ירדנו אל שוק הבשר

ועוד קרה לנו בשלושת החודשים האחרונים שבהם לא כתבנו, וזה דווקא קשור במישרין ליום ההולדת שלי – היום בו נצרנו את מקלדתנו – שקיבלנו החלטה לקחת אחריות על החיים שלנו – כלומר לא (רק) להתלונן על כמה מר גורלנו (ולקוות) ולזכות לרחמיהם של הזולת, אלא לקום ולעשות מעשה, לעשות את ההשתדלות שלנו (אם כי הזכות להתלונן, שהיא זכות-יסוד חוקתית, עדיין שמורה לנו כמובן). ההחלטה לקחת אחריות על החיים שלנו מסתעפת למספר ענפים, חלקם נשאו פרי, חלקם טרם הבשילו, ועל אחד מהם אספר כעת: נרשמתי לאתר היכרויות.

בפוסט קודם – "לשאלת הזהות העצמית ומציאת אהבה" – תיארתי כיצד בנסיעותינו מאוניברסיטתנו הקדושה לירושלים, בהן דנו בחיי הזוגיות שלי, שני חברים טובים שידלו אותי לבחור צד, כלומר להחליט אם אני דתי או חילוני, וזאת מתוך דאגה כנה לעתידי ובכדי להקל על מצבי. לא ציינתי כי החלק השני והאופרטיבי של אותן שיחות היה להירשם לאתר היכרויות. אז אמנם לחלק המהותי של השיחה לא הסכמתי, אך לחלקה האופרטיבי הסכמתי. ומכיוון שיש, לי לפחות, רתיעה מובנת מעשיית צעד כזה, ייפיתי את כוחם של שני חברותיי להירשם בשמי לאתר ההיכרויות ולעדכן אותי כשהפרופיל שלי יהיה מוכן, בבחינת "סע לשלום, המפתחות בפנים". וכך היה. ועל כך תודתי נתונה להם.

וחזרתי כדי לספר. אז אמנם לא אגלה סודות מחדרי חדרים, אך כן אשתף בכמה מחשבות שהיו לי משוטטות באתר במהלך החודשיים האחרונים:

האתר אליו חבריי רשמו אותי מיועד לציבור הדתי והמסורתי. ככזה, יש בו אמנם מגוון אפשרויות להגדיר את עצמך, מדתל"ש בקצה אחד ועד לחרדי בקצה השני, אך אין בו אפשרות להיות "פחות מדתל"ש", או להיות קונסרבטיבי או רפורמי (למרות שיש שתי הגדרות נפרדות ל"דתי" ו"דתי לאומי" – מה ההבדל? – ועוד חמישים גוונים של "דתי"), אך יותר חשוב – אין בו הגדרה "חופשית". באתרים אחרים למשל יש אפשרות להגדיר את עצמך כ"אחר" או כ"לא מזוהה עם אף זרם" – הגדרה שאני הייתי מעדיף, עם אפשרות לפירוט במלל חופשי.

אגב, באתרים אחרים יש גם אפשרות לבחור אם אתה גבר שמחפש אשה, גבר שמחפש גבר, אשה שמחפשת אשה וכן הלאה, ואילו האתר שחברותיי רשמו אותי אליו מיועד להטרוסקסואלים בלבד, ואי אפשר (מבחינה טכנית) אפילו לכתוב הודעה לחבר בן אותו המין. הדבר המוזר הוא שבעמוד הבית של האתר מוצגות תמונות הן של נשים והן של גברים. ואני אומר, אם אין אפשרות להתחיל עם בני מינך, אז למה לגרות סתם, למה לעשות טיזינג?

עוד דבר שנפלא ממני באתר הוא פרופילים של אנשים ללא תמונה. אם אני מבין את הרציונל, אז יכולות להיות לכך שתי סיבות: הראשונה היא שאותם אנשים לא מעוניינים שכל מי שנכנס לאתר יראה את נואשותם, את היותם "בשוק" – ולסיבה זו אתייחס בהרחבה בהמשך. הסיבה השנייה, הקונבנציונלית יותר, היא שאותם אנשים מבקשים שישפטו אותם לפי התכונות שלהם ולא לפי המראה שלהם. גם אני יכול להבין את הדבר העומד מאחורי הסיבה הזו, קשה לי לקבל אותה: ראשית, אני לא מבין אנשים שמתביישים במי שהם. אני יכול להבין אנשים שמתביישים במעשה רע שהם עשו או בטעות שנגרמה על ידם, אבל מדוע להתבייש במי שאתה? מאידך, גם אם אין מה להתגאות במראה החיצוני – ובדידי הווא עובדא – ולא צריך להשפריץ סלפי תחת כל עץ רענן, עדיין אין סיבה להתחבא.

הסיבה השנייה קשורה בעקבה לראשונה: ממה נפשך – בסופו של דבר תהיה היכרות פנים אל פנים. אם פלוני הוא אדם שטחי – כמו כולנו, הגברים – ומפריע לו המראה החיצוני, אין זה משנה אם זה יהיה לפני פגישה או אחרי פגישה; מה עדיף, שהאשה או האיש יקבלו את החלטתם אחרי שכבר נפגשו? כפסדו-משפטן, אני מעדיף סעד אקס-אנטה (מניעתי, מראש) מאשר סעד אקס-פוסט (תרופתי, בדיעבד) – ולכן עדיף שפגישה זו תמנע מראש – לדעתי, זה הרבה יותר מעליב להיזרק אחרי פגישה אחת.

ויש גם בעייתיות נוספת בנשים ללא תמונה והיא שאותן נשים, כאשר הן פונות אליך, והן מביעות את רצונן לשלוח לך תמונה בפרטי, ולכן אם תאמר שזה לא רלוונטי לאחר שראית את התמונה זה מעמיד אותך במצב לא נעים. וזה מתחבר לסיטואציה לא נעימה נוספת, והיא שכאשר פונה אליך משתמשת שאינך עונה לטעמך האישי – ובעניין זה הדבר נכון גם כאשר אני פונה למשתמשות אחרות – נותרו בידך שתי אפשרויות גרועות: הגרועה פחות היא להתעלם – דבר ששנוא עליי ביותר, כי לכאורה אותו אדם לא קיים בעיניך – או לומר לו שלדעתך זה לא רלוונטי, דבר מעליב כלשעצמו.

מה שמוביל אותי למסקנה הבאה (אני מבקש להדגיש שאין בכוונתי לעשות החפצה של נשים במטאפורה זו): אתרי היכרויות הן כמו משחטת עופות, כמו בית מטבחיים. הם מכריחים אותך להיכנס לפני ולפנים של עסקי ההיכרויות, הם מכריחים אותך לעשות פעולות לגמרי לא סימפטיות – לשחוט, לפשוט את העור או למרוט את הנוצות, לבתר את החיה ועוד שלל פעולות לא נעימות לפני שאתה זוכה למוצר הסופי. במקום שיהיה גורם מתווך, סוכן – שדכן – שימסך, שיפזר עשן על כל אותן פעולות, שיעשה את כל הפעולות הלא נעימות הללו וימנע את כל הסיטואציות הלא נחמדות – אתה נאלץ לעשות זה בעצמך. יש אולי אנשים (מאזוכיסטים) שנהנים מהתעסקות בכל שוק הבשר, אבל אני מעדיף את התוצר הסופי, אני מעדיף את הבשר שלי על צלחת, מבלי שיבחינו בגלגול הקודם שלו. אני מעדיף את העוף שלי כשניצל (ואני בכלל צמחוני!)

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s