שש הערות על הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות"

1. "ישורון: 6 פרקי אבות" של עמיחי חסון הוא הסרט הטוב ביותר שראיתי בפסטיבל דוקאביב שנחתם ביום שבת האחרון. כפי ששמו מעיד עליו, הסרט מפנה זרקור לאחד המשוררים שלא קיבלו את ההד הראוי להם, אבות ישורון. בפאנל שהתקיים אחרי הקרנת הסרט, עמיחי ציין כי מבחינתו המדד להצלחת הסרט הוא שאנשים יקראו יותר את ישורון, ובמדד הזה לדעתי הסרט הצליח "מעבר למצופה".
2. פעם שאלתי את עמיחי כיצד הוא מעוניין להגדיר את עצמו והוא ציין שהוא "מספר סיפורים". מבלי לזנוח את ההגדרה שלו, לדעתי הסרט משכלל לכדי אמנות את שני הכובעים העיקריים של עמיחי – להבנתי – במאי ומשורר. רק אדם שחובש את שני הכובעים הללו, שעוסק בשני התחומים הללו באמנות ובאופן מקצועי, יכול לעשות סרט כה מצוין על משורר.
3. מעבר לכך, מה שהופך את הסרט לכה טוב הוא שילוב של קטעי הארכיון של ישורון עצמו, שילוב של סאונד ו-ויז'ואל מעולים וקטעי ארכיון מישראל עצמה, שהופכים את ישורון לחי ומקרבים את הקורא והצופה לישורון.
4. קטעי הארכיון השונים והחומרים הביוגרפיים השונים – ואולי הסרט עצמו – מהווים למעשה פרשנות מסוימת לשיריו של ישורון – כלומר מבקשים לקרוא את שיריו בסמוך לקורות חייו. עמיחי מראיין הרבה מאוד חוקרים בסרט, אבל לדעתי הם לא מספיק נותנים דגש על ההיבטים הפיגורטיביים של השירים, על הלחמות המילים שלו וכיו"ב. דובר על זה מעט, אבל לדעתי לא די. הרי זה מה שמייחד את ישורון מישראלים רבים שדומים לו, שעשו מסלול דומה משלו ולא לגמרי התחברו לישראליות.
5. הפרק החמישי (למיטב זכרוני) מדבר על ההיבט היהודי של ישורון, וגם ההיבט הזה הוא לדעתי מפוספס מעט. הסרט נפתח בציטוט מתוך ריאיון עם ישורון, שבו ישורון אומר "אמרתָּ כיצד נעשה אדם אבות ישורון? התשובה היא: מן השבירות. שברתי את אמי ואת אבי, שברתי להם את הבית. שברתי להם את לילות-המנוחה. שברתי להם את חגיהם, את שבתותיהם". הסרט שם את הדגש על השבר או המסע התרבותי-ציוני של ישורון, אבל לדעתי שבר משמעותי לא פחות הוא השבר היהודי.
שם הסרט מדגיש לדעתי את הפספוס. ברור שהשם של הסרט מרפר למסכת אבות, שידועה בשמה "פרקי אבות" ומורכבת מששה פרקים. יחד עם זאת, מעבר לכך שהסרט עשוי מששה פרקים ומדבר כמובן על אבות ישורון – אין (למיטב זיכרוני) הסבר לכך, ומסופקני אם רוב צופי הסרט הבינו זאת.
6. במסדרונות הסינמטק ראיתי את דוד דרעי, יוצר הסרט (והסדרה) המפורסם "סאלח פה זה ארץ ישראל". וכשיצאתי מהסרט של עמיחי לא יכולתי שלא לשים לב לניגוד החריף שבינו לבין דרעי – כפי שזה הצטייר בשני הסרטים – בעוד דרעי מאוד מאוד נוכח בסרט שלו וגם מינף את עצמו יפה לאחריו – עמיחי נעדר מן הסרט.
לדעתי זה ממש לא פרט טכני וזה קשור להערה הקודמת: אם אני מבין את עמיחי נכון, אחד הדברים שמעניינים אותו בישורון זו אותה שבירה, אותו חיבור ליהדות, אותה תנועת רצוא-ושוב אל היהדות וממנה. מעבר לכך שמדובר בפרט מעניין, בתור אחד שבא מהעולם הדתי והיהודי, אחת השליחויות של עמיחי (ושלי ושל אחרים) היא להדגיש את הפן היהודי דרך הפן האישי.
[הסרט יוקרן שוב במהלך הקיץ בסינמטקים ויותר מאוחר בכאן 11]
מודעות פרסומת

מחשבה אחת על “שש הערות על הסרט "ישורון: 6 פרקי אבות"

  1. פינגבק: ישורון: 6 פרקי אבות (סרט תיעודי חדש) | עמיחי חסון | תת מודע זמני

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s