מה מותר הרומאן הבלשי על הסדרה הבלשית? על "קריאת הקוקייה" של רוברט גלבריית

cookoos_gהספר "קריאת הקוקייה", שכתבה ג'יי. קיי. רולינג בשם העט רוברט גלבריית, נפתח בנפילתה אל מותה של הדוגמנית לוּלה לנדרי. לאחר שג'ון בריסטו, אחיה-למחצה של הדוגמנית, אינו מרוצה מחקירת המשטרה – הוא שוכר את שירותיו של הבלש הפרטי קורמורן סטרייק, וביחד עם מזכירתו רובין הם מנסים לפענח את סיבת מותה של לנדרי.

מרשים כיצד רולינג מדלגת בין סוגות שונות של כתיבה, החל מסדרת ספרי הפנטזיה "הארי פוטר", עבור ברומאן "כיסא פנוי" וכעת סיפור בלשי. יחד עם זאת, נראה כי מבין שלושת הז'אנרים האלו, הסיפור הבלשי "קריאת הקוקייה" – הוא זה שבו רולינג מצטיינת פחות. מצד אחד, ניכר בספר האופן שבו רולינג מפליאה לתאר את דמויותיה באופן ציורי, אפילו קריקטוריסטי, כשם שעשתה בצורה מעוררת-הערצה ב"הארי פוטר". מצד שני, חסרים אותם עומק ומורכבות שהפציעו ב"כיסא פנוי".

"קריאת הקוקייה" אינו מותח כפי שרומן בלשי מתבקש להיות, והעלילה ממריאה רק לקראת הרבעון האחרון של הספר. הכישלון של הספר מהדהד אף יותר, אם מביאים בחשבון שהרומאן הבלשי נמצא בעמדת נחיתות בהשוואה לסדרות וסרטים בלשיים, שהמתח והדרמה בהם ניכרים הרבה יותר. אם הרומאן הבלשי אינו מותח דיו ואם הוא חסר את אותו מימד עומק – מה מותר הרומאן הבלשי על הסדרה או הסרט הבלשי?! הבינוניות הזו של הספר עשויה לתת הסבר לשאלה מדוע רולינג בחרה לפרסם את הספר תחת פסבדונים.

פיצוח חידת מותה של לנדרי נמסר מפי הבלש סטרייק בדפים האחרונים של הספר. לדעתי, מוטב לו המחברת הייתה מטפטפת את תובנותיו של סטרייק לאורך כל הספר, וכך הייתה מרתקת את תשומת ליבו של הקורא ומאפשרת לו לעכל בנוחות את כל הפרטים החדשים שסטרייק גילה. פיזור התובנות של הבלש הוא משמעותי אם נוסיף לכך את העובדה שלגיבורי העלילה – הבלש סטרייק, הדוגמנית לנדרי – הייתה ילדוּת פרובלמטית ותסביך הורי דומה, ותסביך זה מתקשר גם לפתרון התעלומה. אילו הקוראים היו נחשפים להרכבת חלקי הפאזל העלילתי לאורך זמן, הדבר היה מאפשר להם להתבוסס בתסביך הילדות של הדמויות הראשיות, ובכך להעניק לספר את אותו מימד עומק שכה חסר לו.

על קריאת הספר מעיב גם התרגום של אמיר צוקרמן. ראשית, צוקרמן ממשיך מסורת-תמוהה בעיניי של מתרגמי-פרוזה והיא הוספת הערות שוליים שמבקשות להבהיר חלק מהמושגים וכפילויות הלשון שהלכו לאיבוד במהלך עבודת התרגום. לרוב, אני מצאתי את ההערות הללו מיותרות, שכן התועלת שלהן שולית והן מסיטות את תשומת לבו של הקורא מגוף הטקסט.

לכך יש להוסיף מספר בחירות-תרגום תמוהות של צוקרמן, כמו "לנהוג את" במשמעות "להסיע", או כמה ביטויים שקיימים רק בעברית כמו "בריזה", ואפילו ביטויים עברית ארכאית כמו "לשלם כסף תבין וטקילין". עם כל הכבוד לצוקרמן, אף אדם בממלכה המאוחדת לא משלם תבין וטקילין. כמו הערות השוליים, גם בחירות אלו הן בעייתיות, שכן הן עוברות על הדיבר הראשון בעשרת הדיברות של המתרגמים: המתרגם הוא שקוף. על המתרגם לדאוג שהתרגום יהיה שקוף ושלא ינכיח את עבודתו.

פורסם לראשונה באתר "מגפון", במדור הספרות "חיה רעה" (כפי שאפשר לראות כאן)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s