ומה אם אנחנו בעצם ערבים? על הסרט "המילים הטובות" של שמי זרחין

מיליםהסרט "המילים הטובות" של שמי זרחין מספר על שלושה אחים, דורונה, שי ונתנאל (השחקנים רותם זיסמן-כהן, אסף בן שמעון ורועי אסף, בהתאמה), שסמוך למותה של אמם יונה (לבנה פינקלשטיין), מספר להם אביהם (ששון גבאי), אשר התגרש מאמם והתחתן בשנית, כי התברר לו שהוא עקר, משמע הוא לא אביהם הביולוגי. לאחר התבשלות פנימית במהלך ימי ה"שבעה", מחליטים שלושת האחים לגלות מי הוא אביהם האמיתי, וכחלק מאותו מסע-חיפושים הם טסים לצרפת, שם הם חושבים שאביהם נמצא (זהירות, הרשימה מכילה ספוילרים).

ברור שהתמה המרכזית של הסרט נוגעת להורים וילדים: לבד מן החיפוש אחר האבא, לכל אחד מבני המשפחה יש פרובלמטיקה שקשורה לאבהות: האם שהולידה ילדים מחוץ לנישואין (ונפטרה בעקבות גידול בבטן, שדורונה מציינת כי הוא נראה כאילו היא בהריון); האב העקר; נתנאל הבכור, שחזר בתשובה רק בכדי להתחתן עם אשתו; הבן שי, שהוא הומוסקסואל אך יש לו ילד שגדל עם אשה באמסטרדם; והבת דורונה שהיא ובעלה-בנפרד (צח הלוי) לא מצליחים להביא ילד ושוקלים את אפשרות האימוץ. וכמו שאומר נתנאל לשי, לאחר שהאחרון ממריץ את כולם למסע – המוטיבציה של שי נובעת מהרצון לגלות שיש סיבה שהוא "לא נורמלי": אם יתברר שהאם "לא נורמלית" (הביאה ילדים מחוץ לנישואין), זה מסביר מדוע הוא לא נורמלי (הומוסקסואל). גם אם אפשר לחלוק על הגישה הזו מבחינה נורמטיבית, וגם אם שי עצמו לא מסכים לה (למיטב זיכרוני, הוא לא מגיב לאחר שנתנאל מטיח בו את הדברים) – ברור שנתנאל מציף את התת-מודע המשפחתי, התת-מודע של שלושת האחים, שחושבים שהם לא הצליחו לייצר תא משפחתי נורמטיבי בשל התנהגותה החריגה של אימם.

רגע לפני שאני משלים מעגל באותה נקודה, ראוי להתעכב על "היסוד המאגי" שמופיע בסרט, וניכר גם בסרטיו הקודמים של זרחין כמו "הכוכבים של שלומי" ובעיקר "ליל סדה". הסגנון הזה הזכיר לי את הז'אנר הספרותי "ריאליזם מאגי", כלומר סגנון ספרותי שהולך על חבל דק בין שני הקטבים האלו, ריאליזם ומאגיה, ומנסה לתמרן בין שני עולמות אלו באופן ההתבוננות של הקורא בעולם, כפי שאפשר לראות בספריהם של גבריאל גרסיה-מארקס ומאיר שלו הישראלי: בכל אלו מהלך על העלילה איזה קסם, שמאפשר להסביר את העלילה הן בדרך הריאליה והן בדרך המאגיה, כאשר דווקא הדרך האחרונה יותר "עושה שכל".

למשל, ב"המילים הטובות", את התסביך המשפחתי שקשור להורות וילדים אפשר לתלות באופן ריאלי בעובדה שהילדים לא ראו מודל "רגיל" של תא משפחתי (ההורים גרושים). אבל זה לא מסביר בכלל את העקרות של הבת (העקרות של האב נובעת מחוסר זרע). אפשר כמובן לומר שמדובר בצירוף מקרים, אבל "הגיוני" יותר להסביר את הסבך הזה כ"קללה" שרובצת על המשפחה, בעקבות מעשיה של האם, או אולי קללה שרובצת על האם גם. את האווירה הקסומה והמסתורית זרחין דואג לתחזק ולעבות באמצעים שונים: למשל, העובדה שהאחים נתקלים במסעדה על שם יזהר כהן בצרפת, הזמר האהוב על אמם, מתפרשת אצלם כאות שאימם שולחת להם מעולם המתים. בהתחלה חשבתי שכל הנושא של יזהר כהן הוא מן קריצה קומית שרק גורמת לפיחות בערכו של הסרט, אך נראה נכון יותר לומר שמדובר בניסיון להשרות אווירת מסתורין על המסע.

נחזור לפרובלמטיקה ההורית: כאמור, התמה הזו נוכחת וזרחין דואג לפזר רמזים על כך לכל אורך הסרט. לעובדה שהמסע מסתיים בלי שניתנת תשובה חד-משמעית לשאלה מי הוא אבי הילדים – מעבר לכך שהיא מותירה בידי הקורא/ צופה את האפשרות להשתתף בהליך היצירה ולכתוב בעצמו את הסוף של הסרט – יש חשיבות עצומה, והיא זניחת "המסע החיצוני", והתמקדות ב"מסע הפנימי" שעובר כל אחד מן האחים, ובעיקר הגיבורה הראשית, דורונה. גם אם המסע החיצוני הסתיים ללא תוצאות-לכאורה, עדיין המסע הפנימי של גיבורי הסרט הגיע לסיומו. מדובר במסע כפול: ראשית, מסע-השלמה של האחים ובעיקר דורונה, שהיא ראש וראשונה למסוכסכים, עם אביהם הלא-אמיתי – כלומר אבא אחד הם כבר מצאו; ושנית, פיוס פנימי שעוברת דורונה, והוא אולי המפתח להורות עם בעלה בנפרד ריקי. הראשון בא לידי ביטוי בתמונת הסיום של דורונה והאב-המגדל; השני מתבטא בתמונת הסיום של דורונה עם ריקי. משניהם משתמע שנסגר מעגל, שהמסע הפנימי הושלם.

כאמור, תמת ההורות נראית לי היותר-טריביאלית והפחות משמעותית בסרט. לדעתי יש תמה שניה שמשמעותית הרבה יותר והיא נוגעת לשאלת הזהות. בשלב מסוים האחים חושבים שאדם מסוים הוא אולי אביהם, ואותו אדם הוא קרוב לוודאי – אם כי גם אפשרות זו נותרת פתוחה – ערבי. דבר זה מטיל אימה על נתנאל, הבן שחזר בתשובה: העובדה שהוא אולי צאצא לערבי מבעיתה אותו. אמנם נתנאל חושש גם מעצם העובדה שהוא ממזר (כינוי לילד שנולד לאישה נשואה מחוץ לנישואין), אך דווקא השוואה בין שני החששות מבליטה את המופרכות או הפריכות של החשש הראשון: ראשית, ממזר הוא תוצאה של יחסי מין בין שני יהודים, ולכן אם אביהם הוא ערבי, נתנאל אינו ממזר (ואולי בגלל זה האם דווקא העדיפה שאביהם יהיה לא יהודי); כמו כן, ביהדות "הזהות" הולכת אחרי האם, קרי בכל מקרה הוא יהודי.

מילים 2יתרה מכך: לאורך כל הסרט, כאשר החשש הזה עולה, ניכר שיותר מפחידה את נתנאל העובדה שהוא בן לערבי (למרות שהוא נחשב יהודי לפי אמו) מאשר שהוא ממזר. כלומר העובדה שמבחינת נתנאל שני החששות – ממזר ובן לערבי – זהים, ואולי אפילו החשש השני משמעותי יותר – למרות שלפי ההלכה היהודית המשמעות של ממזר חמורה עשרות מונים מהאפשרות שהוא בן לערבי – מעצימה את המופרכות של חשש זה. אולם כמו ששי הבן ההומוסקסואל, מציף את החשש ההורי-המשפחתי, נתנאל, הבן הדתי, מציף את החשש הזהותי-דתי החבוי בתת מודע הקולקטיבי-לאומי – קרי אומר בקול את מה שכולם – כל אחיו, כל המדינה – חושבים בתוך לבם. וכאן לדעתי טמונה האמירה המשמעותית יותר של הסרט (שאפשר כמובן לחלוק עליה).

התמה המרכזית והמשמעותית יותר של הסרט היא ההצפה של הפניקה הלאומית לפיה זהויות זה דבר נזיל. החשש המצמית הזה מושם בפיו של נתנאל בכדי ליצור אמינות, שכן הוא "דתי חשוך", אך הוא מייצג כאמור את התת-מודע הקולקטיבי: היהודים שבאו מארצות המזרח הם "ערבים" לא פחות מאשר הם יהודים; יזהר כהן, מייצג בדיוק את הפרדוקס הזה: בהתחלה האחים חושבים שהם הגיעו למסעדה בשם "איזהאר" כלומר למסעדה בבעלות ערבים, אך מסתבר שהכוונה היא ליזהר כהן היהודי. ההתעקשות של נתנאל לשים כיפה במסעדה ולא לאכול מהאוכל שלהם אינה נובעת מפחד מערבים או מדיני כשרות אלא מהחשש להידמות להם, מהרצון להיבדל מהם.

הסרט נושא עמו אמירה פוליטית משמעותית: אם יהודים הם כמו ערבים – אם יזהר הוא בעצם איזהאר – לדבר יש מספר משמעויות פוליטיות אפשריות: הוא אומר שהיהודים והערבים הם אחים, שישראל היא חלק מהמרחב הפן-ערבי, ששני העמים חולקים את אותה פיסת ארץ ושאין מניעה לעשות שלום. ואולי, אפילו, המחשבה שיהודים הם כמו ערבים היא מבעיתה, כי היא שומטת את ההצדקה להתיישבותינו בארץ ישראל.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s