החמה והסדין: מצוות הסוכה בין אשתו לבין רבו

מעשה ברבי אליעזר, ששבת בגליל העליון בסוכתו של יוחנן ברבי אלעאי בקיסריון.

והגיע חמה לסוכה.

אמר לו (יוחנן לרבי אליעזר): מהו שאפרוש עליה סדין?

אמר לו: אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא העמיד ממנו שופט.

הגיע חמה לחצי סוכה.

אמר לו: מהו שאפרוש עליה סדין?

אמר לו: אין לך כל שבט ושבט מישראל שלא יצאו ממנו נביאים, שבט יהודה העמידו מלכים על-פי נביאים.

הגיע חמה למרגלותיו של רבי אליעזר,

נטל יוחנן סדין ופירש עליה.

הפשיל רבי אליעזר טליתו לאחוריו ויצא.

(סוכה כ"ז ע"ב)

במהלך החג הראשון של סוכות עיינתי במסכת סוכה, והסיפור למעלה צד את עיני. ניסיתי במהלך החג להבין את פשר קסמו, לנסות לפצח את סודו, ולא עלה בידי. חזרתי אל הסיפור במהלך שבת חול-המועד, וכמדומני שהגעתי לפיצוח, ואם לא לפיצוח אז למצער לפצלוח. אני חש שבקריאה שלי עדיין נותרו חורים לא-מבוטלים, יש שיאמרו חורים שמגיעים לכדי "חמתה מרובה מצילתה", ואפרט את הפערים האלו להלן, אולם כמדומני שעדיין הפרשנות שלי "מחזיקה", בבחינת "חמתה וצילתה שווים".

הסיפור נפתח בכך שרבי אליעזר שובת בסוכתו של יוחנן בנו של רבי אלעאי, שהוא תלמידו של רבי אליעזר, בקיסריון, שיושבת ליד מקורות הבניאס (בתלמוד יש גרסה שמדובר היה בקיסרי, אך כיוון שזו נמצאת ברצועת החוף כנראה שזו לא הגרסה הנכונה). בהנחה שמדובר בחג הסוכות, הנחה לא פשוטה שאתייחס אליה בהמשך, הסיפור נפתח בסיטואציה לא נעימה. ידוע לנו שרבי אליעזר אומר כי "משבח אני את העצלנין שאין יוצאין מבתיהן ברגל, דכתיב 'ושמחת אתה וביתך'". כלומר, רבי אליעזר סבור, כי עיקר המצווה בשלושת הרגלים היא בבית, כאשר לפי התלמוד מובן שבמילה בית הכוונה לשמוח עם אשתו, שהיא ביתו.

לכך צריך להוסיף נתון נוסף: האמירה של רבי אליעזר שצריך להיות כבול לבית ברגל, סותרת מצווה אחרת בשלושת הרגלים: חייב אדם להקביל פני רבו ברגל. התלמוד שם אמנם מיישב את הסתירה בכך שאדם יכול לרקוד על שתי החתונות: לבקר את רבו ביום ולחזור לאשתו וביתו בלילה. אולם אני מחפש לחיות את המתח: השאלה היא מה המוקד של החג: המשפחה והבית או התורה והרב. מדובר כמובן במתח מוכר ועתיק יומין, שמשתקף גם במחלוקת במסכת קידושין (דף כט ע"ב) על הגיל הרצוי לנישואין, כאשר אל מול החובה להינשא עומדת החובה ללמוד תורה. אל מול ההדרכה של שמואל כי קודם יש לשאת אשה ואחר ללמוד תורה, רבי יוחנן מתריס: ריחיים בצווארו ויעסוק בתורה?!

כלומר, רבי אליעזר מצוי בסיטואציה לא נוחה: במקום לקיים את מצוות "ושמחת אתה וביתך", הוא נאלץ לשבות אצל תלמידו. הנתונים הגאוגרפיים ממחישים שבימי התנאים כלל לא היה פשוט לרקוד על שתי המצוות, שכן רבי אליעזר גר בלוד, והוא נקלע לשבת בגליל העליון. נראה שהשבת ירדה על רבי אליעזר, נכפתה עליו. רבי אליעזר אפילו לא מקיים את המצווה הניצבת ממול, להקביל פני רבו – מצווה שבימי חול קרוב לוודאי שרבי אליעזר היה ראשון המצדדים בה, שכן, כפי שמסופר בהמשך, רבי אליעזר "לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם". ואולי בכדי להגביה את עצמת המתח, נאמר שהוא שובת אצל תלמידו, כלומר יש כאן היפוך תפקידי שממחיש שהמציאות היא א-נורמלית.

הן המצווה לשמוח בקן המשפחתי והן המצווה להקביל פני רבו הן מצוות של שלושת הרגלים (פסח, שבועות וסוכות), אולם נדמה כי בסוכות יש היבט נוסף שמעצים את המתח. ראשית, רבי אליעזר אומר שספציפית בחג הסוכות "אין יוצאין מסוכה לסוכה". נוסף על כך, הסוכה, שהיא כמובן סוג של בית, דירת עראי, נמשלת לאשה או לאם. כך בספר הזוהר (א, מח ע"א) הסוכה נתפשת כאם השורה על הבנים, ובספר שער הכוונות (דרושי העמידה, דרוש ב) ובליקוטי מוהר"ן (קמא, מח) הסוכה נמשלת לרחם האם. וכמו שאומר הרב שג"ר "הסוכה המקיפה את הנכנס בצלה וסוככת עליו היא המקבילה לתיאור המשפחה המתוקנת; במרכזה עומדת האם החופפת ומגנה על הבנים, פיזית, אך גם בעיקר במבטה הטוב המעניק לחייהם ערך ומשמעות" (הרב שג"ר בצל האמונה – דרשות ומאמרים לחג הסוכות 89-88 (ישי מבורך עורך, התשע"א)).

נחזור לסיפור. רבי אליעזר ויוחנן יושבים בסוכה ואז מגיעה אורחת נוספת לסוכה, אושפיזה – החמה, ומתחילה לחמם את האווירה. יוחנן מציע לפרוס סדין שיצל עליהם מפני האורחת הלא-קרויה. ואז מתנהל דו-שיח מוזר, שבו יוחנן שואל את רבי אליעזר האם אפשר לפרוס סדין, ורבי אליעזר משיב לו ב"לך ושב", קרי מנפנף אותו, עונה לו תשובות שלא מן העניין ולא מן המניין. יוחנן לא מבין את הרמז, שניתן לו פעמיים – או שבוחר שלא להבין – וכשהחמה מתחילה כבר לקפוח להם על הראשים, יוחנן עושה מעשה ופורס את הסדין. רבי אליעזר בתגובה נוטל את מיטלטליו ויוצא מן הסוכה.

כאן המקום לתהות האם באמת הסיפור התרחש בחג הסוכות. התלמוד מעלה מספר קושיות (כמו ההלכה של רבי אליעזר שהוא משבח את העצלנים ברגל), קושיות שמובילות למסקנה שבכלל לא היה מדובר לא בסוכות ולא ברגל אחר אלא בשבת סתם, אבל לעניות דעתי הקושיות אינן חזקות שכן נראה לי ברור שמדובר בסיטואציה שנכפתה על רבי אליעזר.

את הקושיה החזקה ביותר האמוראים ועורכי התלמוד (וכן הראשונים שעל דף התלמוד) אינם מקשים והיא שלכאורה המשנה בפרק א במסכת סוכה אומרת במפורש "פרס עליה סדין מפני החמה […] פסולה". מן העובדה שהשאלה לא נשאלה אפשר להסיק שתי מסקנות סותרות. מחד אפשר לומר, כשם שנחתם הסיפור על ידי עורכי התלמוד, שרבי אליעזר שותק "לא מפני שהפליגו בדברים אלא מפני שלא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם". כלומר, רבי אליעזר מכיר את ההלכה הזו במשנה, אבל הוא לא משיב אותה ליוחנן כי לא שמע אותה מפי רבו. ומכאן, שהסיפור ארע בשבת.

מאידך, אפשר לומר שמדובר היה בסיטואציה שמסופרת בסיפא של המשנה לפיה "אבל פורס הוא סדין על נקליטי המיטה", כלומר כמן אפיריון, ושכן היה מדובר בחג הסוכות. הפירוש הזה קשה, שכן אין מיטה בסיפור ונאמר שיוחנן פורש את הסדין "עליה", קרי על הסוכה. החיסרון, לדעתי, של פירוש המעשה כמתרחש בשבת הוא שהוא ממסמס את כל המתחים שלדעתי עולים מן הסוגיה, ומותיר את הסיפור עם מסקנה פושרת מאוד שנוגעת להלכות שבת. אין לי דרך להכריע בין האפשרויות, ושיבוץ הסיפור במסכת סוכה דווקא אינו יכול להכריע שכן התלמוד מסודר לרוב באופן אסוציאטיבי.

אם כן, מדוע שתק רבי אליעזר? לעניות דעתי הסדין שיוחנן מציע לפרוש מעל לראשו של רבי אליעזר, מעצים אצלו את התחושה שמקומו לא כאן, שהוא צריך להיות בסוכתו שלו, בביתו שבלוד. אין ספק לדעתי שהסדין הוא סמל לבית ולמיטה, ואולי העובדה שהסדין נפרש על נקליטי המיטה רק מעצימה את היסוד הזה. הסדין שיוחנן מבקש לפרוס הוא בעיניו של רבי אליעזר סדין אדום, הוא מזכיר לו שמקומו לא כאן, שמקומו הוא בביתו ועם אשתו. זו הסיבה שהוא לא משיב לעניין ליוחנן; יוחנן כמו מתריס בפניו: ראה, במקום לבלות ברגל עם משפחתך ואשתך, אתה נאלץ לשהות במחיצתי. רבי אליעזר יודע שכך לא חוגגים את הרגל, והנפנוף בסדין רק מעצים את תחושת חוסר הנוחיות שלו.

הסיפור מסתיים בסוף פתוח, לפיו רבי אליעזר יוצא מן הסוכה במן צעד מתריס. לאן הוא יצא? לאיפה הוא ילך? לדעתי התשובה ברורה: הוא מתחיל במסעו ללוד, לאשתו ומשפחתו.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s