מתנות נתניהו: שטר ושובר בצדו

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, חשוד כי קיבל מוצרי יוקרה כגון סיגרים ומשקאות חריפים בשווי מצטבר של מאות אלפי שקלים, מאילי הון, שהמוכר שבהם הוא ארנון מילצ'ן, במה שמכונה פרשת "תיק 1000". אחת מטענות ההגנה של נתניהו, כפי שהוא אמר אותה בעצמו מעל דוכן הכנסת, היא כי "מותר לקבל מתנות מחברים".

כמדומני שבבסיס הטענה של נתניהו עומדת תפישה סוציולוגית לפיה מתנה היא "דבר הניתן חינם", כלשון מילון ספיר; מתנה היא "מחווה רגשית", היוצאת מן הלב וניתנת מרצון. אולם תפישה זו היא תפישה שאבד עליה הכלח.

האנתרופולוג מרסל מוס (Mauss) טען כי בציביליזציות רבות קשרי החליפין והקשרים החוזיים נעשים באמצעות מתנות, המוענקות באופן תיאורטי מרצון, אך למעשה יש חובה לתת אותן, חובה לקבל אותן וחובה להשיב עליהן. מוס הראה כי בני החברה אינם חופשיים שלא לקבל מתנות, כשם שאינם חופשיים לסרב לקבל מתנות; אי נתינה או אי לקיחה של מתנה משולים להכרזת מלחמה. לכן מוס מכנה אותם מערכת העברות טוטאלית מן הסוג הלוחמני.

מוס אמנם חקר את מושג המתנה בקרב חברות פרימיטיביות שונות, אך הוא טוען כי "המוסר והכלכלה הללו פועלים עדיין בחברות שלנו באופן קבוע ובמובן מסוים מתחת לפני השטח  […] אני סובר שגיליתי כאן את אחת מאבני היסוד של האנושיות שעליהן בנויות החברות שלנו".

התובנה האנתרופולוגית הזו, שהיא לכאורה "חדשנית", למעשה חוזרת אל המסד של האנושות. כולנו מכירים את הפתגם העממי "אין מתנות חינם", ולא-לחינם אמר שלמה המלך "שׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (משלי טו 27). תסמכו על שלמה החכם באדם, שמלך על ישראל כארבעים שנה – מעט יותר מנתניהו, אם כי בקצב הנוכחי נתניהו יעקוף אותו – שהוא הבין דבר או שניים במשילות ובאינטרסים שחגים סביבה כדבורים.

מערכת היחסים שהתגלתה בין מילצ'ן לבני הזוג נתניהו רק מחזקת את התובנה הזו. לפי הנאמר בתקשורת, מילצ'ן לא בדיוק העניק את השמפניות והסיגרים מתוך רוחב לב, רוח נדיבות, פרץ נתינה או באופן רנדומלי, אלא בהתאם לבקשת – או שמא אפשר לומר דרישת – בני הזוג נתניהו, ובאופן מערכתי ועקבי. ניתן לומר שאפילו נוצרה "כלכלת מתנות" (אל "החליפין" אתייחס בהמשך). זה נכון שבין חברים לא מקובל "לדרוש" מתנות – אבל בני הזוג נתניהו לא חידשו דבר; הם רק נהגו "בחוסר נימוס", כמו הילד ב"בגדי המלך החדשים" שפשוט הפשיט את המלך, כלומר את החברה, ממחלצותיה האטיקטיות, הנימוסיות.

את התובנה הזו הפנימו לכאורה חוקי מדינת ישראל שעוסקים במתנות, כמו חוק המתנה או חוק שירות הציבור (מתנות), שאוסר על עובד ציבור לקבל מתנות, בדיוק בשל החשש למשוא פנים. אלא שחוקים אלו מגדירים "מתנה" כהקניית נכס, מתן שירות או טובת הנאה "שלא בתמורה".

אולם כמו שמוס מראה מראשית הציוויליזציה, וכמו שכולנו למעשה יודעים, אין דבר כזה "מתנה שלא בתמורה"; ניתן אולי לומר שישנה מתנה "שלא בתמורה ישירה" או "שלא בתמורה מיידית" – אך אין דבר כזה "מתנה שלא בתמורה"; לכל מתנה יש חוט בלתי-נראה, שקצהו האחד קשור למתנה ואת קצהו השני מחזיק נותן המתנה.

לכן החיפוש של חוקרי המשטרה העוסקים בפרשה אחר "תמורה", כדי לנסות לבסס עבירה של שוחד -הוא לא רק חסר תוחלת באשר הוא משול לחיפוש "מחט בערימת שחת" – הוא פשוט אינו נכון; התמורה מצויה בתוך המתנה; מתנה היא שטר ששוברו בצדו.

לכאורה יש כאן פער בין "המשפט" ל"מציאות": התמורה של נתניהו למילצ'ן היא לא דבר שהמשפט יכול "לתפוש" אותה, ואולי אפילו אינו צריך להעניש בגינה. אלא שבדיוק לשם כך נקבעה בחוק העונשין עבירת המרמה והפרת אמונים. אחד המקרים הפרדיגמטיים של עבירה זו, הוא מצב של ניגוד עניינים, כאשר בתי המשפט פירשו זאת כך שאין צורך שעובד הציבור יפעל בניגוד עניינים, אלא די בכך שהוא ייקלע למצב כזה. על אחת כמה וכמה אם הוא נכנס לכך מרצון.

כאשר נתניהו הסכים לקבל – שלא לומר דרש – מתנות בעשרות אלפי שקלים הוא העמיד את עצמו במצב של ניגוד עניינים, וההיקלעות למצב זה, הגם שלא הצמיחה למילצ'ן "תמורה" והגם שטרם התקבלה החלטה או נעשתה פעולה שנגועה בשיקולים זרים – מהווה כשלעצמה "הפרת אמונים". התמורה היא חלק מהמתנה; המתנה היא שטר – ששוברו בצדו.

מודעות פרסומת

2 מחשבות על “מתנות נתניהו: שטר ושובר בצדו

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s