הומור-עצמי כתרפיה: על הספר "פתח גדול מלמטה" של אסתר פלד

לאחר זכייתו בפרס ספיר לשנת 2017, סיקרן אותי לקרוא את הספר "פתח גדול מלמטה" של אסתר פלד. הספר מאגד 36 סיפורים קצרים, "סיפורים מאוד רומנטיים" כשם כותרת המשנה, קרי סיפורים שלקוחים מחיי האהבה של הדוברת בספר. הספר מחולק לשלושה שערים המסמנים שלוש תקופות שונות בחייה של הדוברת: נישואין והתפרקותם; רומן עם גבר חדש; ובדידות.

נתחיל מהסוף: זכייתו של הספר בפרס ספיר היא מן המוצדקות שבזכיות. אמנם לא קראתי את כל הספרים ש"פתח גדול מלמטה" נבחן מולם בחמישייה הסופית בשנת 2017, אך כמה מן הזכיות בשנים המוקדמות עוררו בי יותר מתמיהה ותחושה שהזוכים נבחרו לא רק מטעמים אמנותיים. "פתח גדול מלמטה", לעומת זאת, ראוי לכל פרס ושבח, והוא בצמרת הספרים הכי טובים שקראתי בשנה האחרונה (וגם שם הוא נותן פייט).

פלד מתארת באופן מושחז וכן את הגיבורה הראשית ואת רגשותיה, ומשלבת באומנות בין הומור עצמי, אמפתיה ועומק ספרותי והגותי. יתרה מזו: האופן שבו מחטטת הגיבורה בפצעיה הוא בעיניי בעל ערך תרפויטי לקורא, שיכול להזדהות בנקל עם הגיבורה, והוא יותר טוב מכל ספר "עזרה עצמית" שהוא יקרא.

הכתיבה המושחזת והישירה של פלד הזכירה לי מעט את סגנון כתיבתו של מישל וולבק, שציטוטים מספרו "להישאר בחיים: השיטה" אף פותחים כל אחד מן השערים בספר. אמנם לא אערוך השוואה מקיפה ובכך אעשה עוול-זוטא לוולבק, אולם לדעתי לכתיבתה של פלד יש שני יתרונות על זו של וולבק: ראשית, לצד המיזנתרופיה פלד מצליחה לשלב גם אירוניה, אמפתיה וחמלה, הן כלפי הדמות הראשית והן כלפי הדמויות האחרות; שנית, כיוון שהקורא הישראלי נחשף לפלד בשפת המקור, הוא מתוודע למשחקי הלשון הנהדרים של פלד. כשם שהגיבורה הראשית נוברת בחייה באופן חשוף אך נינוח, כך פלד חוקרת בנבכי השפה וחשה בשפה כבשלה, בביתה.

העומק הטמון בכתיבה של פלד מאפשר למשחקי המילים שלה להיות לרוב יותר מסתם להטוט פוסט-מודרני. בכך נבדלת פלד מכותבים אחרים שאוהבים ללוש את השפה "לשמה", ללא מטרה. נכון שכל משחק מילים גורם לקורא לחשוב על הפער הקיים בין המסמן למסומן, אך אצל פלד נדמה שיש למשחק המילים גם משמעות, יש משהו מעבר. כך הוא למשל כאשר פלד דשה בביטויים שונים של הגבר שמעוניין "לרכוש את לבה" או "כרוך אחריה", וכך הוא כאשר היא מדמה אותה ל"תרנגולת", או אישה אחרת שגרה ב"לול תרנגולות".

"פתח גדול מלמטה" בנוי אמנם כספר של סיפורים קצרים, אולם ניתן לקרוא את כולו ברצף. קריאת כל הסיפורים ברצף יוצרת אפקט סינרגטי. אין תחושה, כמו בספר של סיפורים קצרים, של "תועלת שולית פוחתת", קרי שההנאה מהקריאה פוחתת אם קוראים את הסיפורים ברצף; מאידך, ניתן בהחלט לקרוא סיפור ולנוח, מבלי להתחייב מראש לתקופה כאשר לוקחים את הספר ליד. זהו עוד אחד מיתרונותיו של "פתח גדול מלמטה".

פורסם לראשונה באתר "מגפון", כפי שניתן לראות כאן

מודעות פרסומת

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת גוגל

אתה מגיב באמצעות חשבון Google שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת /  לשנות )

מתחבר ל-%s