זהירות מתח גבוה: על הקסם של "שטיסל"

שטיסל"שטיסל" היא סדרת הטלוויזיה הטובה ביותר שראיתי בשנים האחרונות. קוראינו הנאמנים יודעים שיש לקחת מחמאה זו בערבון מוגבל, שכן אנחנו כמעט ולא רואים טלוויזיה, ובכל זאת, מדובר בסדרה איכותית, מדויקת ומהפנטת. מה הופך אותה לכזו?

שני ליטמן, בביקורת שכתבה בעיתון "הארץ", זיהתה את הייחודיות שיש בסדרה ואת היותה סדרה אהובה, אבל לדעתי פספסה פעמיים. נוכח אי-ההלימה שבין החרדים שאנחנו מכירים לבין החרדים ב"שטיסל", ליטמן כתבה שהחרדים בסדרה הם רק ניצבים, "המטרה של 'שטיסל' איננה אנתרופולוגית. לא מדובר בניסיון לקרב אלינו את העולם החרדי ולהציג את החרדים כ'בני אדם'. זה בסך הכל שימוש מתוחכם במקדם דרמה חזק ובתפאורה אקזוטית". הסדרה היא לא על חרדים, לפחות לא במובן המהותי והמציאותי ולא בזה קסמה; הסדרה היא עלינו, הצופים: "'שטיסל' אומרת לנו משהו על מה שהיינו רוצים להיות. זה לא שכולנו היינו רוצים להיות חרדים, אבל אולי אנחנו כמהים מדי פעם לקצת יכולת להתאפק".

הפספוס הקטן הוא בכך שליטמן מתעקשת שהחרדים הנחמדים של שטיסל, אינם חרדים אמתיים, כמו החרדים שאנחנו מכירים מהטלוויזיה והחדשות. את הטענה של ליטמן אפשר להפוך על ראשה: מי אמר שהחרדים שאנו רואים בתקשורת הם החרדים האמתיים? הרי גם חרדים אלו מתווכים לנו על ידי אמצעי התקשורת, על ידי סוכני-מציאות. זו כבר טענה מוכרת-לעייפה שגם נציגי החרדים בכנסת אינה מייצגים בהכרח את הציבור החרדי כולו על שאיפותיו וצרכיו. האם אנחנו באמת מכירים חרדים במציאות? ליטמן טוענת שגם החרדים שהיא פגשה במציאות אינם דומים לחרדים הטלוויזיוניים, אבל האם ליטמן, האם אנחנו מכירים חרדים במאסות, מכירים חרדים כחברה?

לכן הסיבה הראשונה שהופכת את "שטיסל" לסדרה מצוינת היא בשל כך שהיא שופכת אור על חברה שאנחנו כמעט ולא מכירים "בכלי ראשון", מפי אנשים שהיו והם חלק מאותה חברה. בחלק מן המקרים מתגלה שאת החרדים מאפיינים רגשות אוניברסליים, למשל מתח מיני בין בני דודים, כמו בין עקיבא לליבי; במקרים אחרים הסדרה מחדדת את ההבדלים, וגורמת לצופה לקבל על עצמו את עולם הערכים החרדי, לראות את המציאות מבעד לעיניהן של הדמויות הראשיות.

למשל, כשהרבנית ערבליך מתלבטת האם לשים קץ לחייה, בּוֹבֶּה (סבתא) מלכה מכינה רשימה מדוע זה אסור, כאשר הסיבה הראשונה היא בשביל לראות את הנכדים גדלים, והסיבה השנייה היא שזה אסור לפי התורה. כלומר, הסיבה הראשונה, ולכן החשובה יותר, היא אוניברסלית, ואילו הסיבה השנייה והמשנית היא ייחודית לחברה דתית. לו היה מדובר בסבתא חילונית, אני חושב שקרוב לוודאי שהמעשה היא מתקבל ביתר סלחנות, אולי אפילו כ"המתת חסד" (ראו למשל את הפסטיבל שעשו בגלי צה"ל כאשר שדר התחנה, עדי טלמור, נסע לשווייץ בכדי לאבד את עצמו לדעת). אבל מכיוון שהצופה מקבל על עצמו במהלך הצפייה את עולם הערכים החרדי, הוא מבין מה המשמעות של נקיטה בצעד כזה לאדם המאמין. ודוגמא זו מתקשרת לפספוס השני והגדול יותר של ליטמן.

הפספוס השני הוא יותר נכון אי-דיוק: לדעת ליטמן מה שמאפיין את הסדרה הוא איפוק. הפספוס הוא בכך שהאיפוק הוא סימפטום שולי לדבר שמתרחש מתחת לפני השטח: מתח. המתח המיני, כמו המתח שבין קיווע (עקיבא) לבת-דודתו ליבי (או בעונה הקודמת אלישבע) הוא רק מופע של מתח כללי יותר, שפושט ולובש צורות שונות. זהו מתח שמאפיין את החיים הדתיים (והחרדיים) ככלל: מתח בין הרגש לשכל, בין הרצון לעשות את דבר האל לבין הדחף לעשות את מה שאני רוצה. זהו מתח שמדגיש שהחוויה הקיומית של האדם המאמין היא חוויה של עקדה.

כל בני האדם חיים במתח מסוים, למשל בין רצון הפרט לבין דרישות החברה, אבל בחברה החרדית המתח הוא גבוה ורב פנים. בציבורים אחרים נדמה שיש נטייה לטשטש את המתח או לקחת אותו לקוטב מסוים. הציבור הדתי-לאומי, במקום לחיות את המתח שבין הדת ללאום, מסמס אותו לשעטנז של "דת הלאומיות". זה גם מותר "שטיסל" על אחותה הדתית-לאומית "סרוגים": במתח בין מודרניות לאורתודוקסיה, שבין "יצר הרע" לדת, בין הרגש לשכל – התחושה היא שגיבוריה של "סרוגים" נופלים יותר ויותר לכיוון המודרניות, "נכנעים" ליצר. המאבק תם. לעומת זאת, ב"שטיסל" נדמה שהגיבורים חיים את המאבק יום יום.

זה לדעתי, מה שמרתק ב"שטיסל": ההצלחה שלה לשקף את המתח התמידי שחי בו האדם החרדי, וכאמור יכולתה לגרום לצופה לקבל על עצמו – ולו למשך הצפייה – את עולם הערכים החרדי והמתח שהוא טומן בחובו. אינני אומר שהחיים במתח הם חיים נכונים או טובים או שזו דרך ישרה שיבור לו האדם – קרוב לוודאי שההפך הוא הנכון. אבל חיים במתח גבוה זה אחד הדברים היותר מהפנטים לצפות בהם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s