זכות היוצרים של עורך ספרותי

"אני עורך שמרבה להתערב", מודה פרי [מנחם פרי, עורך "הספריה החדשה", א' נ']. "ככל שהסופר גדול יותר, כך יש יותר מה לערוך. אני מתערב התערבויות גדולות, אבל הסופרים מאושרים. כי הם יודעים שככל שאני משקיע יותר עבודה, כך יהיו יותר פירות לעבודתם". […] "לעתים קרובות יש סצנות שלמות בטקסט שלא אמינות, שצריכות להיכתב מחדש"

שרי מקובר מליקוב "אני מגלומן" סופשבוע (23.11.2007)

ראובן כתב ביקורת על ספר שקרא, והבמה עליה הביקורת התפרסמה היא מדור ספרות באתר אינטרנט. בטרם פרסומה עברה הרשימה שכתב ראובן עריכה על-ידי העורך שלו, שמעון. שמעון גם דאג להפיץ את הביקורת, שבעקבותיה עלה קרנו של ראובן. למי שייכת זכות היוצרים באותה רשימה? האם לשמעון יש זכויות יוצרים ברשומה? סוגיה זו מעלה מספר שאלות: מה טיב היחסים שבין ראובן לשמעון? האם הם עובד ומעביד? האם הם יוצר (קבלן) ומזמין? האם הם שני שותפים ליצירה? אלו הן השאלות העומדות לפתחנו.

יחסי עובד ומעביד. האם התפתחו בין ראובן לשמעון יחסי עובד ומעביד? ס' 34 לחוק זכויות יוצרים, התשנ"ח-2007, מורה כי "מעביד הוא הבעלים הראשון של זכות היוצרים ביצירה שנוצרה על ידי עובדו". כלומר במקרה זה זכות היוצרים שייכת למעביד, קרי לשמעון. קיימים שני מבחנים לקיום יחסי עובד–מעביד: מבחן המרות והפיקוח (אדם נחשב לעובד אם היה נתון למרותו ולפיקוחו של מי ששכר את שירותיו), מבחן שהיה נהוג בעשורים הראשונים למדינה, ואילו המבחן המקובל יותר הוא מבחן ההשתלבות: אדם הוא עובד כל עוד הוא משתלב במפעלו של המעסיק. [טוני גרינמן זכויות יוצרים 486-483 (2008)].

כך, בעניין בן דב [ת"א (מחוזי י-ם) 2366/00 בן דב נ' מזר (פורסם בנבו, 29.4.2004)] קבע בית משפט כי בין התובע, ארכיאולוג, לבין ציירת שאיירה בעבורו איורים של הממצאים הארכיאולוגים, התקיימו יחסי עובד–מעביד: הציירת השתלבה ב"מפעלו"; ביצעה את העבודה באופן רצוף במשך שנים רבות ובתדירות גבוהה; יצרה את האיורים במקום העבודה של הארכיאולוג ותוך כדי שימוש בכלי העבודה שהוא סיפק לה; עשתה זאת תחת הדרכתו ופיקוחו ותמורת קבלת תשלום חודשי קבוע; הארכיאולוג נשא בסיכונים שבעבודה זו, ואף הציירת ראתה עצמה כעובדת. כמו כן יש לציין כי יחסי עובד-מעביד יכולים להיות זמניים ואף מזדמנים. [גרינמן, שם].

לדעתי, בחינת המקרה דנן לאור המבחנים שפותחו בפסיקה, תצביע על כך שלא התפתחו יחסי עובד-מעביד: הן ראובן והן שמעון לא ראו עצמם כמעביד ועובד (הגם שיש ביניהם היררכיה ו"יחסי עבודה"), ראובן לא קיבל שכר על עבודתו (פרט לקבלה בחינם של "כלי המלאכה" שלו, קרי הספרים, כמו שנעשה בעניין בן דב), לא נחתם בין הצדדים חוזה, שמעון לא נשא בסיכון משמעותי בשל העבודה עם ראובן, והעבודה לא בוצעה בתדירות גבוהה.

עוד חשוב לציין שהחוק מתייחס אך ורק לזכות חומרית (ס' 11 לחוק), שהיא הזכות להעתקת היצירה, לפרסומה, לעשיית יצירה נגזרת ממנה ועוד; אין סעיף זה נוגע לזכות היוצרים המוסרית ביצירה (זכות האבהות של היוצר ביצירה, הזכות לא לסלף את היצירה וכו'), אשר לגביה קובע ס' 45(ב) כי היא "אינה ניתנת להעברה, והיא תעמוד ליוצר אף אם אין לו ביצירה זכות יוצרים או אם העביר את זכות היוצרים ביצירה, כולה או חלקה, לאחר".

יחסי קבלן ומזמין. האם התפתחו בין ראובן לשמעון יחסי קבלן ומזמין? ס' 35(א) מורה כי "ביצירה שנוצרה לפי הזמנה, הבעלים הראשון של זכות היוצרים בה, כולה או חלקה, הוא היוצר, אלא אם כן הוסכם אחרת בין המזמין והיוצר, במפורש או במשתמע". כלומר ברירת המחדל היא הפוכה מזו שביחסי עובד ומעביד: זכות היוצרים נתונה ליוצר (קבלן) ולא למזמין, קרי "המעביד".

כאמור, אין חוזה בין ראובן לשמעון. האם ניתן להבין במשתמע כי זכות היוצרים עברה לשמעון? גרינמן מציין כי התשובה מושפעת מהשאלה מה היחס בין תרומת הקבלן ליצירה לבין זו של המזמין – האם התרומה של היוצר היא משמעותית (ואז לא תועבר הזכות)? האם יש למזמין תרומה ליצירה? (ואז הכף תטה להעברת הזכות) [שם, עמ' 496].

בנידון, נוכח העובדה כי ראובן כתב את הרשימה ואילו שמעון רק ערך אותה, נראה לומר שתרומתו של שמעון היא שולית, הגם שהיא שיפרה את היצירה מאוד, ולכן אין השתמעות של העברת הזכות. אסף יעקב מציין שתשלום עבור היצירה (שכאמור, לא היה כאן) הוא אינדיקציה נוספת להעברת הזכות, וכן מזכיר כי לפי הסעיף ניתן להעביר רק חלק מהזכות [אסף יעקב "בעלות בזכות היוצרים" יוצרים זכויות – קריאות בחוק זכות יוצרים 273, 307-306 (מיכאל בירנהק, גיא פסח עורכים, 2009)].

יוצרים במשותף. האם ראובן ושמעון הם יוצרים במשותף? חוק זכויות יוצרים מציב את היוצר בקדמת הבמה. החוק מפקיד את הבעלות הראשונית ביצירות בידי היוצרים, ובתוך כך מעניק להם את מלוא אגד הזכויות (החומריות והמוסריות) בקשר ליצירה [מיכאל בירנהק "קריאה תרבותית: החוק ושדה היצירה" יוצרים זכויות – קריאות בחוק זכות יוצרים 83, 94 (מיכאל בירנהק, גיא פסח עורכים, 2009)]. החוק אינו מגדיר "יוצר" ו"יצירה", אך ס' 1 לחוק מגדיר יצירה משותפת כ"יצירה שנוצרה בידי כמה יוצרים במשותף ולא ניתן להבחין בחלקו של כל אחד מהם ביצירה". גרינמן מוסיף שהקושי להבחין בין חלקו של כל אחד הוא בעיני אדם שלישי, ולא בעיני היוצרים [שם, בעמ' 474].

אם החוק אינו מגדיר מיהו יוצר, כיצד נדע מי הם "יוצרים במשותף"? לדעת גרינמן, אין הכרח שכל יוצר משותף יתרום ליצירה תרומה שווה לזו של חברו; די בתרומה יצירתית מהותית, אפילו היא שולית. יחד עם זאת, סיוע טכני בעריכת יצירה, אינו הופך אדם ליוצר. כך למשל, יונתן לרסון (בארה"ב), המחזאי של המחזמר "רנט", הסתייע בשירותיה של דרמטורגית, שקראה את הטיוטות השונות של המחזה, העירה הערות והציעה תוספות ושינויים, שחלקם אומץ במחזה הסופי. בית המשפט קבע כי לא היה בסיוע זה, מועיל ככל שהיה, כדי לעשות את הדרמטורגית ליוצרת משותפת של היצירה. [שם, בעמ' 475-474].

לעניין יצירות ספרותיות, זליגסון מציין כי "הנותן ליוצר עזרה מכנית, או טכנית, גרידא, אינו הופך כשלעצמו ליוצר. הכתבנית שלה מכתיב הסופר את סיפורו – איננה יוצרת; המגיה, שבודק את ההגהות ומתקן אותן – איננו הופך על-ידי כך ליוצר משותף…" [א' ח' זליגסון יסודות דיני זכות יוצרים, סימני מסחר, פטנטים ומדגמים 49 (התשכ"ג)].

אין בפסיקה מקרה הנוגע לזכות היוצרים של עורך ספרותי. יש מקרים של עורך טכני (מלקט, עורך לשוני). האם תרומת העורך הספרותי היא תרומה טכנית? האם תרומתו של מנחם פרי, שצוטט לעיל, היא טכנית? נראה שלא, וגם א. ב. יהושע ודויד גרוסמן, שאת ספריהם ערך פרי, יסכימו לכך. המקרה הדומה ביותר שמצאתי עוסק במתרגם ועורכת תרגום. במקרה זה, למרות שבסוף עורכת התרגום לא נזקקה כלל לתרגומו של המתרגם, ולכן לא נקבעו לו זכויות בתרגום הסופי, קבע ביהמ"ש כי "כאשר עסקינן ביצירה הנגזרת מיצירה ראשית, כמו תרגום או עריכה, הרי שגם יוצרה של היצירה הנגזרת זכאי לזכות יוצרים בה, אם הושקע בה די מאמץ וכישרון". [ת"א (מחוזי ת"א) 1428/03 אייל לוין נ' גלריה גורדון בע"מ פס' 20 (פורסם בנבו, 22.12.2003)].

דבריו של השופט בעניין לוין מכוונים אותנו לבחינת הסוגיה לאור מטרות זכויות היוצרים. השופט מבכר ערכים של מאמץ וכישרון, ובכך הוא מכוון לתפיסה שבירנהק מכנה מקוריות כהשקעה. תפיסה זו רואה ביצירה כמשקפת את היוצר, אשר משליך עליה מתוך אישיותו. הצדקה אפשרית לתפישה זו היא שביצירה יש רכיב של כישרון, כושר שיפוט ועמל, מיומנות, בחירה, ניסיון ומאמץ. השקעת זמן כשלעצמה איננה מספקת. הסבר אחר נעוץ בדימוי היוצר הרומנטי. אנו רואים ביצירה תהליך שכרוך בו ניצוץ, הברקה. ההסבר לכך מצוי בתפיסה יסודית אחרת של זכויות היוצרים הנסמכת על תיאורית העבודה [מיכאל ד' בירנהק "דרישת המקוריות בדיני זכויות יוצרים ושליטה תרבותית" עלי משפט ב 347, 368, 373-372, 378 (התשס"ב)].

תפיסה מתחרה לתפיסה זו היא תפיסת הקדמה: יצירת הידע נתפסת כפרויקט אוניברסלי אנושי, אשר במסגרתו נצבר הידע האנושי לאורך זמן. רעיון הקדמה בא לידי ביטוי בשתי מטפורות: מטפורת הבנייה – בני האדם שותפים לפרויקט בניה גדול ונמשך, וכל אחד מניח לבנה נוספת; מטפורה שנייה היא זו של הגמדים הניצבים על כתפי ענקים, בני הדורות הקודמים – הגמדים אמנם מרחיקים לראות אך הם מסתייעים בכוחם של הענקים: אם תוענק הגנה ליצירה שאין מקורה בטוען לזכות, הרי אין בכך משום הנחת לבנה נוספת בבניין הנבנה; הדבר שקול להנחת לבנה שכבר מונחת במקומה [בירנהק "דרישת המקוריות, בעמ' 364-363].

אסף יעקב מציין כי את התשובה לשאלה האם להכיר ביוצרים משותפים בתחום היצירה הספרותית נעוצה אף היא בגישת הקדמה: הקדמה לא תושג, ואף תעוכב, אם היוצר לא יוכל להיוועץ עם אחרים ולאמץ את עצותיהם המועילות מבלי להקריב לשם כך את בעלותו היחידה ביצירה. הגדרה רחבה מדי של המונח "יוצר" תביא לידי כך שיוצרים רבים יבודדו את עצמם ולא ישלבו ביצירותיהם תרומות יצירתיות שאחרים היו יכולים לתרום [שם, בעמ' 283]. כלומר, לפי גישה זו אין להכיר בזכות היוצרים של העורך – אחרת היוצרים לא יכתבו כלל.

כמובן, אין אנו צריכים להכריע בין שתי הגישות (ויש עוד גישות מתחרות), וכל אחת מהן מתאימה למקרה אחר. יש משהו מאוד רומנטי ולדעתי גם אמיתי בגישת המקוריות כהשקעה, ויש משהו מאוד צנוע ויפה בגישת הקדמה – ודווקא ככל שהאנושות מוסיפה ידע היא מבינה שהידע שלה בנוי על ידע של אדם אחר, (וראו את השיר שכתבתי "הכי חשוב: להתכתב"). עם זאת, בנידון דנן נראה שהן חשיבה רומנטית והן חשיבה תמריצית תותיר את זכויות היוצרים בידי היוצר – ראובן – ותותיר אותו כבעלים הראשון.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s