חירות, אי-ודאות ומקצועיות: שלוש הערות על המילואים

כשנסענו היום (שישי) מירושלים לבא"פ לכיש, שוחחנו בינינו, שלושה מילואימניקים שבוזים, מדוע אנחנו לא אוהבים את המילואים, ושאותי באופן ספציפי מכניסים לחרדה-זוטא. כמובן, איני אחדש אם אומר כי צבא הוא שורשו הרע של המיליטריזם והוא גם שם נרדף לאלימות, הרג וקטילת חיים, ואני סולד ואף משתדל להתרחק מכל אלו, והמילואים משמעם ניתוק המילואימניק משגרת חייו הנינוחה לעבר עולם מציאות שכולל את אותה אלימות ואותו ההרג. נוסף על אלו, חשבתי שישנם דברים נוספים שאינם מובנים מאליהם מחד, או מאידך – הם דרושים עיון מעמיק יותר מזה הנפוץ בציבור. כפי שאפרט, הדברים שאציין להלן משיקים או חופפים לנקודות שהעליתי לעיל.

בראש ובראשונה המילואים מהווים שלילה של החירות. אמנם השלילה של החירות אינה הרמטית ואבסולוטית כמו זו של חיילים סדירים, שכן לרוב מילואימניקים יכולים לצאת לאפטרים ואין עליהם השגחה 24 שעות ביממה; אך מצד שני, דווקא העובדה שהמילואים מנתקים את האדם משגרת חייו – הופכת את תחושת שלילת החירות לתחושה חריפה הרבה יותר. לדעתי זו אחת הסיבות המשמעותיות שבגינן מותר (שונה, אך גם עדיף) החייל על בן או בת השירות הלאומי. מעבר לעובדה שבניגוד לשירות הלאומי, השירות הצבאי אינו מסתיים לאחר שלוש שנים ומהדהד לאורך עשרים שנה נוספות בדמות הפעימוֹת של צווי המילואים – חירותו של החייל נשללת לחלוטין במהלך שירותו, בעוד חירותו של בן השירות הלאומי – לא.

בכדי לרפא את שלילת החירות שנלווית למילואים, ולו באופן חלקי, אני נוהג להגיע למילואים עם רכב, למרות שזה מאוד לא משתלם כלכלית, וכפי שכבר ציינתי בעבר, בעבורי רכב הוא בראש ובראשונה חירות. עצם העובדה שהרכב שלי חונה לידי ואני יכול "לערוק" בכל שלב – גם אם לא אממש זאת לעולם – ואפילו הדקות המעטות שאני חוסך כאשר אסע ישר הביתה לאחר ההזדכות על הציוד הצבאי – מרככות את שלילת החירות.

העובדה השנייה שמפריעה לי במילואים היא תחושת אי-הוודאות שאופפת את כל השירות הצבאי. גם כאן אמנם תחושת אי-הוודאות חזקה יותר בשירות הסדיר, ויש רגליים לטענה שבסדיר היא אף משמשת כלי לשליטה בחיילים, אך אי-הוודאות קיימת גם בשירות המילואים. ניתן לומר כי אי-הוודאות היא במובן מסוים אינהרנטית לצבא, שכן בהרבה מקרים הצבא פועל באופן תגובתי – הן מצד "הדרג המדיני", שמכתיב לו את ההוראות וכמובן ביחס לאויב מולו הוא נלחם. אך ראשית, איני בטוח שעובדה זו מסייעת לשיכוך כאב אי-הוודאות. ושנית, בהרבה מקרים אי-הוודאות איננה מוכרחת, למשל כשמדובר בפירוט לוח הזמנים, וגם אם הלו"ז עלול להשתנות, ניתן עדיין לפרטו ולציין שהוא כפוף לשינויים.

בעומק, עניין אי-הוודאות קשור לנושא הראשון, והוא שלילת החירות. בין אם נסבור שמאחורי אווירת אי-הוודאות ישנו "יסוד נפשי" ומדובר במנגנון שליטה ודיכוי בחיילים, ובין אם נאמר שמדובר בכורח המציאות ולכל היותר בחוסר האפשרות להעביר את כל הפקודות עד לאחרון החיילים – התוצאה היא זהה: העובדה שהחייל אינו יודע מה הוא הולך לעשות בשעה הקרובה, בהמשך היום או במהלך השבוע משמעותה ענף מסוים של שלילת החירות, היא מהווה שלילה של חירות הידיעה. כאשר החייל משונע במסגרת שירותו ממקום למקום מבלי שהוא מודע לכך מראש, לא רק נשללת ריבונותו אלא גם החירות שלו לתכנן ולכלכל את צעדיו, אפילו אם מדובר בתכנונים קלי-ערך כמו מתי לקום ומתי ללכת לשירותים, ובפרט אם מדובר בתכנונים כלליים יותר – וגם אם התכנונים יהיו תכנוני סרק ולא יבואו לידי ביטוי מעשי.

הבעיה השלישית שלי במילואים היא מקצועיות. אני ככל הנראה החייל (הקרבי) הכי צ'יקמוק בצה"ל. אני פשוט חייל לא טוב, אין לי את מיקס התכונות והנתונים להיות חייל טוב: אני יחסית חלש פיזית, החוסן הנפשי שלי הוא גם אינו מוצק, חסר לי את אותו "רעל" שמנחה את החיילים לפעול באופן הטוב ביותר "לשמה", גם אם אין הם יודעים או מבינים מה המטרה שעומדת מאחורי הפעולה, וכמובן יש לי קצת פקפוק בכל הנושא של "צדקת הדרך". וכשזה נוגע למילואים, אין לי את אותו "מגע קסם" שמאפשר לחבר ולהתחבר לאנשים זרים בדקות ספורות.

יש אנשים שלא מפריע להם להצטיין באזרחות ולהתחפ"ש בצבא, ויש אנשים שמקפידים על אחידוּת, ובאופן קונסיסטנטי, הן באזרחות והן בצבא, שומרים על קו של צ'יקמוק. אבל כפרפקציוניסט, לי קשה להיות במסגרת שבה אני יודע מראש שאני לא טוב, לא קרוב להיות טוב ולעולם לא אהיה טוב, ושיש מקום אחר שבו אני יכול להיות הרבה יותר מועיל ותורם, ולמצוֹת את יכולתי באופן מירבי.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s