שמש

יוֹם אֶחָד

אֵצֵא מֵהַמִּשְׂרָד

וְהַשֶּׁמֶשׁ תִּזְרַח.

וַאֲנִי אֶזְרַח.

וַאֲנִי אֲחַיֵּךְ אֵלֶיהָ

וְהִיא תְּחַיֵּךְ.

וְקַרְנֶיהָ יְלַטְּפוּ אֶת פָּנַי

כְּמוֹ שֶׁאֲהוּבָתִי לִטְּפָה וְזָרְחָה וְחִיְּכָהּ אֵלַי בְּעֵינֶיהָ הַכְּחֻלּוֹת

וְהִזְכִּירָה לִי כֹּל בֹּקֶר:

הַשֶּׁמֶשׁ הָאֲמִתִּית נִמְצֵאת בְּתוֹכְךָ.

(פורסם לראשונה ב-16.6.2021)

כיצד משילים

תמונה

כֵּיצַד מַשִּׁילִים אֶת נֶשֶׁל הָאַהֲבָה שֶׁהָיְתָה [שֶׁעוֹדֶנָה] עוֹטֶפֶת כֵּיצַד נִפְטָרִים מֵהַהֶרְגֵּלִים מֵהַזְּהוּת שֶׁהִצְמַחְתָּ בַּזּוּגִיּוּת וְכָעֵת חַסְרַת שִׁמּוּשׁ כְּמוֹ זוּג הַכַּרְטִיסִים שֶׁקָּנִיתָ לָהּ לִפְנֵי שֶׁהַכֹּל כֵּיצַד קָמִים כְּעוֹף הַחוֹל מִתּוֹךְ הָאֵפֶר מִתּוֹךְ הַשְּׁכוֹל  מִתּוֹךְ הַשִּׁבְעָה עַל הָאַהֲבָה לְאַחַר שֶׁכֹּל הַמְּנַחֲמִים הוֹלְכִים וְנוֹתַר רַק הָעֶצֶב הַגָּדוֹל רַק אַתָּה וְהַזִּכְרוֹנוֹת שֶׁבּוֹעֲרִים שֶׁמְּרַחֲפִים כִּצְלָלִים שֶׁתּוֹקְפִים אוֹתְךָ בַּלֵּילוֹת בַּיָּמִים כֵּיצַד מַתִּירִים אֶת הַכְּבָלִים שֶׁאוֹסְרִים אוֹתְךָ לַבּוֹר שֶׁנִּפְעָר וְרַק הוֹלֵךְ וּמִתְרַחֵב כֵּיצַד מַשְׁתִּיקִים אֶת הַדְּמָמָה מַחְרִישַׁת הָאָזְנַיִם שֶׁהֵחֵלָה לְנַסֵּר שֶׁקּוֹלָה רַק גּוֹבֵר וְגוֹבֵר מְדַנְדֶּנֶת כְּמוֹ מֶטְרוֹנוֹם כְּמוֹ הַשָּׁעוֹן הַפְּסִיכוֹבִּיּוֹלוֹגִי שֶׁמְּתַקְתֵּק וְלֹא פּוֹסֵק וְלֹא פּוֹסֵק וְלֹא פּוֹסֵק. הֲדַרַן עֲלָךְ מַסֶּכֶת אַהֲבָה.

**

השיר הזה התנגן לי בראש מזה זמן, ואחרי כמה ימים של ניגונים חשבתי שהכי נכון לכתוב את השיר כמו דף תלמוד – השיר כתוב בשדרה המרכזית של העמוד, ומכל הצדדים יש מקום לפרשנויות, כמו בצורת דף התלמוד. אני אישית לא מכיר שיר שכתוב ככה. כמובן שכל שיר (או טקסט אמנותי או טקסט בכלל) מזמין את הקורא/ת לכתוב לצד הטקסט המקורי שיר משלו, טקסט משלו; אך במקרה של "כיצד משילים" זה זעק לי יותר בגלל שהשיר מציף הרבה מאוד שאלות שמזמינות את הקורא/ת להשיב עליהן, להתכתב עליהן, לכתוב שיר חדש. [יודעי/ות ח"ן יבחינו בכל מיני רפנרסים או "שטיקים" של דף תלמוד]

אהבה

אַהֲבָה

הִיא שְׁנֵי אֲבָנִים

(שְׁנֵינוּ מִיְסוֹד הָאֲדָמָה)

שֶׁמִּתְחַכְּכוֹת זֶה בָּזוּ

שֶׁשּׂוֹחֲקוֹת זוּ אֵת זֶה

– וְצָחַקְנוּ הַרְבֵּה –

וּפִתְאוֹם יֵשׁ אֵשׁ

שֶׁלֹּא יַדְעָנוֹ שֶׁאֲצוּרָהּ בָּנוּ

מְחַמֶּמֶת

מְאִירָה

מְחַיָּה

אוֹתָנוּ.

(פורסם לראשונה ב-15.3.2021)

סגר

שָׁאַלְתִּי אֵת הַמַּנְחֶה שֶׁלִּי

אִם כֹּל הָעוֹלָם בְּסֶגֶר

מַה יְהֵא עַל עוֹלָם האָקָדֶמְיָה וְהַחֵקֶר,

וְאִם אוּנִיבֶרְסִיטָה זֶה מִגְּזַר פְּרָטִי אוֹ צִבּוּרִי

וְאִם אֲנִי נֶחְשַׁב שֵׁרוּת חִיּוּנִי –

שֶׁאֵלוֹת עֲמֻקּוֹת, הוּא הֵשִׁיב, שָׁאַלְתָּ בְּנִי.

דַּי לָעוֹלָם בְּאַתָּה וַאֲנִי.

זִיל גְּמוֹר.

עקדת יצחק

בַּדֶּרֶךְ לֶאֱסֹף אֶת תּוֹצְאוֹת

הַסִּי טִי מוֹחַ

רֹאֶה אִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת

מִתַּחַת "עֲקֵדַת יִצְחָק" שֶׁל קַדִּישְׁמַן.

בְּדֶרֶךְ חֲזָרָה הִיא כְּבָר אֵינֶנָּה.

מיטה

מִּטָּה,

בַּבֹּקֶר שֶׁאַחֲרֵי,

אַתְּ מְחַיֶּכֶת אֵלַי בֹּקֶר טוֹב

מַצְמִידָה אֶת שְׂפָתַיִךְ לִשְׂפָתַי

וּמַטְעִימָה אוֹתִי אֶת

טַעַם הַמָּוֶת.

בדרך חזרה מהחתונה

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה מֵהַחֲתֻנָּה, אַבָּא

אָמַר לִי שֶׁהָאַהֲבָה מֵתָה,

וְשֶׁאִם אַשְׂכִּיל לְהָבִין אֶת

סוֹד מוֹת הָאַהֲבָה –

אֵדַע אוּלַי יוֹתֵר מִדַּי.

שָׁתַקְנוּ.

.

עַל מִפְתָּן הַבַּיִת הִקְשֵׁיתִי:

לְאֵיזוֹ אַהֲבָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן?

אָבִי לִטֵּף אֶת רֹאשִׁי בְּחֶמְלָה

וְנִכְנַס הַבָּיְתָה.