תענית משפחה

גזרתי על עצמי תענית משפחה. מאז המפגש המשפחתי האחרון לפני קצת יותר משבועיים – שגם אותו חתכתי באמצע – ניתקתי, כמעט לחלוטין, קשרים עם המשפחה: אני לא עונה לטלפונים, ולא משיב למסרונים, וכמובן לא בא לבקר את ההורים. כמו שתענית דיבור תפקידה להתנקות משימוש לרעה בדיבור, ותענית אכילה (שלא מטעמי דת) באה לאחר תחושה של האבסת-יתר – כך תענית משפחה נועדה להתנקות מהמשפחה. נחנקנו. נחנקתי.

לפני מעט יותר משנתיים עשתה אחותי הבינונית צעד דומה, וניתחתי ברשומה "לאחותי", למיטב הבנתי, את המעשה שלה. כתבתי אז שלושה דברים: ראשית, שמשהו קרה ואין אנו, משפחתה, אשמים בכך, אך היא בוחרת לכלות בנו את זעמה כיוון שהיא יכולה – אגב, זה מפתיע אותי כל פעם מחדש לגלות שאנשים עושים מעשים, בעיקר מעשים שגובלים בכוחנות, רק כיוון שהם יכולים – שכן בתור משפחה אנחנו נמחל לה; שנית, שמדובר בהימנעות מעשייה שדורשת ממנה אנרגיה רבה; ושלישית, שההיעלמות ההיא צועקת תשומת לב.

לי ולאחותי, שאנו חולקים ביחד את התואר "ילד סנדוויץ'", יש קווי דמיון מסוימים. אולם מעבר לעובדה כי ניתן למתוח קווי דמיון בין כל צמד אחים, גם במשפחתנו – הנתק שלה והנתק שלי שונים, לפחות ככל שמדובר בקריטריונים שמניתי לעיל: הן מבחינת האנרגיה הנדרשת, הן מבחינת תשומת הלב ובעיקר מבחינת הסיבה לנתק. אתחיל דווקא מהסיבה, שכן היא לדעתי משליכה על האנרגיה ועל תשומת הלב ושני אלו הם נגזרות שלה.

שלא כמו במקרה של אחותי (כפי שאני הערכתי אותו), במקרה שלי הנתק מהמשפחה נובע מהמשפחה. כתבתי אז שבניגוד לקשר-חברי, אחד המאפיינים הייחודיים של קשר משפחתי הוא היותו בלתי ניתן להתרה, והמשפחה תסלח לנו על רוב פשעינו, גם אם ננתק איתם את הקשר ללא סיבה – כמו שאחותי עשתה. אין ספק שגם אני מנצל תכונה ייחודית זו, והסיכון שאני לוקח בהפסקת-המשפחה שלי הוא נמוך מאוד לכן.

אלא שהעובדה שהכל נסלח וקשר משפחתי הוא לאו-בר-ניתוק, יוצרת מאזן כוחות אימתני שבו כל אחד רשאי לעשות (כמעט) ככל העולה על רוחו, ולעולם לא ייענש בסנקציה על מעשיו: אם אברהם ינצל באופן מערכתי את חברו שלמה, כנראה שבשלב מסוים שלמה ינתק את הקשרים עמו. לעומת זאת, אם ראובן ינצל את אחיו שמעון, או אפילו רק ינסה לשחק קצת על הפריבילגיה לפיה הקשר המשפחתי לא במהרה יינתק – אזי הסיכון שהוא לוקח הוא נמוך מאוד. לכן אחי הגדול ואחותי הבינונית – שעל שניהם אני כועס במיוחד – יכולים לנצל את קשרי המשפחה, או אותי באופן ספציפי (גם אם לא ניצול חמור), מבלי לחשוב שהדבר מחייב אותם במשהו; הם יכולים לנגן על המיתר הייחודי הזה מבלי לחשוש שהמיתר ישחק או יקרע.

אמת: שלא כמו אצל בועז שרעבי או ג'וזי כץ – אצלי לא הכל בסדר, "אצלי הכל ברוך השם", וברוך השם זה רמז יהודי יפה בעיניי לכך שלא הכל בסדר, בלשון המעטה. ולכן אולי בימים כסדרם הייתי מוחל לאחיי על מה שאני מרגיש כניצול. אני גם לא כועס על אחיי בכך שהמצב הוא ברוך השם. אלא שהעובדה שהמצב הוא ברוך השם רק מחדדת אצלי את ההתייחסות הלא-הוגנת של אחיי. ומכאן לעניין תשומת הלב: התענית כן נועדה למשוך תשומת לב במובן זה שאחיי יבינו שאני כועס על מה שאני מחשיב כניצול, שיבינו שמערך הכוחות לפיו קשר המשפחה הוא לעולמי-עולמים הוא לא דבר מובן מאליו; אני לא מבקש בתעניתי שישימו לב למצוקותיי האחרות, אלא שלא יעמיסו מצוקה נוספת על מצוקותיי האחרות.

המצוקות האחרות משיבות גם לשאלת האנרגיה הנגזלת או הנחסכת. ככל שאני מזקין ובא בימים אני מעריך את הוריי, ובעיקר את אימא שלי, יותר. אלא שבכל פעם שאני פוגש או אפילו מדבר עם אימא שלי, אני חש את המבט שלה עליי, את המבט הספק שופט-ספק מרחם על "המצב שלי", על כך שאני עדיין לא נשוי ועדיין לא דתי-מספיק (ועל שאר הצרות שלי, או בקיצור: "מה נהיה ממך?!"). והמבט השופט והמבט המרחם של אימא – גם אם הוא נעשה מאהבה – הוא כמו ריחיים על צווארי. ככל שהמגע שלי עם אימא הוא קרוב ואינטנסיבי יותר, כך הצער שאני גורם לה הוא גדול יותר. כך שמעבר לכך שאני צריך לשאת בחיי את האבל שלי על עצמי, אני יודע שכל מגע עם אימא רק גורם לה לצער גדול וכך אני צריך לשאת גם את הצער שלי על עצמי וגם את צערה של אימי עליי.

ולכן בניתוק המשפחתי יש הרבה אנרגיה שנחסכת, כי היגון הכפול הזה הוא מעיק. נכון, יש גם צד שני למטבע והוא שתענית-המשפחה שלי גם שואבת ממני כוחות, שכן לפעמים בא לי להתקשר עם אחיי ובעיקר עם אימא, לדרוש בשלומה ולספר לה בשלומי. אלא שאני יודע, שככל שארבה לדרוש בשלומי גם ארבה את צערה שלה. ובמאזן הזה – גדול עווני מנשוא.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s