ראש השנה והחוויה הקפקאית

בארבעה פרקים העולם נידון: בפסח על התבואה, בעצרת על פירות האילן, בר"ה כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון […] ובחג נידונין על המים

(משנה, ראש השנה טז, א)

עבירות שבין אדם למקום, יום הכיפורים מכפר; שבינו לבין חברו–אין יום הכיפורים מכפר, עד שירצה את חברו

(משנה, יומא ח, ז)

ראש השנה והימים הנוראים הם ימים של חשבון נפש. כתבתי בעבר ("כולנו זקוקים לחסד"), שאני חסיד גדול של ימי חשבונפש וכל מועד בלוח השנה יכול להוות מסד ל"יום כיפורים קטן". אם ביום ההולדת שלנו חשבון הנפש מתמקד בהישגים ובכישלונות האישיים, או אם ביום העצמאות אנו מתמקדים בחשבון נפש קולקטיבי-לאומי – הימים הנוראים הם ימים של חשבון נפש כללי; אם ביום הרתנו, ביום בו נולדנו, המבט הוא פנימה, חשבון הנפש הוא בין האדם לעצמו, ראש השנה, יום הרת עולם, הוא יום של חשבון נפש בין האדם לחברו ובין האדם למקום (אלוהים) – המבט הוא החוצה. יותר מדויק: המבט הוא פנימה והחוצה – התבוננות פנימית על יחסינו לזולת.

לפני החוק עומד שומר סף. אל השומר הזה בא בן כפר ומבקש רשות להיכנס אל החוק. אבל שומר הסף אומר שעכשיו אין הוא יכול להרשות לו להיכנס. האיש חושב רגע ושואל אם יורשה לו להיכנס אחר-כך. "אולי", אומר השומר, "אבל עכשיו לא" [פרנץ קפקא לפני החוק (מגרמנית: אילנה המרמן, 1997)]

כשאני מבקש לעשות חשבונפש בראש השנה אני חש כמו ב"חוויה קפקאית": כמו ב"המשפט" של קפקא, אני מרגיש שאני עומד למשפט ("בארבעה פרקים העולם נידון… בראש השנה כל באי עולם…"), אך אני לא יודע על מה. ניתן לומר שהאדם יכול לערוך רשימה מדוקדקת של העבירות שהוא עבר או שהוא יודע בערך אלו עבירות הוא עבר, הוא יודע במה הוא אשם, אך עדיין התחושה היא שזה לא משנה אלו עבירות עברת והאם אתה אשם. כמו הווידוי הנאמר בסוף תפילות העמידה של יום הכיפורים הכולל עשרות חטאים, מפורטים ועמומים – ועל כולם אתה מתוודה, בין אם חטאת בהם ובין אם לא. וכמו שאמר חוקר קפקא רונלד היימן על היצירה הזו, "[ה]מצב [ה]אנושי דן את כולנו למיתה. איש מאתנו לא יצא זכאי בדינו, ולכל איש מאתנו פתח משלו אל המוות [רונלד היימן קפקא – ביוגרפיה 183 (1986)].

בהקשר זה, מעניין לציין שניתן למצוא בסיפור "לפני החוק" (שגם מופיע בתוך "המשפט", מפי לא אחר מאשר איש האלוהים – הכומר – וזוכה לפרשנות מצדו; עמ' 213-205) רמזים לכך שהחוק הוא גן עדן, או מבוא לגן עדן, ושידיעת החוק היא המפתח אליו, היא כמו פרי עץ הגן האסור. כמו שנאמר שם, "אבל עכשיו אין ספק שהוא רואה באפלולית כמן זוהר המפציע בעד שער החוק ואינו כבה". רק חסר לשמוע את בן הכפר שעומד בפני שער החוק אומר "פתח לנו שער בעת נעילת שער כי פנה היום", כמו שאנו אומרים בתפילת נעילה של יום הכיפורים. הטענה הפוקויאנית, כאילו זה עוד אחד מאמצעי הפיקוח והמשטור של האדם והחברה – העיקר שתעשה תשובה ותציית לחוקים – פחות מעניינת אותי; הדגש שלי הוא שזו החוויה האנושית, החוויה האישית שלי.

אלה כנראה ספרי חוק, ומטיבה של מערכת המשפט הזאת הוא, שאדם נידון לא רק בלא אשם אלא גם בלא ידיעה [פרנץ קפקא המשפט 49 (מגרמנית: אברהם ארבל, 1992)].

אך גם אם נאמר שבמצוות שבין אדם למקום חוקי הפורמט יחסית ברורים, הדברים עמומים הרבה יותר כאשר מדובר בעבירות שבין אדם לחברו, וגם אם העובדה ש"עיצומו של יום" (כיפור) אינו מכפר על עבירות אלו, כך שהחשיבות של יום כיפור מתעמעמת – אין הדבר מפקיע את קיומו של חשבון נפש באותו יום.

יש מספר אנשים שהייתי עמם בעבר בקשרי ידידות וחברות, אך בשלב מסוים היחסים בינינו עלו על שרטון (כך התברר לי, בדיעבד), כאשר איני יודע מה עשיתי לא נכון או אם בכלל הדבר באשמתי. כלומר, אני מניח שטעיתי, אני מניח שפגעתי בהם, אבל אני לא יודע מה בדיוק עשיתי שפגע בהם. כמאמר הציטטה למעלה, אין לי לא אשם ולא ידיעה – אין לי אשם, כי איני יודע מה עשיתי.

העובדה שיוסף ק', גיבור "המשפט", לעולם לא זוכה לראות את ספר החוקים, העובדה שהחוק לא כתוב בשום מקום, הולמת את הפרשנות לפיה מדובר ב"חוקים חברתיים", בכללים תרבותיים שלא כתובים בשום מקום, ובכל זאת אנו מצופים לנהוג על פיהם וכאשר אנו סוטים מהם אנו עשויים לפגוע באנשים אחרים, בלא שידענו זאת.

חשוב לי להבהיר משהו בנוגע אלינו: לרוב, אנו לא מתכוונים לפגוע, אנו לא רוצים לפגוע, אנו לא יודעים שפגענו, אם פגענו. אני רוצה לבקש סליחה, אני רוצה לתקן את דרכיי, אך אני לא יודע כיצד ואם פגעתי. זה יהיה נחמד לדעת שסלחו לי. אבל אני אסתפק בפחות מזה. אני מוכן להסתפק אפילו רק בידיעה. ואחרי שאדע מה חטאי – אני מוכן לעמוד למשפט.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s