שלום לך, ירושלים

שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

.

מֵיטָב שְׁנוֹתָי הִקְרַבְתִּי עַל מִזְבְּחֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

אֶת בְּכוֹרוֹת-פַּשְׁטִידוֹתָי הִגַּשְׁתִּי לָךְ,

אֶת עִדִּית-יֵינוֹתָי נָסַכְתִּי לְמַעֲנֵךְ –

וְאַתְּ נִפַּצְתְּ אוֹתָם עַל חוֹמוֹתָיִךְ,

מוֹתִירָה בְּגוּפִי

רְסִיסִים שֶׁל אַכְזָבָה.

.

בִּקַּשְׁתִּי לָגַעַת בָּךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

שָׁלַחְתִּי יָד חוֹשֶׁשֶׁת אֶל גּוּפֵךְ,

גִּשַּׁשְׁתִּי בֵּין סִמְטָאוֹת לִבֵּךְ,

רָצִיתִי לְהַרְגִּישׁ אוֹתָךְ

לָדַעַת אוֹתָךְ –

וְאַתְּ קָטַעַתְּ אֶת יְמִינִי

כָּךְ שֶׁלֹּא אֹכַל

לִכְתֹּב לָךְ

שִׁירִים.

.

אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, יְרוּשָׁלַיִם,

אַךְ אַתְּ,

מֵעוֹלָם,

לֹא הֵשַׁבְתְּ לִי

אָהֲבָה.

.

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם

דְּעִי שֶׁסָּלַחְתִּי,

שֶׁסָּלַחְתִּי לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

*

שָׁלוֹם לָךְ, תֵּל אָבִיב.