מסבחה

נֶפֶשׁ פְּרִיכָה בְּגוּף פָּרִיךְ

אֵין לֶחֶם וְחֶמְאָה אֵין

קֶמַח אֵין עַמּוּד שִׁדְרָה בֵּין

יָדֶיהָ חֻלְיוֹת

רִגְשׁוֹתַי כְּמוֹ מִסְבַּחָה

מְהוּהָה שֶׁמִשֶּׁשּׁוּהָ עַד

שֶׁהִתְפָּרְקָה

שֶׁהִתְפַּזְּרָה

שֶׁהִתְפַּדְּרָה

לְאַבְקָה.

רוצה להיות חבר שלי?

אֲנִי זוֹנַת פֵיְיסְבּוּק

עוֹמֶדֶת

לְיַד חֶלְקַת הַקִּיר שֶׁלִּי

וּמַפְרִיחָה בָּאֲוִיר נְשִׁיקַת חֲבֵרוּת

לְכֹל מִי שֶׁחוֹלֵף עַל פָּנָי.

הֵי מֹתֶק,

רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלִּי?

 

אֲנִי יַצְאָנִית

שֶׁמְּחַפֶּשֶׂת אֶת מְלוּכַת הָאַהֲבָה

שֶׁאֲבֵדָה, וּמוֹצֵאת

אֲתוֹנוֹת שֶׁל נֶחָמָה

תּוֹעָפוֹת שֶׁל נֶחָמָה.

הֵי חֹמֶד,

רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלִּי?

רוֹצֶה לִהְיוֹת חָבֵר שֶׁלִּי?

חפזון

רֵאשִׁית

כְּנִיסַת הָאָדָם לַעֲבוֹדַת הַזּוּגִיּוּת

צָרִיךְ לִהְיוֹת

בְּחִפָּזוֹן.

.

צָרִיךְ לְנַתֵּק עָצְמוּ

מִכֹּל תַּאְווֹת עוֹלָם הַזֶּה

צָרִיךְ לִשְׁמֹר הָרֶגַע

שֶׁמִּתְעוֹרֵר בּוֹ רָצוֹן לְזוּגִיּוּת

וְלַחְפֹּז

עַל אוֹתוֹ רֶגַע

לְמַהֵר לָצֵאת מֵהֶם

אוּלַי יוּכַל.

.

וְאַחַר כָּךְ שׁוּב יֵלֵךְ

בִּמְתִינוּת.

וּלְאַט.

דיוקן עצמי

 

תַּת-מוּדָע מַגְדִּישׁ אֶת הָאֱנוֹשׁוּת

עוֹלֶה, יוֹרֵד, עוֹלֶה. דּוֹרֵשׁ

אָהֲבָה, מַעֲנִיק

לְלֹא גְּבוּלוֹת.

אֵין מְחִצּוֹת.

אֵין אֲנִי אֵין זוּלַת

יֵשׁ סַקְרָנוּת מִתְגָּרָה, מְצִיצָה

אֵין טַקְט. יֵשׁ כֵּנוּת מַשְׁפְּרִיצָה,

מֵצִיפָה, מַטְבִּיעָה, מַטְעָה –

כְּמוֹ שֶׁיִּהְיֶה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים

וּמָלְאָה הָאָרֶץ דֵּעָה

כַּמַּיִם לַיָּם מְכַסִּים.

לא רצחתי איש

טיוטה של השיר

דָּתִי.

לְשֶׁעָבַר.

נָע וָנָד

בֵּין הָעוֹלָמוֹת

מוּעָד

לְחַיֵּי גָּלוּת נִצְחִיִּים

אוֹת קַיִן

טָבוּעַ עַל מִצְחִי.

לֹא רָצַחְתִּי אִישׁ.

לֹא רָצַחְתִּי אִישׁ.

שלום לך, ירושלים

שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

.

מֵיטָב שְׁנוֹתָי הִקְרַבְתִּי עַל מִזְבְּחֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

אֶת בְּכוֹרוֹת-פַּשְׁטִידוֹתָי הִגַּשְׁתִּי לָךְ,

אֶת עִדִּית-יֵינוֹתָי נָסַכְתִּי לְמַעֲנֵךְ –

וְאַתְּ נִפַּצְתְּ אוֹתָם עַל חוֹמוֹתָיִךְ,

מוֹתִירָה בְּגוּפִי

רְסִיסִים שֶׁל אַכְזָבָה.

.

בִּקַּשְׁתִּי לָגַעַת בָּךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

שָׁלַחְתִּי יָד חוֹשֶׁשֶׁת אֶל גּוּפֵךְ,

גִּשַּׁשְׁתִּי בֵּין סִמְטָאוֹת לִבֵּךְ,

רָצִיתִי לְהַרְגִּישׁ אוֹתָךְ

לָדַעַת אוֹתָךְ –

וְאַתְּ קָטַעַתְּ אֶת יְמִינִי

כָּךְ שֶׁלֹּא אֹכַל

לִכְתֹּב לָךְ

שִׁירִים.

.

אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, יְרוּשָׁלַיִם,

אַךְ אַתְּ,

מֵעוֹלָם,

לֹא הֵשַׁבְתְּ לִי

אָהֲבָה.

.

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם

דְּעִי שֶׁסָּלַחְתִּי,

שֶׁסָּלַחְתִּי לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

*

שָׁלוֹם לָךְ, תֵּל אָבִיב.

לכל דג יש מכסה

לְכָל דָּג יֵשׁ מִכְסֶה, וְהַיָּם מָלֵא

בְּסִירִים בּוֹדְדִים שֶׁשּׂוֹחִים

בְּקַוִּים מַקְבִּילִים

וּלְעוֹלָם לֹא יִפְגְּשׁוּ אֶחָד אֶת הַשְּׁנִיָּה.

.

וְהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנָּכוֹן הוּא, שֶׁכֵּן –

זֶה כָּאַב שֶׁנָּפַלְנוּ מִגָּן-עֵדֶן

וְהַיְּחָסִים בֵּין הַמִּינִים הָפְכוּ לֹא שִׁוְיוֹנִיִּים

וְשֶׁהַנָּשִׁים אֵינָן מְבִינוֹת

שֶׁאָנוּ הַגְּבָרִים סוֹבְלִים מִזֶּה גַּם.

בְּעֶצֶב נַכִּיר נָשִׂים.

בחמלה רבה

בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת (תהלים לא 6)

אֱלֹהִים אוֹחֵז אוֹתִי בְּצִיצִת נַפְשִׁי.

מוֹרִיד אוֹתָהּ לַשְּׁאוֹל

וּמַעֲלֶה,

מַטְבִּיעַ אוֹתָהּ בִּנְהָרוֹת שֶׁל יָגוֹן

וּמוֹשֶׁה –

אוֹהֶבֶת. לֹא אוֹהֶבֶת. אוֹהֶבֶת.

לֹא אוֹהֶבֶת.

.

וּכְשֶׁזֶּה עוֹד סְתָם יוֹם שֶׁל שְׁאוֹל

אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם

שֶׁתַּנִּיחַ לִי לְנִשְׁמָתִי

שֶׁתַּנְהַג בִּי

בְּחֶמְלָה.

רַבָּה.

ונשמרת

אֱלֹהִים מְשַׂחֵק לְיָדִי בְּגַפְרוּרִים. וַאֲנִי

טיוטה של השיר

נִבְעַת מֵהַמַּחְשָׁבָה שֶׁעוֹד רֶגַע קָט

הוּא יִשְׂרֹף אֶת שְׁנֵינוּ חַיִּים.

וּכְשֶׁאֲנִי תּוֹהֶה עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ

הוּא נִדְלָק. וּכְשֶׁזִּיק שֶׁל שׁוֹבָבוֹת נִצַּת

בִּקְצֵה שְׂפָתָיו, הוּא מֵשִׁיב:

כָּתַבְתִּי "וְנִשְׁמַרְתֶּם" –

לֹא "וְנִשְׁמַרְנוּ".

וְנִשְׁמַרְתָּ, אוּדִי. וְנִשְׁמַרְתָּ מְאֹד.

חבר שכול

טיוטה של השיר

ליותם

לֹא אַלְמָן. יִשְׂרָאֵל

לֹא מַכִּירָה בְּאֶבְלִי.

לֹא אַלְמָן, לֹא אָח, לֹא בֶּן-מִשְׁפָּחָה –

אֵינֶנִּי חֵלֶק מִמִּשְׁפַּחַת הַשְׁכוֹל.

אֵינֶנִּי מְקַבֵּל שַׁי כָּל עֶרֶב חַג

וּדְבַר שַׂר הַבִּטָּחוֹן לֹא מְיֹעָד לְאָזְנַי.

בְּכָל יוֹם הַזִּכָּרוֹן לְחַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל

אֲנִי נִדְחַק לְהִתְאַבֵּל עַל מוֹתוֹ שֶׁל חֲבֵרִי

כָּאָדָם פְּרָטִי.

חָבֵר שַׁכּוּל.