לא רצחתי איש

טיוטה של השיר

דָּתִי.

לְשֶׁעָבַר.

נָע וָנָד

בֵּין הָעוֹלָמוֹת

מוּעָד

לְחַיֵּי גָּלוּת נִצְחִיִּים

אוֹת קַיִן

טָבוּעַ עַל מִצְחִי.

לֹא רָצַחְתִּי אִישׁ.

לֹא רָצַחְתִּי אִישׁ.

שלום לך, ירושלים

שָׁלוֹם לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

.

מֵיטָב שְׁנוֹתָי הִקְרַבְתִּי עַל מִזְבְּחֵךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

אֶת בְּכוֹרוֹת-פַּשְׁטִידוֹתָי הִגַּשְׁתִּי לָךְ,

אֶת עִדִּית-יֵינוֹתָי נָסַכְתִּי לְמַעֲנֵךְ –

וְאַתְּ נִפַּצְתְּ אוֹתָם עַל חוֹמוֹתָיִךְ,

מוֹתִירָה בְּגוּפִי

רְסִיסִים שֶׁל אַכְזָבָה.

.

בִּקַּשְׁתִּי לָגַעַת בָּךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

שָׁלַחְתִּי יָד חוֹשֶׁשֶׁת אֶל גּוּפֵךְ,

גִּשַּׁשְׁתִּי בֵּין סִמְטָאוֹת לִבֵּךְ,

רָצִיתִי לְהַרְגִּישׁ אוֹתָךְ

לָדַעַת אוֹתָךְ –

וְאַתְּ קָטַעַתְּ אֶת יְמִינִי

כָּךְ שֶׁלֹּא אֹכַל

לִכְתֹּב לָךְ

שִׁירִים.

.

אֲנִי אָהַבְתִּי אוֹתָךְ, יְרוּשָׁלַיִם,

אַךְ אַתְּ,

מֵעוֹלָם,

לֹא הֵשַׁבְתְּ לִי

אָהֲבָה.

.

אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלַיִם

דְּעִי שֶׁסָּלַחְתִּי,

שֶׁסָּלַחְתִּי לָךְ, יְרוּשָׁלַיִם.

*

שָׁלוֹם לָךְ, תֵּל אָבִיב.

לכל דג יש מכסה

לְכָל דָּג יֵשׁ מִכְסֶה, וְהַיָּם מָלֵא

בְּסִירִים בּוֹדְדִים שֶׁשּׂוֹחִים

בְּקַוִּים מַקְבִּילִים

וּלְעוֹלָם לֹא יִפְגְּשׁוּ אֶחָד אֶת הַשְּׁנִיָּה.

.

וְהַדָּבָר הַיָּחִיד שֶׁנָּכוֹן הוּא, שֶׁכֵּן –

זֶה כָּאַב שֶׁנָּפַלְנוּ מִגָּן-עֵדֶן

וְהַיְּחָסִים בֵּין הַמִּינִים הָפְכוּ לֹא שִׁוְיוֹנִיִּים

וְשֶׁהַנָּשִׁים אֵינָן מְבִינוֹת

שֶׁאָנוּ הַגְּבָרִים סוֹבְלִים מִזֶּה גַּם.

בְּעֶצֶב נַכִּיר נָשִׂים.

בחמלה רבה

בְּיָדְךָ אַפְקִיד רוּחִי פָּדִיתָה אוֹתִי ה' אֵל אֱמֶת (תהלים לא 6)

אֱלֹהִים אוֹחֵז אוֹתִי בְּצִיצִת נַפְשִׁי.

מוֹרִיד אוֹתָהּ לַשְּׁאוֹל

וּמַעֲלֶה,

מַטְבִּיעַ אוֹתָהּ בִּנְהָרוֹת שֶׁל יָגוֹן

וּמוֹשֶׁה –

אוֹהֶבֶת. לֹא אוֹהֶבֶת. אוֹהֶבֶת.

לֹא אוֹהֶבֶת.

.

וּכְשֶׁזֶּה עוֹד סְתָם יוֹם שֶׁל שְׁאוֹל

אֲנִי מִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ מֶלֶךְ חַי וְקַיָּם

שֶׁתַּנִּיחַ לִי לְנִשְׁמָתִי

שֶׁתַּנְהַג בִּי

בְּחֶמְלָה.

רַבָּה.

ונשמרת

אֱלֹהִים מְשַׂחֵק לְיָדִי בְּגַפְרוּרִים. וַאֲנִי

טיוטה של השיר

נִבְעַת מֵהַמַּחְשָׁבָה שֶׁעוֹד רֶגַע קָט

הוּא יִשְׂרֹף אֶת שְׁנֵינוּ חַיִּים.

וּכְשֶׁאֲנִי תּוֹהֶה עַל הִתְנַהֲגוּתוֹ

הוּא נִדְלָק. וּכְשֶׁזִּיק שֶׁל שׁוֹבָבוֹת נִצַּת

בִּקְצֵה שְׂפָתָיו, הוּא מֵשִׁיב:

כָּתַבְתִּי "וְנִשְׁמַרְתֶּם" –

לֹא "וְנִשְׁמַרְנוּ".

וְנִשְׁמַרְתָּ, אוּדִי. וְנִשְׁמַרְתָּ מְאֹד.

חבר שכול

טיוטה של השיר

ליותם

לֹא אַלְמָן. יִשְׂרָאֵל

לֹא מַכִּירָה בְּאֶבְלִי.

לֹא אַלְמָן, לֹא אָח, לֹא בֶּן-מִשְׁפָּחָה –

אֵינֶנִּי חֵלֶק מִמִּשְׁפַּחַת הַשְׁכוֹל.

אֵינֶנִּי מְקַבֵּל שַׁי כָּל עֶרֶב חַג

וּדְבַר שַׂר הַבִּטָּחוֹן לֹא מְיֹעָד לְאָזְנַי.

בְּכָל יוֹם הַזִּכָּרוֹן לְחַלְלֵי מַעַרְכוֹת יִשְׂרָאֵל

אֲנִי נִדְחַק לְהִתְאַבֵּל עַל מוֹתוֹ שֶׁל חֲבֵרִי

כָּאָדָם פְּרָטִי.

חָבֵר שַׁכּוּל.

פצע

אֲנִי פֶּצַע פָּתוּחַ,

חָשׂוּף לְפִגְעֵי מֶזֶג הָרוּחַ

שֶׁל הַזּוּלַת,

לְחֶסְרוֹנָם. לְנוֹכְחוּתָם. לְמַגָּעָם.

וְהֵם נוֹגְעִים.

וַאֲנִי נוֹתֵן לָהֶם לָגַעַת.

וַאֲנִי מִתְמַכֵּר לַכְּאֵב וּלְעֹנֶג

שֶׁבְּאֶצְבְּעוֹתֵיהֶם הַמְּשׁוֹטְטוֹת עַל פָּנַי,

לֹא יָכוֹל לְהַפְסִיקָם גַּם

שֶׁבַּקָּצֶה הַשְּׂפָתַיִם אֲנִי טוֹעֵם

אֶת טַעַם הַחֲלוּדָה שֶׁל הַדָּם.