עקדת יצחק

בַּדֶּרֶךְ לֶאֱסֹף אֶת תּוֹצְאוֹת

הַסִּי טִי מוֹחַ

רֹאֶה אִשָּׁה שׁוֹכֶבֶת

מִתַּחַת "עֲקֵדַת יִצְחָק" שֶׁל קַדִּישְׁמַן.

בְּדֶרֶךְ חֲזָרָה הִיא כְּבָר אֵינֶנָּה.

מיטה

מִּטָּה,

בַּבֹּקֶר שֶׁאַחֲרֵי,

אַתְּ מְחַיֶּכֶת אֵלַי בֹּקֶר טוֹב

מַצְמִידָה אֶת שְׂפָתַיִךְ לִשְׂפָתַי

וּמַטְעִימָה אוֹתִי אֶת

טַעַם הַמָּוֶת.

בדרך חזרה מהחתונה

בַּדֶּרֶךְ חֲזָרָה מֵהַחֲתֻנָּה, אַבָּא

אָמַר לִי שֶׁהָאַהֲבָה מֵתָה,

וְשֶׁאִם אַשְׂכִּיל לְהָבִין אֶת

סוֹד מוֹת הָאַהֲבָה –

אֵדַע אוּלַי יוֹתֵר מִדַּי.

שָׁתַקְנוּ.

.

עַל מִפְתָּן הַבַּיִת הִקְשֵׁיתִי:

לְאֵיזוֹ אַהֲבָה אַתָּה מִתְכַּוֵּן?

אָבִי לִטֵּף אֶת רֹאשִׁי בְּחֶמְלָה

וְנִכְנַס הַבָּיְתָה.

 

מסבחה

נֶפֶשׁ פְּרִיכָה בְּגוּף פָּרִיךְ

אֵין לֶחֶם וְחֶמְאָה אֵין

קֶמַח אֵין עַמּוּד שִׁדְרָה בֵּין

יָדֶיהָ חֻלְיוֹת

רִגְשׁוֹתַי כְּמוֹ מִסְבַּחָה

מְהוּהָה שֶׁמִשֶּׁשּׁוּהָ עַד

שֶׁהִתְפָּרְקָה

שֶׁהִתְפַּזְּרָה

שֶׁהִתְפַּדְּרָה

לְאַבְקָה.

רוצה להיות חבר שלי?

אֲנִי זוֹנַת פֵיְיסְבּוּק

עוֹמֶדֶת

לְיַד חֶלְקַת הַקִּיר שֶׁלִּי

וּמַפְרִיחָה בָּאֲוִיר נְשִׁיקַת חֲבֵרוּת

לְכֹל מִי שֶׁחוֹלֵף עַל פָּנָי.

הֵי מֹתֶק,

רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלִּי?

 

אֲנִי יַצְאָנִית

שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת אֶת מְלוּכַת הָאַהֲבָה

שֶׁאֲבֵדָה, וּמוֹצֵאת

אֲתוֹנוֹת שֶׁל נֶחָמָה

תּוֹעָפוֹת שֶׁל נֶחָמָה.

הֵי חֹמֶד,

רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלִּי?

רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלִּי?

חפזון

רֵאשִׁית

כְּנִיסַת הָאָדָם לַעֲבוֹדַת הַזּוּגִיּוּת

צָרִיךְ לִהְיוֹת

בְּחִפָּזוֹן.

.

צָרִיךְ לְנַתֵּק עָצְמוּ

מִכֹּל תַּאְווֹת עוֹלָם הַזֶּה

צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָרֶגַע

שֶׁמִּתְעוֹרֵר בּוֹ רָצוֹן לְזוּגִיּוּת

וְלַחְפֹּז

עַל אוֹתוֹ רֶגַע

לְמַהֵר לָצֵאת מֵהֶם

אוּלַי יוּכַל.

.

וְאַחַר כָּךְ שׁוּב יֵלֵךְ

בִּמְתִינוּת.

וּלְאַט.

דיוקן עצמי

 

תַּת-מוּדָע מַגְדִּישׁ אֶת הָאֱנוֹשׁוּת

עוֹלֶה, יוֹרֵד, עוֹלֶה. דּוֹרֵשׁ

אָהֲבָה, מַעֲנִיק

לְלֹא גְּבוּלוֹת.

אֵין מְחִצּוֹת.

אֵין אֲנִי אֵין זוּלַת

יֵשׁ סַקְרָנוּת מִתְגָּרָה, מְצִיצָה

אֵין טַקְט. יֵשׁ כֵּנוּת מַשְׁפְּרִיצָה,

מֵצִיפָה, מַטְבִּיעָה, מַטְעָה –

כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

לא רצחתי איש

טיוטה של השיר

דָּתִי.

לְשֶׁעָבַר.

נָע וָנָד

בֵּין הָעוֹלָמוֹת

מוּעָד

לְחַיֵּי גָּלוּת נִצְחִיִּים

אוֹת קַיִן

טָבוּעַ עַל מִצְחִי.

לֹא רָצַחְתִּי אִישׁ.

לֹא רָצַחְתִּי אִישׁ.

שלום לך, ירושלים

שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

.

מֵיטָב שְׁנוֹתָי הִקְרַבְתִּי עַל מִזְבְּחֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

אֶת בְּכוֹרוֹת-פַּשְׁטִידוֹתָי הִגַּשְׁתִּי לָךְ,

אֶת עִדִּית-יֵינוֹתָי נָסַכְתִּי לְמַעֲנֵךְ –

וְאַתְּ נִפַּצְתְּ אוֹתָם עַל חוֹמוֹתָיִךְ,

מוֹתִירָה בְּגוּפִי

רְסִיסִים שֶׁל אַכְזָבָה.

.

בִּקַּשְׁתִּי לָגַעַת בָּךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

שָׁלַחְתִּי יָד חוֹשֶׁשֶׁת אֶל גּוּפֵךְ,

גִּשַּׁשְׁתִּי בֵּין סִמְטָאוֹת לִבֵּךְ,

רָצִיתִי לְהַרְגִּישׁ אוֹתָךְ

לָדַעַת אוֹתָךְ –

וְאַתְּ קָטַעַתְּ אֶת יְמִינִי

כָּךְ שֶׁלֹּא אֹכַל

לִכְתֹּב לָךְ

שִׁירִים.

.

אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, יְרוּשָׁלַיִם,

אַךְ אַתְּ,

מֵעוֹלָם,

לֹא הֵשַׁבְתְּ לִי

אָהֲבָה.

.

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם

דְּעִי שֶׁסָּלַחְתִּי,

שֶׁסָּלַחְתִּי לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

*

שָׁלוֹם לָךְ, תֵּל אָבִיב.

לכל דג יש מכסה

לְכָל דָּג יֵשׁ מִכְסֶה, וְהַיָּם מָלֵא

בְּסִירִים בּוֹדְדִים שֶׁשּׂוֹחִים

בְּקַוִּים מַקְבִּילִים

וּלְעוֹלָם לֹא יִפְגְּשׁוּ אֶחָד אֶת הַשְּׁנִיָּה.

.

וְהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנָּכוֹן הוּא, שֶׁכֵּן –

זֶה כָּאַב שֶׁנָּפַלְנוּ מִגָּן-עֵדֶן

וְהַיְּחָסִים בֵּין הַמִּינִים הָפְכוּ לֹא שִׁוְיוֹנִיִּים

וְשֶׁהַנָּשִׁים אֵינָן מְבִינוֹת

שֶׁאָנוּ הַגְּבָרִים סוֹבְלִים מִזֶּה גַּם.

בְּעֶצֶב נַכִּיר נָשִׂים.