על הפילוסופיה של האזכור האחיד

כללי האזכור האחיד הם לכאורה כללים טכניים שנועדו להסדיר את האופן שבו מאזכרים את המקורות עליהם מסתמכים הכותבים. לרוב, מקורות אלו יופיעו בהערות שוליים שנמצאות בחלק התחתון של מאמר או כתיבה אקדמית אחרת, אך כללי אזכור אחיד חלים גם על הסתמכות המופיעה ברשימת מקורות (ביבליוגרפיה). איני מוצא סיבה לפקפק בניטרליות של כללי האזכור האחיד. כלומר, הבחירה בצורה מסוימת של אזכור מבטאת העדפה מסוימת, אך איני חושב שמאחוריה מסתתרת אידאולוגיה סמויה או סמויה פחות. אז מדובר בכללים ניטרליים. אך הכללים האלו כלל אינם טכניים.

כללי האזכור האחיד הם התמצית והמהות של כל יצירה: יצירת הידע היא פרויקט אוניברסלי אנושי, אשר במסגרתו נצבר הידע האנושי לאורך זמן. רעיון זה בא לידי ביטוי במטפורת הבנייה – בני האדם שותפים לפרויקט בניה גדול ונמשך, וכל אחד מניח לבנה נוספת. ההפניה למקורות קודמים היא למעשה כרטיס הכניסה לעולם היצירה. היוצר הוא "שחקן קבוצתי". היוצר אינו ספון בחדרו ורעיונותיו באים לו באמצעות השראה אלוהית; היוצר הוא חלק מפרויקט אינסופי של יצירת הידע האנושי. ההפניה למקורות קודמים היא למעשה הודאה במוגבלותו של היוצר.

יתרה מכך: כללי האזכור האחיד הם התמצית והמהות של כל יצירה מדעית: המדע בפרט הוא פרויקט בניה וסתירה: הוא נשען על הישגים קודמים, הוא צומח מסתירתן של פרדיגמות ישנות. הדברים מקבלים משנה-תוקף ככל שמדובר בכתיבה שיפוטית שמבוססת על חשיבה תקדימית, חשיבה אנלוגית: ההכרעה במקרה מסוים תיעשה לאור היותו דומה למקרה שהתרחש בעבר, או להפך: השוני של מקרה ב' ממקרה א' מצדיק הכרעה שונה בין שני המקרים. הדקויות המדעיות, כמו הדקויות המשפטיות, מחייבות זהירות. רעיון שאינו מבוסס דיו על הישגי העבר – לרבות הפרכתם – רעיון שלא נצרף בכור ההיתוך של הכתיבה הקודמת – מעלה את החשש שהוא לא מעוגן במציאות, שיש כאן איזו קפיצה לוגית, שחסרה חוליה בשרשרת הטיעונים. היוצר הוא כמו ננס על כתפי ענקים, בני הדורות הקודמים, הוא מתבסס על אוקיינוסים של ידע והוא מוסיף להררי הידע רק טיפה אחת. צעד אחד קטן. צעד קטן ליוצר, צעד גדול לאנושות, לפרויקט האנושי.

הדברים שכתבתי עדיין לא מצדיקים את הפדנטיות של כללי האזכור האחיד; הם רק מסבירים מדוע צריך לבסס את היצירה האנושית על סמך הידע הידוע לנו עד כה, אך לא מדוע יש לאזכר מאמר באופן אחד וספר באופן אחר, ומדוע מספר כרך כתב העת צריך להיות לפני שם כתב העת (באזכור מאמרים זרים) ולא אחרי, וכיוצא בזה.

לכך ניתן להשיב שלוש תשובות שהן על פניו טכניות, אך הן קשורות בטבורן לפילוסופיה והמהות שמאחורי ההפניה למקורות. נתחיל מהקל לכבד: מכיוון שפרויקט היצירה האנושית הוא פרויקט משותף, שמדובר בספורט קבוצתי, חייבים לקבוע כללי משחק אחידים בכדי ליצור שפה משותפת, בכדי לאפשר לכל באי עולם להשתתף במשחק. (ניתן בהחלט לומר כי לאור זאת יש לקבוע כללי אזכור שיאחדו את כל הדיסציפלינות המדעיות, תחת המצב כיום שבו בכל דיסציפלינה יש כללים אחרים. וצריך עיון). לכך ניתן להוסיף את התשובה השנייה, אשר אומרת שמכיוון שפרויקט הידע המדעי הוא פרויקט זהיר, פרויקט של עקב בצד אגודל, הדבר גם משמיע פדנטיות ואחידות. האחידות משמיעה לא רק כללי משחק אלא גם זהירות והקפדה, כשם שנדרשות ההקפדה והדיוק בכל כתיבה מדעית.

התשובה השלישית היא אולי המהותית ביותר: האחידות היא האינדיקציה לכך שהיוצר אכן הסתמך על המקורות אליהם הוא מפנה והוא לא בדה את הרעיון מלבו או שהוא ייחס את המקור ליוצר לא-לו. כללי האזכור האחיד הם תעודת ביטוח לכך שהיוצר לא מפר את כללי המשחק. רעיון זה במידה מסוימת סותר את התשובה הראשונה: כללי האזכור האחיד יוצרים פרובלמטיזציה של האזכור. שדה המכשולים של כללי האזכור האחיד מאפשר לשאר השחקנים בשדה לבחון את נכונות התזה של היוצר.

אם היוצר מפנה למאמר והוא לא מציין את עמוד תחילת המאמר, או שהוא מאזכר את המאמר כמו ספר – אחד מהשניים: או שהיוצר לא יודע את הכללים, כלומר הוא התרשל (אך ההפניה עצמה נכונה) – דבר בעייתי כשלעצמו במגרש המשחקים המדעי, שאמון על דיוק; אך לדעתי הדבר יוצר חזקה לכך שהוא כלל לא פתח את הספר או המאמר, שכן הוא לא יודע אם מדובר במאמר או בספר, שלא מדובר לא במאמר ולא בספר. יכול מאוד להיות שהוא העתיק את כל הערת השוליים מיוצרת אחרת שהעתיקה את הערת השוליים שלה מיוצר אחר שהעתיק את הערת השוליים שלו מיוצר אחר וחוזר חלילה, ושהמקור הזה כלל לא קיים. ובמידה והיוצר מסמיך את החידוש שלו על אותו מקור – אין התזה שלו בנויה על קרקע מצוקה כי אם נשענת על כרעי תרנגולת.

כללי האזכור האחיד מזמינים את כל באי עולם להשתתף בפרויקט הידע האנושי, אך על הדרך מבטיחים שאף אחד לא ישבור את הכלים.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s