האם יש חובת נאמנות בין המתמחה לבין מאמנו? – פסק דין אחד בשבוע

בעקבות ע"פ 344/99 בשן נ' מדינת ישראל, פ"ד נג(2) 599 (1999)

זאב בשן הואשם בביצוע עבירות של קבלת דבר במרמה ושיבוש הליכי משפט. כמו כל יהודי טוב שעומד למשפט, הוא חש שהשופטת, סביונה רוטלוי, מקפחת את זכויותיו, ולכן הגיש בקשה לפסילת השופטת. פיו של בשן היו מלא טענות כרימון, על כך שהשופטת רוטלוי גילתה משוא פנים כלפיו, קיבלה החלטות שמפרות את זכויותיו והפגינה יחס עוין כלפיו וכלפי צוות ההגנה שלו. כך למשל, אמרה השופטת שאחד מסנגוריו של המערער לא יצחק בסוף; על עדי ההגנה היא אמרה ש"הם יכולים להגיד מה שהם רוצים", וכי אין טעם בהבאתם בשל היות התוצאה ידועה מראש.

טענת פסלות שופט אינה דבר יוצא דופן, כמדומני. חיפוש זריז ב"נבו" תחת מילות החיפוש "פסלות שופט" מעלה 300 פסקי דין בנושא. יכול להיות שחלק מהתוצאות כפולות, אך יכולים להיות פסקי דין שלא נמצאים במאגרים. וגם – זהירות, ספוילר – כצפוי, הבקשה לפסלות שופט לא מתקבלת, לא בהגשתה לשופטת המותב ולא בערעור שמגיע לנשיא אהרן ברק. ולכן אני מבקש שלא להתמקד בעילות לפסלות שופט, הנושא שבמרכז פסק הדין, ובתוצאתו של פסק הדין.

הדבר המעניין יותר בפסק הדין הוא שבשן מסתמך בערעורו על מכתב של המתמחה של השופטת (יותר נכון: קדם מתמחה), שמאי ליבוביץ, שבנוסף לכך שאישש את היותו של המשפט מוטה, כפי טענת המערער – הוא חשף סודות פנימיים מתוך לשכת השופטת. כך, למשל, ליבוביץ טוען כי השופטת פנתה למכר שלה, ד"ר לכלכלה, והציגה בפניו את עמדת ההגנה, ובעקבות חוות דעתו של אותו מומחה לכלכלה, גיבשה השופטת עמדת נחרצת כנגד הנאשם. עוד טוען ליבוביץ כי השופטת סיפרה לו על שיחה פרטית שקיימה עם פרקליטת המחוז ובה נאמר לה על-ידי פרקליטת המחוז כי ההליכים בתיק זה יימשכו חודשיים בלבד. השופטת טענה כי מכתבו של ליבוביץ נובע מנקמנותו של ליבוביץ על הפסקת עבודתו בלשכתה.

הנשיא ברק לא מכריע באופן חד משמעי האם עדותו של המתמחה כנגד השופטת שלו מהווה הפרה של חובת הסודיות לפי כללי האתיקה השיפוטית, כפי שביקשה לטעון המשיבה, אך כן בוחר להגיד את דעתו על הצעד שעשה המתמחה, ואגב כך חושף טפח מעבודתו של השופט:

"לרבים מהשופטים יש מתמחים. הם כלי עזר לשופט. הוא נותן בהם אמון. הם מקיימים את האמון שניתן בהם. מותר לו, לשופט, לשוחח על המשפט שבפניו עם המתמחה (כמו גם עם חבריו השופטים), ולגלות לו את עמדותיו הלכאוריות. לעתים המתמחה משמש כאוזן קשבת, וכמעין תיבת תהודה (sounding board) לרעיונותיו של השופט. לא פעם נחשף המתמחה לרעיונות "אפויים למחצה" ולתוצרים הגולמיים של ההליך השיפוטי.

על המתמחה לסייע לשופט. על המתמחה לשמור את שנודע לו בלשכת השופט טמון בלבו פנימה. אסור לו להוציא מידע זה מחוץ לכותלי הלשכה. אלה הם יחסי האמון בין שופט למתמחה. בלעדיהם, לא תיתכן עבודת מתמחה בצד השופט. בלעדיהם, ירוקן תפקידו של המתמחה מכל תוכן. שופט שאינו יכול להסתמך על מתמחהו כבן שיח שומר סוד וכאיש אמון, לא יוכל להיעזר בו. אכן, מתמחה המוציא דברים שנאמרו בסוד הלשכה, והופכם לנחלת הכלל, מפר את האמון שנתן בו מאמנו, ומערער את מרקם היחסים העדין בינו לבין מאמנו. בכך נכרת הענף שעליו נשען מוסד המתמחים כולו"

[שם, בעמ' 612-611].

לגופו של עניין, ברק אינו מוצא כל פסול בהתנהגותה של השופטת, בכך שהתייעצה עם המתמחה או עם מומחים אחרים. לפי ברק, על השופט לגבש את עמדתו במהלך המשפט ויחד עם זאת להיות פתוח לאפשרות לשנות את דעתו. השופטת רשאית להביא לידי ביטוי את רשמיה באולם בית-המשפט ועל אחת כמה וכמה בתוך לשכתה, בפני המתמחה. החלפת התרשמויות עשויה להעלות היבטים שלא עלו במחשבה ראשונית. היא מחדדת הבחנות. היא מפילה רעיונות נפל. חשיפתו של מתמחה להליך אינטלקטואלי זה של עיצוב ההכרעה השיפוטית היא מותרת. ההליך השיפוטי מחייב התמודדות אינטלקטואלית מתמדת, ובכלל זה החלפת דעות עם אנשים אחרים – מתמחים, שופטים אחרים או מומחים חיצוניים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s