למה תל אביב

שבוע שעבר עברתי לתל אביב לאחר למעלה משלוש שנים בירושלים בירתנו הנצחית. למעבר הזה סיבות ופנים רבות: ברובד המעשי ביותר, אתחיל ללמוד שנה הבאה בתל אביב; ברובד הרגשי, יש לי כמה זיכרונות לא נעימים מרחובות ירושלים ונשות ירושלים (או נכון יותר: זיכרונות נעימים של קשרים רומנטיים שהסתיימו באופן לא נעים.. :/ ), זיכרונות שביקשתי להשאיר מאחור; אולם ישנו רובד שלישי ועמוק יותר, ולפיו המעבר מירושלים לתל אביב ממשיך תהליך שעברתי ואני עדיין עובר. במשפט אחד המעבר מירושלים לתל אביב הוא מעבר מקודש לחול. ואסביר.

הזהות הדתית של בני האדם בנויה, לדעתי, על ארבעה אדנים: האדן הראשון הוא, כמובן, האמונה באלוהים – קבלת עול מלכות שמיים; האדן השני הוא קיום הפרקטיקות הדתיות, קרי קבלת עול מצוות; האדן השלישי הוא הסוציולוגי, כלומר השתייכות לחברה או לקהילה דתית; והאדן הרביעי הוא העיסוק בהגות והחיבור למסורת היהודית.

כל אחד מן האדנים יכול להחזיק את בניין הזהות הדתית לבד: יכול אדם להאמין באלוהים ולא לקיים מצוות; לקיים מצוות ולא להאמין באלוהים; להיות חלק מחברה דתית אך לא להאמין באלוהים או לקיים מצוות (חנוך דאום כמשל, אבל הוא כמובן לא היחיד) וכיוצא באלו. עם זאת, למרות שכל אדן עומד בפני עצמו, בוודאי שארבעתם יחד מחזקים זה את זה ומשפיעים זה על זה, ומעמידים יחד זהות דתית אמיצה, עמוקה ומגובשת יותר.

האדן המשמעותי ביותר, לי אישית, הוא אדן העיסוק בהגות היהודית והחיבור למסורת ישראל; אדן האמונה באלוהים ידע אצלי עליות ומורדות: גם כשהייתי אדם דתי יותר והקפדתי על קיום מצווה קלה כבחמורה (ושוב, לדעתי גם בעניין זה אני לא היחיד), לא תמיד האמנתי באלוהים, וגם כיום, כשאני שרוי במ"ט שערי טומאה, מפעם לפעם מתנוצץ בי זיקה של אמונה באלוהים (בעיקר בכביש; אחרי שתיסעו איתי פעם אחת בכבישי ישראל, אתם תתחילו למלמל תהלים ויש סיכוי לא רע שתחזרו בתשובה); קיום המצוות הוא נגזרת של אמונה באלוהים אבל גם של השייכות הדתית – ברי שאדם יקפיד יותר על קיום מצוות כאשר הוא יימצא בחברה דתית – וכאמור אדן זה עומד בפני עצמו: יש משמעות לקיום מצוות, בוודאי בעיני היהדות, גם מן השפה ולחוץ, גם ללא כוונה או ללא אמונה. האדן הרביעי, הקהילתי, הוא חשוב מאוד הן כאמצעי (כאמצעי לשמור על ההגות היהודית, כאמצעי לקיום מצוות) וגם כמטרה – כאשר אדם מקיים מצוות במסגרת קהילה, המצווה מקבלת משמעות, מהדהדת לעומק ולמרחק גדול יותר.

התפישה הדתית שלי היא תפישה של "ריאליזם דתי", כלומר הבנה שהדת היא לא מושג מופשט, אלא שהיא מושפעת מהחברה, מהיחסים האנושיים; המונח "קדושה" הוא לא רק מונח מטא-פיזי אלא הוא שואב את חיותו מהמשמעות שבני אדם מעמיסים עליו – השבת היא קדושה גם בגלל שביום זה אלוהים שבת מכל מלאכת הבריאה (גרסת ספר שמות), וגם בגלל הסיפור המכונן של יציאת מצרים (גרסת ספר דברים); כך או כך האדם ששומר את השבת מעניק לעצמו ולשבת את קדושתה במעשיו. לכן לדעתי האדן החשוב ביותר הוא אדן הקהילה והחברה, שיש לה השפעה עצומה על האמונה באלוהים, קיום הפרקטיקות הדתיות וכמובן היא בעלת ערך בפני עצמה, היא מעניקה לאדם זהות ומשמעות.

התהליכים שעברתי בשנים האחרונות, שניתן לתארם כהתרחקות מהדת, הושפעו בראש ובראשונה מתחושה של חוסר שייכות קהילתית – קהילה במובנה המופשט – חוסר הזדהות עם השבירה ימינה (או, השבירה פשיזמה) של הציונות הדתית שעל ברכיה חונכתי, וחוסר הזדהות עם הזרם האורתודוקסי והבעייתיות שבו. יש לי חברים דתיים בירושלים, אך לא קהילה; אילו מצאתי קהילת אנשים בירושלים, היא בוודאי הייתה "מחברת" אותי לקהילה היהודית המופשטת. המעבר לתל אביב הוא אם כן מעבר כפול: הוא גם מבטא התרחקות מהיהדות כהשתייכות קהילתית והוא גם בוודאי יביא עמו התרחקות מקיום הפרקטיקות היהודיות. "פורנוגרפיה היא שאלה של גאוגרפיה", אומר סאקיני במחזה "בית התה של אוגוסט" (ערום במקום מסוים יכול להיחשב לגיטימי, ואילו במקום אחר כפורנוגרפיה), וגם סקורליזציה היא שאלה של גאוגרפיה.

אבל קהילה היא לא רק קהילה ממשית או היהדות כמטא-קהילה; גם המשפחות שלנו הן סוג של קהילה. לאחרונה מעסיקה אותי מאוד השאלה מה המקום של המשפחה הביולוגית שלי בכל הסיפור, שכן עד לא מכבר חשבתי שהמשפחה שלי חשובה בשבילי ברמה מסוימת, אבל, בכנות, לא יותר מדי; אבל עם הזמן התחלתי להבין שזהו עצם העניין: ההתרחקות שלי מהדת, תחושת חוסר השייכות הדתית שלי, נובעת גם מכך שהמשפחה הביולוגית שלי אינה מהווה גורם משמעותי בחיי. אני בטוח במאת האחוזים שההורים שלי והאחים שלי אוהבים אותי, ושאבא ואימא שלי היו רוצים שאני אמשיך בדרך שאליה הם חינכו אותי. אולם להבנתי לא די בכך, שכן המשפחה שלנו סובלת ממה שאני מכנה "חוסר לכידות משפחתית", וכאשר המשפחה אינה מלוכדת, החשיבות שאני מקנה לחינוך, ולמאוויים ולרצונות שלהם – הורים ואחים כאחד – היא פחותה.

אני כבר שומע את אחותי הבכורה ("מבקרת המדינה") רוטנת באוזניי: צדיק, אל תטפול עלינו את הבעיות שלך. אני מסכים חלקית; אני כמובן אחראי למעשיי ובחירותיי, ויש מן חוסר-ההגינות להאשים את המשפחה שלי האשמה כזו בשל מושג עמום כמו "לכידות משפחתית", וכמובן יכול להיות שלפלוני יהיה את המשפחה הכי אוהבת ומלוכדת והוא יפסיק לקיים אורח דתי, ושאנשים אחרים שגדלו במשפחה כמו שלי (אחיי ואחיותיי, למשל) ימשיכו לדבוק בדרך אליה חונכו; אבל אני מתאר את החוויה האישית שלי, ובחוויה האישית שלי חוסר הלכידות המשפחתית השפיע על התרחקותי מהדת.

וחזרנו לעניין ההגדרה: אז מה אני? דתי? חילוני? כמו שחזרתי וטחנתי כאן ובמקומות אחרים: "אני אעשה מה שאשתי תגיד לי" – זו הדת שלי (כהשתייכות חברתית, כאמצעי לקיום הפרקטיקות הדתיות); זהות, בפרט שהיא מיוסדת על ארבעה אדנים שיש קשר לא הכרחי ביניהם – היא דבר נזיל. המעבר שלי מקודש לחול, מירושלים לתל אביב הוא לא מעבר בינארי; לא הפכתי מדתי לחילוני, שכן להבנתי ההגדרה הדתית אינה מתבסס אך ורק על קיום הפרקטיקות הדתיות. כרגע אני עושה מה שאני רוצה, ולכשאתחתן אעשה מה שאשתי תגיד לי (כמובן כאשר ההנחה היא שבין איש לאשתו אין יחסי ניצול, אלא כבוד ופרגון הדדי): אם אשתי תרצה שאשמור על אורח חיים חילוני – אהיה חילוני; ואם אשתי תרצה שאשמור על אורח חיים דתי (מבחינת הפרקטיקות היהודיות והשיוך החברתי) – אהיה דתי.  כאמור, הזהות הדתית האישית שלי עמוקה יותר, ומבוססת על האדן ההגותי ומסורת ישראל.

ואסיים במחשבה חיובית, מחשבה שנובעת מן התובנה שלמשפחה שלי יש השפעה (על דרך השלילה) בעיצוב זהותי הדתית. התובנה הזו הובילה אותי, בין השאר, לקחת את כל המשפחה ל"טיפול משפחתי" (כפיתי את זה עליהם עד שאמרו רוצים אנחנו), בשל הרבה בעיות כלליות ופרטיות שקיימות במשפחה, ובראשן חוסר הלכידות המשפחתית, וזאת מתוך הבנה שאפשר לתקן (גם אם לא להשיב את המצב לקדמותו). ומכאן המסר החיובי שלי: המשפחה היא דבר משמעותי ומכונן בחיים. תשקיעו במשפחה שלכם.

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s