודאי שההפך הוא הנכון: על כל אחמד ג'עברי יקום מוחמד דף (או להפך). להתנקש בראשי החמאס זה קל, ולא בטוח שזה עוזר. צריך לנסות למגר את הטרור. אז איך עושים זאת? הפתרון השורשי והעמוק ביותר הוא חינוך, אבל ניתן לחשוב על פתרונות שטחיים יותר.

בשבוע שעבר נפגשתי עם חברי הטוב גראוצ'ו, שלא חשוד בשמאלניות משום צורה (אני לעומתו, גם חשוד, גם מואשם, גם מורשע וגם ריציתי, ואני עדיין מרצה, את עונשי), והוא אמר לי שהפתרון הכי טוב להפסקת-אש לאורך זמן הוא להציף את רצועת עזה בכסף. תחשוב כמה עולה למדינת ישראל – כך הוסיף גראוצ'ו ואמר לי – לאזרח משלם המסים, כל ימי המילואים האלו, כל המשכורות שמשלמים למילואימניקים. אם היו משקיעים ברצועת עזה רק עשירית מהכסף שהולך לתקציב המילואים, המוטיבציה של החמאס ושל האזרחים שמגבים אותו – גם אם באופן פאסיבי – הייתה פחותה.

ולי הקטן לא נותר אלא להסכים. אני לא מבקש לחנך מחדש את החמאס, אני לא מצפה שהם יחזרו בתשובה במובן המלא והעמוק ויתחילו להיות אוהבי ישראל. וככל הנראה שורש הסכסוך אינו ב-1967 אלא ב-1948 ואף לפני כן. אפשר להסתפק בפחות מחינוך, אפשר להחליש את המוטיבציה שלהם להילחם: להטביע אותם בכסף. לתת לתושבים תקווה ועתיד.

• באחת הנסיעות שלי בשבוע שעבר, לאחר שהגענו (בטעות) לשוחח על פוליטיקה, שתיים מהטרמפיסטיות שלי ציינו כי צריך "לשטח את עזה" ו"לעשות ממנה מגרש כדורגל". והדבר המדהים הוא שהן אמרו זאת כלאחר-יד – באותה אגביות שבה פלוני מבקש שיעבירו לו את המלח, באותה נונשלנטיות שבה נשים זורקות אותי.

וגם אם היציאה למבצע "צוק איתן" הייתה נכונה, וגם אם הצורך בפעולה קרקעית הוא אמתי, ואם נקבל צו 8, נלחם, ונציל ישראל מיד צר, ואם צריך – שלא נדע, טפו-טפו-טפו – גם נרים תרומה למדינה בדמות גפה חסרה או אפילו נעזור במילוי השורות בבית העלמין, כמו שכתבתי בעבר- גם אז, קשה לי להבין את השמחה, קשה לי להבין את ה"ששון אלי קרב". וברי לי שאותם אנשים ונשים שמבקשות "למחוק את עזה" לא טעמו את טעמו של המוות ולא הריחו ריח גופות שרופות מימיהם. הם לא חושבים, הן לא באמת חושבות, שמה שהן מאחלות לחיילנו הוא להרוג אנשים.

ולאותם אנשים (ולחיילים שיוצאים לשדה הקרב) אני מציע תרגיל בדמיון מודרך. עצמו עיניים. תנסו לדמיין את עצמכם הורגים אדם (רצוי לא לדמיין את השותפות שלכן/ם, מחשש לירידה לפסים מעשיים). אדם אמיתי, עם פנים ובגדים והכל. אבל תהרגו את האדם הזה בידיים. תבררו לו מיתה יפה, מצידי. אתם יכולים לחשוב על מוות לא-אכזרי, לא "סכין בגב" ולא "לדקור ולסובב", מצדי תחנקו אותו, העיקר שתעשו את זה בידיים. גם חשוב: תעשו זאת "עד שתצא לו הנשמה". אל תתנו לו לגסוס לאיטו, תהרגו אותו עד שתחושו את כובד משקלו על הידיים שלכם, עד שהוא ייגמר לכם בין הידיים. תשחררו. ואז תחזרו על אותה פעולה עם אשה או עם ילדה. אתן מוזמנות לגוון את אופן המוות. פתחו עיניים. תפתחו עיניים: אתן מוזמנות לצאת למלחמה.

תפתחו עיניים: זה למעשה מה שאתם מאחלים לחייל צה"ל. נכון, מדובר בסיטואציה של "הקם להורגך" וככל הנראה בהרג מוצדק. אבל גם הרג מוצדק – ובהנחה שההרג ב"צוק איתן" הוא מוצדק – הוא הרג. לי אישית קשה לדמיין את עצמי הורג אדם. הגם ששירתתי בצבא ולחמתי במלחמות ישראל, לא יצא להרוג אדם (גם כשירינו ב"לבנון השנייה", זה היה יותר "פיו פיו" סטייל ערן זהבי), ואני מאוד מקווה שלא אעמוד בסיטואציה כזו.

אני זוכר שבאחת מסדנאות הכתיבה בהן נטלתי חלק, המנחה ביקש מאתנו לכתוב על רצח שאנו מבצעים. ופשוט לא יכולתי לדמיין את עצמי רוצח אדם. בחיי, זו הייתה אחת המטלות היותר קשות שקיבלתי בסדנאות הכתיבה שלי. הטקסט שבסוף הוצאתי מתחת ידי היה שאני נמצא במטווח ואז אני מכוון את הנשק כלפי המפקד ששנאתי אותו שנאת מוות. וגם אז, לא הצלחתי לכתוב את "מעשה הרצח" והסיפור מסתיים רגע לפני הלחיצה על ההדק.

ברור לי שכל המתסיסים והמחרחרים לא מדמיינים את עצמם הורגים אדם בידיים. וגם רוב החיילים לא יחוו כזה דבר, כי יש להם נשק. זו הסיבה לכך שמלחמות המאה העשרים הן המלחמות האכזריות ביותר, בטח מבחינת מספר ההרוגים. זה לא רק שכלול הנשק להרג המונים אלא גם העובדה שאף אחד כבר לא הורג אנשים בחרב וחנית, ולפעמים גם בהרג בירי כלל לא רואים את הפנים של האויב. ועוד ברור לי שמוסר מלחמה אמתי הוא מוסר שמשכלל את מוראות המלחמה. אינני מסכים אתו, אבל זו הסיבה שיוצא הקצף של גדעון לוי על טייסי צה"ל: במצבים בהם אין קרבות אוויר אלא רק הפצצות מהאוויר, טייסים לעולם לא יחושו באופן מלא את המשמעות של מעשיהם. רק טייס כמו דן חלוץ, שלא רואה את הפנים של האויב, מסוגל לומר שהפצצה מהאוויר היא לא יותר מ"מכה קלה בכנף".

אינני פציפיסט. אני מבין את הצורך שיש במלחמות, שבהן – סופרייז, סופרייז – נהרגים אנשים, ואף חפים מפשע. פשוט לא ברור לי על מה השמחה.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s